שהם משתחווים להבל ולרי"ק (טפו...)

לאחרונה יש יותר מדאי ביקורת במדור זה, אך הביקורת שכעת תובא כאן - תוכיח שלא הייתה ברירת מחדל לכאן או לכאן; הקווים האדומים נחצו כבר מזמן, אך כעת נחצה הקו האדום שלאחרי הקו האדום.

רקע קצר. ביום טו"ב אלול ה'תשמ"ח הגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לחצר 770, שם הניח בידיו הק' את אבן הפינה שהחילה את הרחבת הבנין, כשלאחר ההנחה הוא מכסה את האבן בחול שמסביב. הרבי שליט"א הסביר בשיחת קודש את מהות עניין ההנחה דווקא ביסודות, מאחר שאבן הפינה מסמלת את עניין ההתחלה כשהיא נמצאת ביסודות של הבנין, וממנה מתחיל הבנין להיבנות.

כמה חודשים לפני ג' תמוז לקחו אנשים בלתי אחראים את אבן-הפינה ממקום אותו הניח הרבי שליט"א, ושמו אותה בקיר שעל יד אחת מהכניסות ל770, ובעוד שכל הקיר היה מצופה בשיש, הניחו את האזור של אבן הפינה ריק. מיד לאחר ג' תמוז, הניחו הללו שיש עם כיתוביות ע"ד הנחת אבן הפינה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובחוצפתם כתבו תוארים האסורים ע"פ ההלכה ותורתנו הק' (ע"פ פס"ד של הרבנים במוצאי חג השבועות ה'תשנ"ה) על הרבי שליט"א. מיד לאחר חילול ה' הזה, דאגו אנ"ש והת' - שכבודו של הרבי הדיר שינה מעיניהם - להסיר את הצלם מההיכל, על ידי שמחקו וגירדו את התוארים שלא מתאימים לו שליט"א.

מצב זה נמשך עד לפני כחודש וחצי. אז, החליטו כמה מחיילי בית דוד שאין זה מכבוד ליובאוויטש ולעומד בראשה שליט"א שהשיש שנמצא ליד הכניסה ל770 משויף ולא יפה, ועל כן אספו כסף עבור קניית שיש חדש עם תוארים המתאימים לרבי שליט"א ע"פ ההלכה היהודית. תוך כדי החלפת השיש, הגיעו ה"אחראים" על המקום, והזמינו ניידת משטרה שהורידה את האבן ועצרה שני אנשים. כעבור כמה ימים, פורעי החוק האלו ניסו עוד הפעם להביא שיש עם אותו כיתוב המנוגד לדעה היחידה שבהלכה לגבי הרבי שליט"א; כמה מהתמימים ומאנ"ש שי' בראותם זאת, מחו על ניסיון זביחת ה'דבר אחר' במקום המקדש, ונוכח התנגדותם המבורכת - נמנע בחסדי השי"ת חילול ה' נוסף. כמה ימים לאחר מכן, פרצו בלשי משטרת ניו-יורק למספר חדרים של בחורים שנכחו בשעת מעשה בעת החלפת השיש שמסביב לאבן הפינה ועצרה שוב שני בחורים. כשבוע וחצי אחרי כן ניסו הללו שוב פעם לשים את השיש, ללא הצלחה יתירה (להבל ולרי"ק...) - שוב, עקב התנגדותם המבורכת של אלו שהפריע להם לראות תוארים מבזים כל-כך על נשיא הדור ומנהיגו שליט"א.

עד כה נעצרו ארבעה אנשים...

בסוף שבוע שעבר, הגיעו הגבאים - שנבחרו על ידי כל תושבי השכונה - לקבוע שיש שיספק גם את אלו שנלחמים בגלוי ברבי. יש לציין שלגבאים יש סמכות הלכתית מובהקת ואחריות על מה שקורה בבית הכנסת וכן על מה שמחוצה לו, גם על קירותיו. מיד כששמו את השיש הזה, עושי דברו של ה"אחראי" על 770 (הרי"ק הנ"ל) הזעיקו ניידת משטרה שהורידה את השיש.

