פתגמים מרבותינו נשיאנו

פתגמי רבותינו נשיאינו לחודש כסלו - א' כסלו

א' כסלו ס''ה

ר"ח כסליו תשל"ח
את ההקפות של ’שמחת תורה’ בצל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א, לא ישכח מי שנכח שם. השמחה שוברת שיאים, נטיפים אנושיים של חסידים יורדים מתקרת ועד רצפת בית המדרש, הריקודים נמשכים בכל עשרים וארבע השעות של החג. הושענא רבא תשל"ח, בעיצומם של ההקפות הניח הרבי את ידו הקדושה על ליבו לאות כאב, ונשען על כסאו שעמד בסמוך. החסידים לא הבינו בתחילה מה שארע, עד שהתברר כי הרבי לקה בלב באופן קשה. על אף החולשה הרבה הכרוכה בזה צעד הרבי לבדו לחדרו, ומאז לא יצא לקהל החסידים המודאג. בר"ח כסליו – יצא הרבי שליט"א לראשונה מחדרו והלך לביתו. תאריך זה נקבע ליום של שמחה והתוועדויות חסידיות, להודות לקב"ה על הניסים ועל הנפלאות שעשה בימים ההם. 

נושא היום: שבת

כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א 
המינוי דדוד מלכא משיחא כבר הי’, כמו שנאמר "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", צריכה רק להיות קבלת מלכותו על ידי העם, וההתקשרות בין המלך ובין העם בשלימות הגילוי.
(משיחת ש"פ משפטים, פ’ שקלים מבה"ח אדר ה’תנש"א - תרגום מאידית)

הבעל-שם-טוב
צריך כל אחד מישראל לתקן ולהכין "חלק קומת משיח השייך לנשמתו".
(כתר שם טוב הוספות, קעט) 

המגיד ממעזריטש
אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, - פירוש: כי ידוע כי אינהו [=שהוא] סובב כל עלמין, וכשיהיו כולם חייבים ויבואו למדריגה היותר פחותה ותחתונה שם קרוב יותר אל השם יתברך.
(מגיד דבריו ליעקב, אות תקח) 

כ"ק אדמו"ר הזקן
משיח נקרא רב ונקרא מלך. ’רב’ - ברוח חכמתו ובינתו ילמד את כל ישראל טעמי תורה, בחינת "חכמה סתומה". ’מלך’ - תשאר אצלו בהעלם בחינת מקיף על כללות נשמות ישראל. בחינה על-שכלית זו לא יוכלו ישראל לקבל, והיא תהי’ בבחינת גזירת מלך בלבד. זהו שמשיח בא בהיסח הדעת (סנהדרין צז. א), שכן שרש משיח הוא בחינת מלך, שמעל לשכל ודעת.
(מאמרי כ"ק אדמו"ר הזקן - נביאים, עמ’ ד) 

כ"ק אדמו"ר האמצעי
הנה ידוע דמשה ומשיח הם בענין ומדרגה אחת, ומאמר רז"ל יבא טוב זה משה ויקבל טוב זה משיח. רק, שעל ידי משה; "תורה ציוה לנו" - בנגלות לנו לברר את עץ הדעת טוב ורע - דבחכמה אתברי [מתברר] דוקא - והוא מה שמו כו’, ועל ידי משיח יתגלה לנו טעמי התורה ומצות - כידוע בענין ישקני מנשיקות פיהו - לעתיד לבא. (עטרת ראש שער ר"ה עמ’ 48)

כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק
מה שאין כן במשיח נתת כו’, אתה האין סוף בעצמו כו’ ומצד זה יהי’ בחינת מלך על ישראל הגם שיהיו תלמידי חכמים והגם שיתגלו טעמי מצוות, אבל לא כל מה שיתגלה לו. ולכן נקרא רב ומלך, מפני מה שיגלה לישראל טעמי מצוות בהשגה יהי’ נקרא רב, ומפני מה שישאר בחינת מקיף עליהם נקרא מלך.
(דרך מצוותיך, מצות מינוי מלך, ע’ קיא) 

כ"ק אדמו"ר המהר"ש
ולכן כתיב "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" - ’מאד’ אותיות ’אדם’ היינו שמשיח יהיה כמו אדם הראשון לפני החטא וממילא מובן שאדם הראשון לפני החטא היה גבוה מאד, שתכלית עליית משיח יהיה כמו אדם הראשון לפני החטא, והיינו, מפני כי העולם נברא באופן היותר גבוה היינו בחינת כל העשר ספירות עילאין כו’,
(תורת שמואל, תרכ"ו עמ’ קמד) 

כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע
ביאת המשיח תלוי’ במידה מרובה ב"יפוצו מעינותיך חוצה". שכן, הפצת המעיינות תביא לביאת המשיח, שזהו "בית דוד", גילוי אורו של משיח בן דוד.
(לקוטי דיבורים לשון הקודש, ח"ה עמ’ 7205 ) 

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ
משיח יצטיין בענוותנות מופלגת. אף שיהי’ בתכלית הרוממות וילמד תורה עם האבות ועם משה רבינו, יהי’ עניו בתכלית וילמד גם עם אנשים פשוטים. לכן נקרא המשיח על שם דוד, כנאמר (יחזקאל לז, כד) "ועבדי דוד מלך עליהם". גם בדוד התמזגו שתי תכונות אלו: עם היותו מלך ישראל, אמר על עצמו "ואני עני ואביון" (תהילים מ, יה). (ספר המאמרים תרצ"ט עמ’ 194 )