פתגמים מרבותינו נשיאנו
פתגמי רבותינו נשיאינו לחודש כסלו - י"א כסלו
י''א כסלו ס''ה
נושא היום : עליה לתורה
יום בו עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לתורה כחתן בשבת שלפני החתונה.
כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח:
עלי’ לתורה ענינה המשכת תוספת חיות נצחית דקדושה . . כמודגש בנוסח הברכה שלאחרי העלי’ לתורה: "וחיי עולם נטע בתוכנו", על ידי זה ש"נתן לנו תורת אמת", כי חיים אמיתיים בלי הפסק ("חיי עולם") הם מצד קדושה ("תורת אמת") שהיא אין סוף. ולכן, העלי’ לתורה בשבת שלפני החתונה היא נתינת כח לחתונה - שתהי’ באופן ד"בנין עדי עד", דור ישרים יבורך, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות, כידוע שעל ידי זה נתגלה כח האין סוף שבנבראים.
(משיחת ש"פ חוקת ט’ תמוז ה’ תש"י)
הבעל-שם-טוב :
כשיהודי אף הפשוט ביותר אומר באמונה פשוטה ומתוך עומק הלב בשעת פתיחת הארון "בריך שמי’ דמארי’ עלמא בריך כתרך ואתרך יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם" ממלא הקב"ה בקשתו כולה או מקצתה על כל פנים.
(לקוטי דיבורים ב, עמ’ רכו)
על פסוק "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" - אמר ’שומחיה’ עם שין שמאלית (-לאלו הקוראים בהברה אשכנזית) לשון ’שמחה’, מי ששומח את עצמו עם התורה ומשמח את התורה הוא ’מאושר’ בבנים ובני בנים עוסקים בתורה.
(כתר שם טוב, הוספות אות סב)
המגיד ממעזריטש:
הלואי היו נושקים הספר תורה באותה אהבה, שהיה מורי (הבעש"ט) מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד.
(היום יום, ט"ז תמוז)
כ"ק אדמו"ר הזקן:
"אשר נתן לנו את תורתו" - שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך המיוחדים במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד והרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שכתוב בזוהר הקדוש על פסוק ויקחו לי תרומה [דלי כלומר אותי והוי ליה למימר ותרומה אלא משום דכולא חד עיין שם היטב].
(תניא, פרק כ"ז)
כ"ק אדמו"ר האמצעי:
בקריאת התורה שתי ברכות, לפני הקריאה "אשר בחר בנו", ואחר הקריאה "אשר נתן לנו". ברכת "אשר בחר בנו מכל העמים" - מבטאת את ענינו של המשפיע, שבחר בכנסת ישראל ורצה לתת להם את התורה הקדומה שבעצמותו ממש. לאחר בחירה ורצון זה, יכולה כל נשמה פרטית לקרוא באותיות התורה, התורה שבכתב והתורה שבעל פה. ויכול כל אחד שנפשו תדבק באות המיוחדת לשרש נשמתו למעלה, בעצמות תורה של מעלה. לאחר הקריאה - לאחר שקבל את שפע חיות נשמתו מאותיות התורה, הוא מברך "אשר נתן לנו", שכבר נתן לנו ונתקבל בתוכנו. "וחיי עולם נטע בתוכנו", וגם עובדת היותו "כלי" לקבלת התורה, נעוצה בכח המשפיע שיינטע בתוכנו". "נותן התורה" - בראשונה, מבטאת חתימה זו את עצם נתינת השפע של התורה. ובאחרונה, היא מבטאת שהתורה ניתנה באופן שהיא יכולה להקלט במקבלים.
