פתגמי רבותינו נשיאנו לחודש כסליו - חלק ד’
פתגמי רבותינו נשיאנו לחודש כסלו חלק ד' - לחג הגאולה י' כסלו, וליום שבת קודש י"א כסלו.
נושא היום: אדמו"ר האמצעי
יום גאולת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאסרו לאחר תקופת מאסר ארוכה מאז כ"ח תשרי בהם הוכיח כ"ק אדמו"ר האמצעי את חפותו מכל פשע ושכל עלילת המלשינים בשקר יסודה. יצא הרבי ממאסרו בכבוד גדול ביום י' כסלו ה'תקפ"ז - ומאז נקבע יום זה לחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי.
חג הגאולה - י' כסלו
כ"ק אדמו"ר האמצעי:
יום ההולדת של צדיק, וביחוד של נשמה כללית, הוא חג בכל העולמות ועת רצון. הקב"ה שמח כביכול בשמחה גדולה, וכל המשתתפים בשמחה גדולה זו נהנים משולחן גבוה - מסעודת המצוה של מעלה בגן עדן העליון ובגן עדן התחתון.
(ספר השיחות ה'תש"ג לשון הקודש, עמ' צד)
הבעל-שם-טוב:
"שרפים עומדים ממעל לו", פירוש: 'שרפים עומדים' - הם הצדיקים שבוער בליבם אהבת הבורא מחמת שממעל לו - 'חלק אלוקה ממעל', על דרך "דע למעלה ממך".
(כתר שם טוב,אות קעג)
המגיד ממעזריטש:
במענה לבקשת אדמו"ר הזקן שיוולד לו בן זכר: "במה יזכה נער - את אורחו" - על ידי הכנסת אורחים זוכים שיוולד נער. טרם הסתלקותו קרא את אדמו"ר הזקן, וגילה לו את הסדר של "שלום-זכר". אחר כך אמר לו: "חזון עובדי-ה" - העובד י-ה רואה; בן יולד לך וקראת אותו בשמי, ובליל השימורים טרם הכנסת הבן לבריתו של אברהם אבינו ע"ה, תזכור ותזכיר את אשר הגדתי לך בלילה זה. (אותו בן הוא: אדמו"ר האמצעי)
(ספר התולדות, אדהאמ"צ)
כ"ק אדמו"ר הזקן:
וביאור הענין, כי הנה צדיק גמור שנהפך הרע שלו לטוב ולכן נקרא צדיק וטוב לו - הוא על ידי הסרת הבגדים הצואים לגמרי מהרע, דהיינו, למאוס מאד בתענוגי עולם הזה להתענג בם בתענוגות בני אדם למלאת תאוות הגוף בלבד ולא לעבודת ה', מפני היותם נמשכים ונשפעים מהקליפה וסטרא אתרא וכל מה שהוא מהסטרא אחרא הצדיק גמור הוא שונאו בתכלית השנאה מחמת גודל אהבתו לה' וקדושתו באהבה רבה בתענוגים וחיבה יתרה הנ"ל, כי הם זה לעומת זה כדכתיב: "תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי חקרני ודע לבבי" וגו', וכפי ערך גודל האהבה לה' כך ערך גודל השנאה לסטרא אחרא והמיאוס ברע בתכלית כי המיאוס הוא הפך האהבה ממש כמו השנאה.
(תניא, פרק י, עמ' סו)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
בנוגע להסתלקות אדמו"ר האמצעי: הסתלקות כזאת לא מצינו מיום הסתלקות רבי שמעון בר יוחאי - שנסתלק באמצע אמירת תורה. (בית רבי)
באם היו חותכים את אצבעו של אדמו"ר האמצעי "וואלס זיך געגאסן חסידות" [=היתה נשפכת חסידות]...
(משיחת ליל יו"ד כסלו ה'תשמ"ה - בלתי מוגה)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד - הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אלף-בית דתורת החסידות.
