על כסאו לא ישב זר

המשכות גשמיות ורוחניות על ידי תפילת ה"משה שבכל דור"

י''א תשרי ס''ה

והנה אף שבודאי ישנם כמה וכמה שיכולים להתפלל בעצמם תפלה שלימה וכו’, ואדרבה כל אחד ואחד מצות עשה מן התורה שיתפלל על עצמו, מכל מקום גם הם זקוקים לתפילת "משה" שבדורם. והטעם: "ראשי אלפי ישראל כו’ הם בחינת ראש ומוחו כו’", ולכן מובן שכמו שהוא בגשמיות, דכשיש חרון וכאב באחד מאברי הגוף נרגש הוא בראש ומוח דוקא, כן הוא ברוחניות, שהתפילה עבור הקומה שלימה של בני ישראל לכל האברים שלה הוא על ידי המוח והראש – משה שבדור. ועוד זאת: תפילת היחיד מתעלית על ידי המשה שבדור, להיותו ממוצע המחבר בני ישראל להקב"ה, וכמו שנאמר "אנכי עומד בין ה’ וביניכם" . . . 

על דרך זה הוא בנוגע למשה שבכל דור, שהוא הוא הדואג עבור כל אחד ואחד והוא הוא המתפלל ופועל על ידי תפילתו – המשכת כל טובה בגשמיות וברוחניות.
(לקו"ש ח"יג ע’ 49-50)