היום יום

יט ניסן, ארבעה לעומר
שבת ה'תש"ג

גם בשמחה ובצהלה.
שלום עליכם, אשת חיל, מזמור לדוד, דא היא סעודתא, ויתן לך - אומרים - בלחש.

שיעורים: חומש: אחרי מות, שביעי עם פירש"י.
תהלים: צ- צו.
תניא: פרק מב. והנה... -118- ידע וגו'.

פעם פירש אאמו"ר [הרש"ב] : מה נשתנה הלילה - גלות שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גלויות שקדמוהו.
שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מרוק, נקיון וטהרה - אפילו פעם אחת - לא נגמר המירוק בהם, כי הרי היה אחריהם עוד גלות- הלילה הזה שתי פעמים - מירוק גוף וגילוי הנפש.
שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ או מצה - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד נפש האלוקית, מצה ביטול, ומצד נפש הבהמית, חמץ ישות. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח הטומאה.
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות - [ על פי מאמר רז"ל"] "כל המקנא פניו מוריקות" ובכל הגלויות הרבה בחי' בקנאה: קנאת סופרים והדומה - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מרור - קנאה היותר גדולה, ע"ד מרז"ל "כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו".
שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין - כל הגילויים שעל ידי הגלויות - 'אוכלין' - בחי' התענוג, ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי ויש מי שמגיע בעבודתו להתפשטות התענוג ויש לתענוג העצמי - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולנו מוסבין - שכל ישראל יגיעו לבחי' תענוג העצמי.