(שערי אורה, עמ’ 4)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
בימי בחרותי, רציתי לנקד את ספר ה"תניא" ולחלקו לפסוקים, וכאשר החלטתי לעשות כך, חלמתי באותו לילה שהנני לומד הלכות כתיבת ספר תורה והנה באה לפני שאלה בספר תורה שכתבוה כדינה אלא שניקדוה וחלקוה לפסוקים - מה דינה? ולאחר אריכות הפלפול הכשרתי’. וכשהקיצותי הבנתי את הרמז. באותו יום הי’ עלי להיות אצל כ"ק אאזמו"ר [אדמו"ר הזקן] לרגל איזה ענין, וכשדרכתי על המפתן לצאת, אמר לי: ספר תורה שנקדוה וחלקוה לפסוקים פסולה, כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה שעולים לצירופים שונים.
(אגרות קודש אדהריי"צ ח"ד, עמ" רסז)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
כשפותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה’ שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה’ בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב "בריך שמי’ דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא.
(ליקוטי דיבורים, כרך ב’ ליקוט יג אות ג)
כ"ק אדמו"ר הרש"ב :
כשיהודי עולה לתורה - זו עלי’ בכל חלקי הנשמה: הנפש עולה לתורה בעולם העשי’ הרוחני, הרוח עולה לתורה בעולם היצירה, הנשמה עולה לתורה בעולם הבריאה, המקיף של חי’ עולה לתורה בעולם האצילות והמקיף של יחידה עולה לתורה במלכות אין סוף שלמעלה מאצילות.
(ספר השיחות, ה’תש"ב לה"ק עמ’ עג)
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
והנה החתן, בשבת שלפני חופתו קורין אותו לתורה, דחתן וכלה מקיימים את העולם להעמיד בנים עוסקים בתורה - לזאת, הנה קורין אותו לקרות האותיות שבתורה, שהם המקיימים עשרה מאמרות (-שבהם נברא העולם).
(קונטרס דרושי חתונה עמ’ ז)
כשיהודי עולה לתורה כאן בתחתונים ואומר:"ברכו את ה’ המבורך", הרי למרות שאין הוא יודע את הכוונות המתאימות, נאמר כמאליו "ברכו את ה’ המבורך" בכל ארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשי’ה.
(לקוטי דיבורים לשון הקודש, ח"א עמ’ 38)
יום בו עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לתורה כחתן בשבת שלפני החתונה.
כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח:
עלי’ לתורה ענינה המשכת תוספת חיות נצחית דקדושה . . כמודגש בנוסח הברכה שלאחרי העלי’ לתורה: "וחיי עולם נטע בתוכנו", על ידי זה ש"נתן לנו תורת אמת", כי חיים אמיתיים בלי הפסק ("חיי עולם") הם מצד קדושה ("תורת אמת") שהיא אין סוף. ולכן, העלי’ לתורה בשבת שלפני החתונה היא נתינת כח לחתונה - שתהי’ באופן ד"בנין עדי עד", דור ישרים יבורך, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות, כידוע שעל ידי זה נתגלה כח האין סוף שבנבראים.
(משיחת ש"פ חוקת ט’ תמוז ה’ תש"י)
הבעל-שם-טוב :
כשיהודי אף הפשוט ביותר אומר באמונה פשוטה ומתוך עומק הלב בשעת פתיחת הארון "בריך שמי’ דמארי’ עלמא בריך כתרך ואתרך יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם" ממלא הקב"ה בקשתו כולה או מקצתה על כל פנים.
(לקוטי דיבורים ב, עמ’ רכו)
על פסוק "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" - אמר ’שומחיה’ עם שין שמאלית (-לאלו הקוראים בהברה אשכנזית) לשון ’שמחה’, מי ששומח את עצמו עם התורה ומשמח את התורה הוא ’מאושר’ בבנים ובני בנים עוסקים בתורה.
(כתר שם טוב, הוספות אות סב)
המגיד ממעזריטש:
הלואי היו נושקים הספר תורה באותה אהבה, שהיה מורי (הבעש"ט) מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד.
