על כסאו לא ישב זר

ע"י פסק דין של בית דין (מלכי רבנן) משתנים הטבע והמציאות אפי' מה שמוגדר ע"פ תורה

י''א תשרי ס''ה

כמאמר חז"ל על הפסוק "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", אפי’ כאשר רבנן "אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". כלומר, אפי’ ענין אשר תורת אמת מגדירה שהוא שמאל, ורבנן אומרים על כך שהוא ימין, פוסקת התורה עצמה: "לא תסור . . . " – יש לשמוע להם. 

ויש לומר, יותר מכך, שעל ידי כך שמלכי רבנן אומרים על שמאל שהוא ימין – הוא נעשה ימין. מכיון שכאשר התורה, תורת אמת, פוסקת "לא תסור", (אין הכוונה לומר שהדבר עצמו אכן נשאר "שמאל" ובכל זאת ציוותה התורה שלמעשה ינהגו להיפך, כי חכמים אומרים שזהו "ימין", שהרי באמת לא ייתכן שתורת אמת תצווה לפעול בניגוד לאמת, אלא) הכוונה היא, שלמרות שדבר זה מוגדר מצד תורת אמת "שמאל", הרי התורה עצמה העניקה לרבנן את הכח לפעול, שעל ידי פסקם, ישתנה הדבר שהי’ (לפני פסקם) שמאל, להיות באמת "ימין". 

בדומה לנאמר בתלמוד הירושלמי על הפסוק "לא-ל גומר עלי", שעל ידי פסק דין של בית דין בענין קידוש החודש ועיבור השנה משתנים הטבע והמציאות, והרי ייתכן שפסק הדין ייקבע גם על ידי ביטול העדות שנתקבלה לפני כן, ואשר לפיה נפסק אחרת (מציאות של תורה) וכדומה.
(תרגום מלקו"ש ח"ה עמ’ 127-8) 

"צריכים את ההחלטה הגמורה שכאשר קשורים לרבי – אין לטבע שום דעה שם..."
(שיחות קודש ח"ד עמ’ 171)