בסוף שבוע זה הגיעו פועלים עם השיש שמופיע בו הכיתובים המצמררים כל יהודי ויהודי באשר הוא בליווי עשרות שוטרים שסגרו אזור גדול מאד מסביב לאותה כניסה שהפועלים היו אמורים לעבוד בו על פי צו משופט. שוב, שני בחורים שילמו במעצר על זה שמצפונם הורה להם לא להעניק מעבר פתוח על מגש של כסף לאלו שנלחמים בכל הקדוש והיקר ליהדות. הפועלים, כשעצרו את הבחורים האלו, התחילו מיד בעבודת הטומאה והתחילו לחתוך עם דיסק את מה שמפריע להם להכניס את השיש. תוך כדי העבודה, החליטו לפתע שאבן הפינה שהניח הרבי שליט"א מפריעה להם קצת; ללא שאלות חתכו את האבן שהרבי הניח אותה בידיו הק', עד שמבחינתם האבן "התאימה" לשיש, או-אז הניחו לה. במהלך עבודתם, הגיעו שתי נשים צדקניות שלא יכלו לסבול את החרפה, עברו את המחסומים בצורה הראויה לשבח, וניסו למנוע את הקמת הצלם בהיכל. גם הן הצטרפו לשרשרת המעצרים. לאחר תפילת שחרית באותו יום, יצאו עשרות תמימים ואנ"ש שי' על מנת למחות על עצם קיומה של השיש שהמילים שמופיעות בה מציבות בסימן שאלה גדול מאד את נשיאותו של הרבי שליט"א עד עתה. אנ"ש והת' יצאו עם טליתות ותפילין, מאחר שזה הוחלט בספונטניות מיד לאחר התפילה. השוטרים שהתנפלו על כל מי שנקרה בדרכם, אמרו את הכול: אנחנו צמאי דם, ויש לנו כרגע אפשרות לממש את מה שאנחנו רוצים; טליתות ותפילין הושלכו בגסות בידי קלגסי המשטרה לריצפה, ועשרות האנשים שחטפו מידיהם הארורות מכות רצח רק מפני שעמדו על יד האזור הזה העידו: הנאצים נכנסו למשטרת ניו-יורק דרך הכניסה האחורית. חמשה אנשים נוספים נעצרו.

ביום זה נעצרו תשעה אנשים...

סך הכול: שלושה עשר אנשים נעצרו היות ועשו את מה שההלכה ביקשה מהם לעשות...

"נהיגין בנוסח עלינו לומר: שהם משתחוים להבל ולריק, – וגם בתפלת מוסף דר"ה אומרים כן – ומדייקים שלא לומר ומתפללים כו'. הרקיקה היא אחר האמירה. טעם הרקיקה, כי מדיבור מתהווה רוק, ואין רוצים ליהנות מרוק זה" ('היום יום' – ט' טבת).

                                               * * *

את כל המעללים שמעולל אותו אחד שמתיימר לייצג את חב"ד כבר כתב קודמי לתפקיד - הת' ברוך משה ע"ה מקמל. מוטב שנביא את דבריו ככתבם וכלשונם, ובכך נביא גאולה לעולם:

                                          "מוסר" השכל

בדין תורה מתוקשר היטב הוזמן אותו אחד להתדיין בפני רבני השכונה. כנהגו של הרבי מלך המשיח הוא לא משמש כבר, אך נסיעות מחוץ לעיר (אולי כנהג מונית) כפי הנראה יש לו, וכך לא מצא פיסת זמן קטנה להתייצב בפני הרבנים ולהשמיע את טיעוניו. לאחר שנקרא פעמים נוספות ולא התייצב הוענק לו "תואר ראשון" ולא מטעם הפקולטה: תואר "מסורב לבית דין".

לאחר שרבני השכונה פסקו את שלהם באחד מיני רבים, לא בחל בשום אמצעי וכל מעשה נבלה נמצא אצלו ככשיר על מנת להשאיר את כבודו על כנו. לא פחות ולא יותר, זימן אותו אחד את הרב מארלאו ע"ה לבית דין חיצוני הידוע בנבזותו, וקלונו אף נתגלה ברבים כשהתיר לבעל להינשא לאישה שניה בהיתר מאה רבנים, בעבור בצע כסף. פרשיה שנחשפה איך לא, בסמיכות לזימון ששלחו לרב מארלאו.

לאחר עליית המדריגה ב'עימות' – כביכול - בינו לרבני השכונה התערב הרב הירשפונג ע"ה ובמכתב ששלח - ופורסם מאוחר יותר במנשר לתושבי השכונה ע"י הרב מארלאו בעצמו - תהה על כך שהרב מארלאו הידוע ביראת השמים המופלגה שלו, לא התייצב בפני בית הדין. במכתב תשובה ששלח הרב מארלאו השיב לו דבר דבור על אופניו, כשעיקרי הדברים הם; הרב מארלאו כאב בית דין פסק את דברו בענין, הפסק לא מצא חן בעיני הנתבע והוא תבע את הדיין. זאת חוכא ואיתלולא של ממש מדין תורה. מלבד זאת, ציין הרב מארלאו את מקורותיו ההלכתיים לפסק שנתן, וכך בשולי המנשר שפורסם, משיב הרב הירשפונג כי הצדק ההלכתי עם הרב, בודאי שאינו "מסורב לבית דין" – כפי שטען אותו נהג בעזות כלפי הרב מארלאו – ולסיום מחזק הוא את ידי הרב לעמוד איתן על משמרתו ללא חת, כתמיד.

