פתגמים מרבותינו נשיאנו
פתגמי רבותינו נשיאינו לחודש כסלו - ח' כסלו
ח' כסלו ס''ה
נושא היום: חינוך
הבעל-שם-טוב:
עד אברהם היה העולם מתנהג באפילה - שלא היו צדיקי הדור לא מלמדים את בני דורם אורחות ה’ ולא מבקשים עליהם רחמים מכיון שבא אברהם התחיל להאיר. ללמוד את בני דורו את דרכי העבודה בעבודת הבורא יתברך, ומוסר נפשו לעורר רחמי שמים על בני דורו, עד כי גם בעד הרעים והחטאים אנשי סדום ועמורה הוא מתפלל ומבקש רחמים עליהם. בכל זה הנה בדורו של אברהם אבינו נקרא ההמון, וגם ישמעאל, ’עם הדומה לחמור’. אבל בזרע ישראל נקרא ההמון בתואר ’עם הארץ’ - עם הדומה לארץ. ומה הארץ הכול דורסים עליה, ובה הטביע הקב"ה את כח הצומח להצמיח יבול להחיות את כל החי על פני האדמה. ובה נמצאו אוצרות זהב וכסף וכל יקר במחמדי תבל. כך ישראל ’אשר כפלח הרמון רקתך’, דגם הריקנים מיראת אלקים מלאים מצות כרמון. ומה גם המקיימים את המצוות בתום לב בפשטות דאמונה פשוטה, שהם ’עמי הארץ’ - עם הדומה לארץ כאמור כי תהיו אתם ארץ חפץ.
(כתר שם טוב אות צח)
המגיד ממעזריטש:
"ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה’ אלקיך" - כי יש באדם ג’ זמנים בשנים שלו. א) שני נערות שהולך אחר תאוות. ב) שנים אמצעיים של אדם שאין בהם כל כך תאוות עולם הזה. ג) שני הזקנה שאין לו תאוות כלל. והטעם לזה לפי שג’ שותפין יש באדם: אב ואם והקדוש ברוך הוא ודבר זה הוא הסוד שאיש יש לו תאוות אשה לפי שיש בו חלק האם שהיא נוקבא ואשה יש לה תאוות איש לפי שיש לה חלק אב שהוא דכר.
( אור תורה, אות ק)
כ"ק אדמו"ר הזקן:
ענין חנוכה זו (חנוכת בית המקדש) - הוא מלשון חינוך - כמו ’חנוך לנער על פי דרכו’; שכשמחנכין אותו ללימוד, אין מחנכין אותו בלימוד בלבד שזהו דבר ההוה לו תמיד, אלא שמחנכין אותו באיזה תוספת, כמו איזה התקרבות או איזה מתנה. וכך הענין בחנוכת בית המקדש ומשכן - הי’ דבר נוסף על התמידים וכו’.
(לקוטי תורה דברים, צח-ב)
כ"ק אדמו"ר האמצעי:
ועל דרך משל, התלמיד ששואל, שמבקש שישיבו לו כפי אופן שאלתו דוקא; דמצד עומק וזכמת רבו ביותר - שאלתו לא נחשבת ממש - ולא יצמצם עצמו להשיב לו לפי ערכו. אבל, כאשר יקבל הרב שאלתו ומעלהו בערך רוממות שכלו, אז, משם מצמצם עצמו להשיב לו עד שיתקבל לפי ערך מעמדו ומצבו. כך אנו מבקשים מהקב"ה יעננו ביום קראנו" - באותו יום שיעלה זכרוננו לפניו למעלה - יתצמצם ממקומו העצמי לענות לנו
(עטרת ראש, עמ’ יז)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
בצוותו את כל המלמדים שלמדו עם נכדיו הקטנים: אשר, מלבד הלימודים הרגילים, ילמדו עמהם פירוש המלות (פירוש הפשוט) של סדר התפילה. ופעם בחודש היו באים אליו להבחן בזה.
(היום יום ח’ טבת)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
וצריך להבין ענין אומרו "חנוך לנער" מהו ענין חינוך הלזה אשר הכתוב מצווינו לחנוך לנער הלזה? הנה ידוע ענין החינוך על דרך משל בנער כשצריכים להוליכו לבית הספר ללמדו תורה מחנכים אותו על ידי שהגדולים הולכים אתו גם כן, וכולם מחבבים אותו ונותנים לו מתנות רבות לפי ערך קטנות שכלו, ועל ידי קירובים אלו והילוך הגדולים אתו בפעם הראשונה, על ידי זה ביום המחרת הולך בעצמו ללמוד תורה.
(תורת שמואל תרל"ז, עמ’ קפד)
כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע:
כשם שהנחת תפילין בכל יום היא מצוה מדאוריתא על כל יהודי, מבלי הבדל אם הוא גדול בתורה, או איש פשוט - כך חוב גמור על כל יהודי להקדיש כחצי שעה מחשבה בכל יום אודות חינוך בניו, ולעשות ככל שבכוחו, ויותר מכפי כוחותיו, לדאוג ולפעול על בניו שילכו בדרך שבה מדריכים אותם.