(היום יום, ט"ז תמוז)
כ"ק אדמו"ר הזקן:
"אשר נתן לנו את תורתו" - שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך המיוחדים במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד והרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שכתוב בזוהר הקדוש על פסוק ויקחו לי תרומה [דלי כלומר אותי והוי ליה למימר ותרומה אלא משום דכולא חד עיין שם היטב].
(תניא, פרק כ"ז)
כ"ק אדמו"ר האמצעי:
בקריאת התורה שתי ברכות, לפני הקריאה "אשר בחר בנו", ואחר הקריאה "אשר נתן לנו". ברכת "אשר בחר בנו מכל העמים" - מבטאת את ענינו של המשפיע, שבחר בכנסת ישראל ורצה לתת להם את התורה הקדומה שבעצמותו ממש. לאחר בחירה ורצון זה, יכולה כל נשמה פרטית לקרוא באותיות התורה, התורה שבכתב והתורה שבעל פה. ויכול כל אחד שנפשו תדבק באות המיוחדת לשרש נשמתו למעלה, בעצמות תורה של מעלה. לאחר הקריאה - לאחר שקבל את שפע חיות נשמתו מאותיות התורה, הוא מברך "אשר נתן לנו", שכבר נתן לנו ונתקבל בתוכנו. "וחיי עולם נטע בתוכנו", וגם עובדת היותו "כלי" לקבלת התורה, נעוצה בכח המשפיע שיינטע בתוכנו". "נותן התורה" - בראשונה, מבטאת חתימה זו את עצם נתינת השפע של התורה. ובאחרונה, היא מבטאת שהתורה ניתנה באופן שהיא יכולה להקלט במקבלים.
(שערי אורה, עמ’ 4)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
בימי בחרותי, רציתי לנקד את ספר ה"תניא" ולחלקו לפסוקים, וכאשר החלטתי לעשות כך, חלמתי באותו לילה שהנני לומד הלכות כתיבת ספר תורה והנה באה לפני שאלה בספר תורה שכתבוה כדינה אלא שניקדוה וחלקוה לפסוקים - מה דינה? ולאחר אריכות הפלפול הכשרתי’. וכשהקיצותי הבנתי את הרמז. באותו יום הי’ עלי להיות אצל כ"ק אאזמו"ר [אדמו"ר הזקן] לרגל איזה ענין, וכשדרכתי על המפתן לצאת, אמר לי: ספר תורה שנקדוה וחלקוה לפסוקים פסולה, כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה שעולים לצירופים שונים.
(אגרות קודש אדהריי"צ ח"ד, עמ" רסז)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
כשפותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה’ שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה’ בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב "בריך שמי’ דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא.
(ליקוטי דיבורים, כרך ב’ ליקוט יג אות ג)
כ"ק אדמו"ר הרש"ב :
כשיהודי עולה לתורה - זו עלי’ בכל חלקי הנשמה: הנפש עולה לתורה בעולם העשי’ הרוחני, הרוח עולה לתורה בעולם היצירה, הנשמה עולה לתורה בעולם הבריאה, המקיף של חי’ עולה לתורה בעולם האצילות והמקיף של יחידה עולה לתורה במלכות אין סוף שלמעלה מאצילות.
(ספר השיחות, ה’תש"ב לה"ק עמ’ עג)
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
והנה החתן, בשבת שלפני חופתו קורין אותו לתורה, דחתן וכלה מקיימים את העולם להעמיד בנים עוסקים בתורה - לזאת, הנה קורין אותו לקרות האותיות שבתורה, שהם המקיימים עשרה מאמרות (-שבהם נברא העולם).
(קונטרס דרושי חתונה עמ’ ז)
כשיהודי עולה לתורה כאן בתחתונים ואומר:"ברכו את ה’ המבורך", הרי למרות שאין הוא יודע את הכוונות המתאימות, נאמר כמאליו "ברכו את ה’ המבורך" בכל ארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשי’ה.
(לקוטי דיבורים לשון הקודש, ח"א עמ’ 38)