(היום יום, ט"ו אדר שני)
כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע:
קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע וכן אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע (-הצמח צדק) בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.
(אגרות קודש אדהרש"ב אג' תתקנ)
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
הרבנית חיה מוסיא נכנסה אל אביה הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי והתאוננה, שהוא - הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק בעלה (-הצמח צדק) מעייף את קהל החסידים בריקודיו. היית צריך לראות בעצמך - אמרה לאביה הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי - איך הוא מופשט לגמרי. הסבא - הוד כ"ק רבנו הזקן - אמר לי עליו שיש לו חושים רחבים, המוחין שלו רכבים וגדולים . ענה לה הוד ב"ק אדמו"ר האמצעי: אצלו - אצל הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק "צמח צדק" - מאיר כעת גילוי האור של שמחת התורה כפי שהיה בבית המקדש. בית המקדש נקרא לבנון". לבנון הוא חיבור של ל"ב נתיבות חכמה עם נו"ן שערי בינה. יונה" "בן אמיתי זכה בשמחת בית השואבה לגילוי הנבואה, והוא - ה"צמח צדק" - זוכה, על ידי שמחת התורה שלו, לגילוי עצמות נשמתו כפי שהיא באצילות ולמעלה מזה. לתורה עצמה יש עליה בעצמות עצמותו יתברך משמחתו - של ה"צמח צדק" - בשמחת התורה.
(ספר השיחות ה'תשי"ג עמ' כ)
כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א:
ידוע הסיפור אודות בעל הגאולה (שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר) שבשעת התפילה לא הי' נע וזע מאומה, וביחד עם זה - מרוב עוצם תפילתו - נדפה זיעה מקצה השטריימל שלו... ומכאן לומדים עד כמה שיש להתעסק בעבודת התפילה, שעבודתו תהי' ביגיעה רבה כל כך, עד שמגופו הגשמי תנטוף זיעה.
(משיחת יו"ד כסליו ה'תשמ"ח - בלתי מוגה)
* * *
יום שבת קודש - י"א כסלו
נושא היום : עליה לתורה
יום שבת קודש בה עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א לתורה כחתן
כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א:
עלי' לתורה ענינה המשכת תוספת חיות נצחית דקדושה . . כמודגש בנוסח הברכה שלאחרי העלי' לתורה: "וחיי עולם נטע בתוכנו", על ידי זה ש"נתן לנו תורת אמת", כי חיים אמיתיים בלי הפסק ("חיי עולם") הם מצד קדושה ("תורת אמת") שהיא אין סוף. ולכן, העלי' לתורה בשבת שלפני החתונה היא נתינת כח לחתונה - שתהי' באופן ד"בנין עדי עד", דור ישרים יבורך, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות, כידוע שעל ידי זה נתגלה כח האין סוף שבנבראים.
(משיחת ש"פ חוקת ט' תמוז ה' תש"י)
הבעל-שם-טוב :
כשיהודי אף הפשוט ביותר אומר באמונה פשוטה ומתוך עומק הלב בשעת פתיחת הארון "בריך שמי' דמארי' עלמא בריך כתרך ואתרך יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם" ממלא הקב"ה בקשתו כולה או מקצתה על כל פנים.
(לקוטי דיבורים ב, עמ' רכו)
על פסוק "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" - אמר 'שומחיה' עם שין שמאלית (-לאלו הקוראים בהברה אשכנזית) לשון 'שמחה', מי ששומח את עצמו עם התורה ומשמח את התורה הוא 'מאושר' בבנים ובני בנים עוסקים בתורה.
(כתר שם טוב, הוספות אות סב)
המגיד ממעזריטש:
הלואי היו נושקים הספר תורה באותה אהבה, שהיה מורי (הבעש"ט) מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד.