(היום יום כ"ב טבת)
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
צדק בפתגמו כי שאלת החנוך היא בבת עינה של היהדות כולה, ואלי’ - אל שאלת החנוך - צריכים להפנות את תשומת לבנו ואומר שאנו צריכים להעמידה בראש דאגותינו. הכל יודעים שבהחנוך תלוי כל מהותו ועצמותו של היהודי בתור יהודי, ובלי שום ספק וספק ספיקא אשר החדר, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וגדולה הם בית המקדש של הילדים נערים ובחורים ואתם עמם כל קהל עדת ישראל, וגורלם - לחיים או למוות דתי ומוסרי - תלוי בכהן המכהן של שמעון הצדיק או מכת הצדוקים. בבית המקדש אם הוא מתלמידיו
(אגרות קודש אדהרייצ, ח"ז עמ’ קנה)
כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח:
במענה על מכתבו מי"ד אייר בהנוגע למקום חינוך בני אנ"ש שיחיו. ברור הדבר אשר נשיאנו הקדושים נשיאי חב"ד - המנהלים בפועל מוסדות חינוך חב"ד - לכל סוגיהם: ישיבות, תלמודי-תורה, בית ספר למלאכה, בית ספר לנערות כו’ - ואשריו של כל אחד ואחד מאנ"ש (וכל אחינו בני ישראל בגדר אנ"ש הם) שיחנך בניו ובנותיו שיחיו במוסדות אלו לטוב להם בגשמיות וברוחניות, בטוב הנראה והנגלה. - ופשוט שברשותו וגם זכותו הוא להודיע השקפתי ודעתי ברורה זו לכל הרוצה לשמוע. ועליו ולשומע - יונעם.
(ממכתב כ"ב אייר ה’תשט"ז)
אתענין לדעת על דבר בני אנ"ש שיחיו בגיל החינוך - הלומדים הם במוסדות חינוך חב"ד? - והרי במיוחד שורה בהם ברכת נשיאינו הקדושים ורוחם... ואלו שלעת-עתה לא עשו עדיין כנ"ל - מהו טעם האמיתי על-זה...
(ממכתב י"ד כסלו ה’תשי"ז)
צריך להיות ברור בדעתה ובהחלט שהרמה הכי גדולה הוא זה - מה שהמוסד מיסודו ובהנהלתו של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא ישראל...
(ממכתב ג’ אלול ה’תשכ"א)
הבעל-שם-טוב:
עד אברהם היה העולם מתנהג באפילה - שלא היו צדיקי הדור לא מלמדים את בני דורם אורחות ה’ ולא מבקשים עליהם רחמים מכיון שבא אברהם התחיל להאיר. ללמוד את בני דורו את דרכי העבודה בעבודת הבורא יתברך, ומוסר נפשו לעורר רחמי שמים על בני דורו, עד כי גם בעד הרעים והחטאים אנשי סדום ועמורה הוא מתפלל ומבקש רחמים עליהם. בכל זה הנה בדורו של אברהם אבינו נקרא ההמון, וגם ישמעאל, ’עם הדומה לחמור’. אבל בזרע ישראל נקרא ההמון בתואר ’עם הארץ’ - עם הדומה לארץ. ומה הארץ הכול דורסים עליה, ובה הטביע הקב"ה את כח הצומח להצמיח יבול להחיות את כל החי על פני האדמה. ובה נמצאו אוצרות זהב וכסף וכל יקר במחמדי תבל. כך ישראל ’אשר כפלח הרמון רקתך’, דגם הריקנים מיראת אלקים מלאים מצות כרמון. ומה גם המקיימים את המצוות בתום לב בפשטות דאמונה פשוטה, שהם ’עמי הארץ’ - עם הדומה לארץ כאמור כי תהיו אתם ארץ חפץ.
(כתר שם טוב אות צח)
המגיד ממעזריטש:
"ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה’ אלקיך" - כי יש באדם ג’ זמנים בשנים שלו. א) שני נערות שהולך אחר תאוות. ב) שנים אמצעיים של אדם שאין בהם כל כך תאוות עולם הזה. ג) שני הזקנה שאין לו תאוות כלל. והטעם לזה לפי שג’ שותפין יש באדם: אב ואם והקדוש ברוך הוא ודבר זה הוא הסוד שאיש יש לו תאוות אשה לפי שיש בו חלק האם שהיא נוקבא ואשה יש לה תאוות איש לפי שיש לה חלק אב שהוא דכר.
( אור תורה, אות ק)
כ"ק אדמו"ר הזקן:
ענין חנוכה זו (חנוכת בית המקדש) - הוא מלשון חינוך - כמו ’חנוך לנער על פי דרכו’; שכשמחנכין אותו ללימוד, אין מחנכין אותו בלימוד בלבד שזהו דבר ההוה לו תמיד, אלא שמחנכין אותו באיזה תוספת, כמו איזה התקרבות או איזה מתנה. וכך הענין בחנוכת בית המקדש ומשכן - הי’ דבר נוסף על התמידים וכו’.
