"נאמין אף שלא יצוייר בשכל"

ולתרץ קושית הבעל העקרים איך נדע במה להאמין ובמה שלא להאמין (אשר מזה הוכרח לחלק בב’ מיני הנמנעות כו’). אף אנו נאמר מה שצוותה לנו התורה להאמין, אנו נאמין אף שלא יצוייר בשכל, מ"מ נאמין בזה באמונה שלימה, שהתורה אמת כאשר הוכיח בפרקים הקודמים. וכל מה שצוותה התורה ומה שבא בה נאמין ולא נסתפק באמיתתם. וכמו מציאות ה’ כו’ וכדומה העקרים והשרשים שבאו בתורה (עמ’ לעיל פי"א, ולהרמב"ם הוא מן המצות כו’ ואין כאן מקומם לבאר זה כו’) וכמו"כ הענינים שאמרו ז"ל במדרש הכתובים (ע"ל פכ"ג) נאמין, וכל מה שנגד התורה, או מכחיש לאחד מהעקרים או מהשרשים, אותו נרחיק ולא נאמין בהם כלל, וכל מה שבא בתורה וצוותה עלי’ נאמין בהם אף שלא יצויירו בשכל, מ"מ לא נסתפק כלל באמיתתם. ובזה סרה קושיית בעל העקרים כו’ וד"ל.
(סה"מ תרמ"ט עמ’ עדר)