"להחזיק ישיבתו בארץ הקודש"

סיפור נוסף מספר ר' זלמן לנדא, והפעם מעיר מגוריו בני ברק:
"היה זה בשנת תשס"ד" מספר ר' זלמן. "המצב הגשמי של הישיבה היה קשה וביקשו ממני לנסוע לאירופה לגייס כסף. נעניתי בשמחה, והנהלת הישיבה רכשו עבורי כרטיס טיסה.
"כעבור כמה ימים עלו אצלי בעיות מסוימות, בעקבותם היה נראה כי לא אוכל לנסוע. כעת הייתי בדילמה, שהרי מצד אחד הכרטיס כבר נרכש ולבטל את הכרטיס פירושו הפסד של כמה מאות דולרים. לאידך, היה ברור לי שלא אוכל לנסוע מחמת אותם קשיים.
"באחד מהימים האלו, ביקרתי בבית חב"ד בשיכון ה' בעיר. ישבתי שם והתבוננתי בבעיה הגדולה שנחתה עליי בזמן האחרון ושקלתי מה אפשר לעשות. לפתע הרמתי את עיניי, וראיתי את הרבי שליט"א מלך המשיח עומד על יד הקיר הדרומי של הבית חב"ד כשפניו לכיוון צפון. הרבי שליט"א מלך המשיח סימן לעבר ספר שהונח על השולחן ונעלם מעיניי.
"מיד מיהרתי לראות את הספר. ראיתי שמדובר בספר אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק (שלושת הנשיאים הראשונים של חב"ד-ליובאוויטש). פתחתי את הספר באקראי, ועיניי נפלו על קטע ממכתב אדמו"ר הזקן בסוף עמוד י"ג:
""ומדי דברי זכור אזכרנו לטוב, איש טוב וישר ירא ה' מרבים ה"ה הרב המפורסם בתורה וביראה, כק"ש מו"ה שלמה זלמן הכהן שד"ר שי', אשר כתת רגליו עד מדינתינו לעשות לו פה מעמד נכון . . ע"כ באתי אחריו למלאות דבריו ומשאלותיו לטובה, ולבקש כזאת וכזאת, בבקשה כפולה ומכופלת, מאת כל אנשי שלומנו בכל מקומות מושבותיהם, להיות בתומכי נפשו ונפש ביתו, להחזיק ישיבתו בארץ-הקודש על התורה ועל העבודה..."
"תשובה ברורה יותר לא יכלה להיות. באגרת מתייחס אדמו"ר הזקן לחסיד בשם שלמה זלמן (כשמי) שנסע למדינות אחרות לאסוף כסף לישיבתו בארץ הקודש! כעת ידעתי בוודאות שאני נוסע, ויהי מה.
"בימים הסמוכים קיבלתי תשובות נוספות מהרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות אגרות הקודש, תשובות ברורות לחלוטין שחלקם מתייחסים ישירות אליי – לנדא מבני ברק(!) ובהם מברך אותי הרבי שליט"א מלך המשיח להצלחה רבה בנסיעה לגיוס כספים למוסדותיו הק'.
"ואכן ביום הטיסה ארזתי את חפציי ונסעתי, בהתעלמי מכל הסיבות לפיהם הייתי צריך להישאר. כמובן שהנסיעה הייתה בהצלחה מפליאה ב"ה, הרבה יותר מכל נסיעה קודמת..."