(היום יום, ט"ז תמוז)
כ"ק אדמו"ר הזקן:
"אשר נתן לנו את תורתו" - שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך המיוחדים במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד והרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שכתוב בזוהר הקדוש על פסוק ויקחו לי תרומה [דלי כלומר אותי והוי ליה למימר ותרומה אלא משום דכולא חד עיין שם היטב].
(תניא, פרק כ"ז)
כ"ק אדמו"ר האמצעי:
בקריאת התורה שתי ברכות, לפני הקריאה "אשר בחר בנו", ואחר הקריאה "אשר נתן לנו". ברכת "אשר בחר בנו מכל העמים" - מבטאת את ענינו של המשפיע, שבחר בכנסת ישראל ורצה לתת להם את התורה הקדומה שבעצמותו ממש. לאחר בחירה ורצון זה, יכולה כל נשמה פרטית לקרוא באותיות התורה, התורה שבכתב והתורה שבעל פה. ויכול כל אחד שנפשו תדבק באות המיוחדת לשרש נשמתו למעלה, בעצמות תורה של מעלה. לאחר הקריאה - לאחר שקבל את שפע חיות נשמתו מאותיות התורה, הוא מברך "אשר נתן לנו", שכבר נתן לנו ונתקבל בתוכנו. "וחיי עולם נטע בתוכנו", וגם עובדת היותו "כלי" לקבלת התורה, נעוצה בכח המשפיע שיינטע בתוכנו". "נותן התורה" - בראשונה, מבטאת חתימה זו את עצם נתינת השפע של התורה. ובאחרונה, היא מבטאת שהתורה ניתנה באופן שהיא יכולה להקלט במקבלים.
(שערי אורה, עמ' 4)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
בימי בחרותי, רציתי לנקד את ספר ה"תניא" ולחלקו לפסוקים, וכאשר החלטתי לעשות כך, חלמתי באותו לילה שהנני לומד הלכות כתיבת ספר תורה והנה באה לפני שאלה בספר תורה שכתבוה כדינה אלא שניקדוה וחלקוה לפסוקים - מה דינה? ולאחר אריכות הפלפול הכשרתי'. וכשהקיצותי הבנתי את הרמז. באותו יום הי' עלי להיות אצל כ"ק אאזמו"ר [אדמו"ר הזקן] לרגל איזה ענין, וכשדרכתי על המפתן לצאת, אמר לי: ספר תורה שנקדוה וחלקוה לפסוקים פסולה, כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה שעולים לצירופים שונים.
(אגרות קודש אדהריי"צ ח"ד, עמ" רסז)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
כשפותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה' שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה' בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב "בריך שמי' דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא.
(ליקוטי דיבורים, כרך ב' ליקוט יג אות ג)
כ"ק אדמו"ר הרש"ב :
כשיהודי עולה לתורה - זו עלי' בכל חלקי הנשמה: הנפש עולה לתורה בעולם העשי' הרוחני, הרוח עולה לתורה בעולם היצירה, הנשמה עולה לתורה בעולם הבריאה, המקיף של חי' עולה לתורה בעולם האצילות והמקיף של יחידה עולה לתורה במלכות אין סוף שלמעלה מאצילות.
(ספר השיחות, ה'תש"ב לה"ק עמ' עג)
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
והנה החתן, בשבת שלפני חופתו קורין אותו לתורה, דחתן וכלה מקיימים את העולם להעמיד בנים עוסקים בתורה - לזאת, הנה קורין אותו לקרות האותיות שבתורה, שהם המקיימים עשרה מאמרות (-שבהם נברא העולם).
(קונטרס דרושי חתונה עמ' ז)
כשיהודי עולה לתורה כאן בתחתונים ואומר:"ברכו את ה' המבורך", הרי למרות שאין הוא יודע את הכוונות המתאימות, נאמר כמאליו "ברכו את ה' המבורך" בכל ארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשי'ה.
(לקוטי דיבורים לשון הקודש, ח"א עמ' 38)