(לקוטי תורה דברים, צח-ב)
כ"ק אדמו"ר האמצעי:
ועל דרך משל, התלמיד ששואל, שמבקש שישיבו לו כפי אופן שאלתו דוקא; דמצד עומק וזכמת רבו ביותר - שאלתו לא נחשבת ממש - ולא יצמצם עצמו להשיב לו לפי ערכו. אבל, כאשר יקבל הרב שאלתו ומעלהו בערך רוממות שכלו, אז, משם מצמצם עצמו להשיב לו עד שיתקבל לפי ערך מעמדו ומצבו. כך אנו מבקשים מהקב"ה יעננו ביום קראנו" - באותו יום שיעלה זכרוננו לפניו למעלה - יתצמצם ממקומו העצמי לענות לנו
(עטרת ראש, עמ’ יז)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
בצוותו את כל המלמדים שלמדו עם נכדיו הקטנים: אשר, מלבד הלימודים הרגילים, ילמדו עמהם פירוש המלות (פירוש הפשוט) של סדר התפילה. ופעם בחודש היו באים אליו להבחן בזה.
(היום יום ח’ טבת)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
וצריך להבין ענין אומרו "חנוך לנער" מהו ענין חינוך הלזה אשר הכתוב מצווינו לחנוך לנער הלזה? הנה ידוע ענין החינוך על דרך משל בנער כשצריכים להוליכו לבית הספר ללמדו תורה מחנכים אותו על ידי שהגדולים הולכים אתו גם כן, וכולם מחבבים אותו ונותנים לו מתנות רבות לפי ערך קטנות שכלו, ועל ידי קירובים אלו והילוך הגדולים אתו בפעם הראשונה, על ידי זה ביום המחרת הולך בעצמו ללמוד תורה.
(תורת שמואל תרל"ז, עמ’ קפד)
כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע:
כשם שהנחת תפילין בכל יום היא מצוה מדאוריתא על כל יהודי, מבלי הבדל אם הוא גדול בתורה, או איש פשוט - כך חוב גמור על כל יהודי להקדיש כחצי שעה מחשבה בכל יום אודות חינוך בניו, ולעשות ככל שבכוחו, ויותר מכפי כוחותיו, לדאוג ולפעול על בניו שילכו בדרך שבה מדריכים אותם.
(היום יום כ"ב טבת)
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
צדק בפתגמו כי שאלת החנוך היא בבת עינה של היהדות כולה, ואלי’ - אל שאלת החנוך - צריכים להפנות את תשומת לבנו ואומר שאנו צריכים להעמידה בראש דאגותינו. הכל יודעים שבהחנוך תלוי כל מהותו ועצמותו של היהודי בתור יהודי, ובלי שום ספק וספק ספיקא אשר החדר, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וגדולה הם בית המקדש של הילדים נערים ובחורים ואתם עמם כל קהל עדת ישראל, וגורלם - לחיים או למוות דתי ומוסרי - תלוי בכהן המכהן של שמעון הצדיק או מכת הצדוקים. בבית המקדש אם הוא מתלמידיו
(אגרות קודש אדהרייצ, ח"ז עמ’ קנה)
כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח:
במענה על מכתבו מי"ד אייר בהנוגע למקום חינוך בני אנ"ש שיחיו. ברור הדבר אשר נשיאנו הקדושים נשיאי חב"ד - המנהלים בפועל מוסדות חינוך חב"ד - לכל סוגיהם: ישיבות, תלמודי-תורה, בית ספר למלאכה, בית ספר לנערות כו’ - ואשריו של כל אחד ואחד מאנ"ש (וכל אחינו בני ישראל בגדר אנ"ש הם) שיחנך בניו ובנותיו שיחיו במוסדות אלו לטוב להם בגשמיות וברוחניות, בטוב הנראה והנגלה. - ופשוט שברשותו וגם זכותו הוא להודיע השקפתי ודעתי ברורה זו לכל הרוצה לשמוע. ועליו ולשומע - יונעם.
(ממכתב כ"ב אייר ה’תשט"ז)
אתענין לדעת על דבר בני אנ"ש שיחיו בגיל החינוך - הלומדים הם במוסדות חינוך חב"ד? - והרי במיוחד שורה בהם ברכת נשיאינו הקדושים ורוחם... ואלו שלעת-עתה לא עשו עדיין כנ"ל - מהו טעם האמיתי על-זה...
(ממכתב י"ד כסלו ה’תשי"ז)
צריך להיות ברור בדעתה ובהחלט שהרמה הכי גדולה הוא זה - מה שהמוסד מיסודו ובהנהלתו של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא ישראל...
(ממכתב ג’ אלול ה’תשכ"א)
