פתגמי רבותינו נשיאנו - נושא היום: גולה וגאולה
השתחררות כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו השני (לפי גירסא הב') ה' דחנוכה. לפי גירסא ב', ביום זה בשנת ה'תקס"א נגאל רבינו הזקן ממאסרו השני. על שני התאריכים כותב כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א "ויש לומר, דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". לקריאת הפתגמים לחץ "לכתבה מלאה'.
כט כסלו
נושא היום: גולה וגאולה
השתחררות כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו השני (לפי גירסא הב') ה' דחנוכה.
לפי גירסא ב', ביום זה בשנת ה'תקס"א נגאל רבינו הזקן ממאסרו השני.
על שני התאריכים כותב כ"ק אדמו"ר שליט"א "ויש לומר, דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)"
כ"ק אדמו"ר הזקן
והנה תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור אין סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות.
(תניא לקוטי אמרים, פרק לז)
הבעל-שם-טוב
נתפזרו ישראל בכל מקומות הארץ באיים רחוקים, וגם מה שטועים בדרך להתהלך בעיירות, הוא כדי לטהר את ארץ העמים שאוירה טמא, וישראל באמונתם הפשוטה בלב כל אחד ואחד מישראל אף שהוא בבחינת שינה, אפילו הכי מטהרת טומאת האויר.
(הוספות לכתר שם טוב, סי' קלז)
המגיד ממעזריטש
"הרחק משכן רע" - דהנה היום בזמן הגלות הוא בקל להשיג רוח הקודש יותר מבזמן הבית. כמשל המלך, כשהוא בבית מלכותו, אי אפשר להתקרב אליו כל כך כמו שהוא בדרך, שאז יוכל להתקרב אליו כל מי שירצה אפילו בן כפר - שאינו הגון לבוא לפני המלך בבית מלכותו. ובדרך, בפונדק שלו, יכול לבוא לפניו ולדבר עמו. כך היום בגלות, כשאדם מחשב בדביקות ה' יתברך, אזי מיד שורה עמו ושוכן אצלו. לכן, ראוי לאדם שירחיק עצמו מן התאוות ומחשבות זרות, כדי שלא יפרד ממנו יתברך, אלא, רק יעשה כל מעשיו לשמו יתברך, וזהו "הרחק משכן" - רוצה לומר, ממי ששוכן אצלך - "הרחק רע".
(מגיד דבריו ליעקב, אות עז)
כ"ק אדמו"ר האמצעי
לפני עלות השחר גובר החושך ביותר, משום שאור השחר קרוב לבוא. כן גם החושך הגדול של גלות זו - על כל צרותיה העצומות - הכנה היא לאור הגדול של משיח; אור שהוא גדול עוד יותר מזה שהאיר בגילוי של מתן תורה. כך היא המידה: אחר מכה - רפואה, אחר צרה - ישועה ונחמה.
(אמרי בינה, ה, ב)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק
'משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא' - פירוש: משיח יעורר בצדיקים את קו התשובה, שצדיקים אכן ירצו ואכן יעשו תשובה, עלי' בהשגה מדרגא לדרגא שלפני רגע לא הי' באותו מצב.
(ספר השיחות לשון הקודש ה'ש"ת, עמ' קמז)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש
שכר המצוה - 'העולם הבא' - הוא העונג של הנברא. אך העונג ונחת הרוח של הקדוש ברוך הוא, כביכול, הוא קיום המצוות עצמן. וכיון שאין ערוך בין הנברא לבורא, מובן ש"כל חיי עולם הבא", שבהם יש נחת רוח לנבראים, אין להם ערך כלל לעומת "תשובה ומעשים טובים בעולם הזה", שהם נחת הרוח של הבורא.
(לקוטי שיחות בלשון הקודש ח"ה, עמ' 244)
כ"ק אדמו"ר הרש"ב
כתוב "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" - משה רבנו ראה את הדורות של עקבות משיחא וראה את ההעדר הגדול, לא רק בהשגה והבנה באלוקות, אלא העדר העבודה בכלל. משה רבנו עליו השלום הוא הרי חכמה דאצילות, רק שמצד הענוותנות שלו התפעל ממסירות הנפש של דורות עקבתא דמשיחא.
(ספר השיחות ה'תש"ג, (לה"ק) עמ' כד)
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ
'כל ימי חייך להביא לימות המשיח'. - בכל דבר שישנו עתה בעולם, בזמן הזה, יש להתבונן כיצד ייראה בימות המשיח. - כל עשיותיך שבכל ימי חייך, מכוונים יהיו לתכלית זו: להביא לימות המשיח.
(ספר השיחות ה'תש"ג, עמ' 73)
כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
על פי הודעת כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, משיח שבדורנו, שכבר נסתיימו ונשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו הרי בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו' וכיון שכן ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש!
(משיחת ש"פ וירא, ח"י מרחשון ה'תשנ"ב - מוגה)
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