בשנת תשנ"ט – פרץ אותו אחד למשרד "ועד להפצת שיחות" בבנין 770, ובאמצעות שכירי חרב החריב את המקום במטרה להקים אגף נוסף תחת הנהלתו. הנהלת הועד שלא ידעה את נפשה שיתפה בסוד הענין מספר בחורים – תלמידי ה'קבוצה', וביקשה סיוע מן הבחורים. הסיפור ארוך ומתיש ולמפרע גם לא מענין, רק זאת יש לזכור, רבני השכונה עורבו בפרשה, ואפילו ועד הקהל נתן סיוע אלמנטרי לקבוצת הבחורים שפרצה באישון לילה למשרד להשיב את הגזילה לבעליה. למעלה משבועיים שהו הבחורים בקומה העליונה של הבנין, למדו אכלו וישנו, באישורה וגיבויה של הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

בשלב מסויים ניסה אותו אחד להצר את צעדי הבחורים וביצע 'מצור' של ממש, באמצעות חברת שמירה ששכר בכסף מלא, על חשבון תרומות אנ"ש לקופות השונות שמחזיק ברשותו, ועל פי הוראתו ננעל הבנין מידי ערב. אין יוצא ואין בא. הרב מארלאו שהגיע באחד מהערבים על מנת להיכנס למשרדו הממוקם בבנין, נתקל בסירוב המאבטחים. החוצפה היא, שהמאבטחים שאלו את רשותו של בחור חב"די שהוצב עימם מטעמו של אותו אחד, והוא השיב בשלילה לבקשתו של הרב להיכנס לבנין.

כדרכו, הוא לא ביקש את דעת התורה, הוא היישיר את פעמיו לבית המשפט ותבע את קבוצת הבחורים ששהתה בחדר, כשכתב התביעה שנמסר לבחורים באמצעות עורך דין דרש מהבחורים לצאת מהבנין ללא תנאים. סירוב לדרישה זו, יביא את הקבוצה לבית המשפט בטענה למעשה פלילי שהשלכותיו ברורות לגבי אשרות השהייה שלהם בארה"ב, "מיד ולדורות". במכתב ששלחו הקבוצה ב"אגרות קודש", השיב הרבי מלך המשיח שליט"א שאין מה לחשוש, וכפי שהיה אצל אביגדור, קלונו עוד יתגלה ברבים.

למשפט הגיעו מלבד עורך הדין שנשכר עבור הבחורים, גם הרבנים שפרינגר – משגיח הישיבה, והרב אברהם ליפסקר - ראש ישיבת "תפארת מנחם" שבסיגייט שנוכחותם המרשימה לצד הבחורים פעלה את שלה. השופט אישר את זכאותם של הבחורים. מאותו יום זכה ביושר אותו הנהג ל"תואר שני", ושוב, לא מטעם הפקולטה: תואר: "מוסר".

נמצאים באמתחתי סיפורי גבורה נוספים של מיודעינו, חלקם אישיים, אותם שמעתי ממקור ראשון, כפי שהבטחתי לבעליהם לא אפרט את פרטי המעשה רק אציין שמדובר בפרשות הונאה ושחיתות. על אותם מעשים מעולם לא שילם את המחיר ואף לא עמד לשימוע עמדותיו בפני רבני חב"ד, הוא מעוגן במשפט הפדרלי, בחוקה האמריקאית ותו לא. עמידה בפני ערכאות אינה איסור עבורו, כמו שמסירת יהודים לשלטונות, אינה עוון.

אך אם למישהו יש טעות שהלה מייצג את עצמו בלבד בהכפשת שם חב"ד, הרי שיש לי חדשות עבורו.

בספר מיוחד שיצא לאור בארה"ב, בו מספרים רבנים על עצמם מציג את עצמו אותו נהג כ"אינטרנשיונל דירקטור - חב"ד ליובאוויטש". במילות הסיכום שבצידי העמוד מצויין כי הנ"ל "ראש חב"ד ליובאויטש אחרי הרבי המאד אהוב". אין גבול לחוצפה של האיש המציג את עצמו כמנהיג חב"ד וכמי שמנהיג את העם היהודי בכלל לעשיית טוב וחסד. הדף נמצא באמתחתי, ומי שיבקש אשלח לו באופן אישי על מנת להיווכח בדברים שהנ"ל מפרסם מאחרי גבם של חסידי חב"ד, למורת רוחו של הרבי מלך המשיח שליט"א ולזרה בעיניהם של כל שושלת האור – רבותינו נשיאנו.

להיות מנהיג חב"ד הוא בודאי לא יכול, אבל להיכנס לכלא כמו נשיאי חב"ד, הוא בהחלט זכאי, ובניגוד אליהם, יש לו גם על מה.

                                                 * * *

ולאחרי כל הדברים האמורים: כיצד הרהיבו עוז בנפשם אלו שמתיימרים להנהיג את ליובאוויטש להוציא את אבן הפינה ממקום אותו הניח כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, ולהציג אותה כחפץ במוזיאון?

                                                * * *

פרות קדושות רבות חיכו לשחיטה, אך אני העדפתי את הנושא הזה, הרי לא בכל יום מזדמנת מצוות "עריפת פטר חמור".

                     יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד