הגאולה ומלך המשיח

גאולה – להכניס את האל"ף בתוך הגולה

א' טבת ס''ה

גולה וגאולה הם אותם אותיות, ענינה של הגאולה הוא רק להכניס את האל"ף – אלופו של עולם, הקב"ה, בתוך הגולה. הגאולה אינה מבטלת את הגלות, כל הדברים הטובים שישנם בגלות יישארו גם בגאולה, ענינה של הגאולה הוא לגלות את החיובי שבכל דבר בעולם, איך הוא מגלה את הקב"ה בעולם. הגאולה משחררת את כל העולם למצב גאולתי . לכן גם מדגיש הרמב"ם שאין המלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים , ואין ענינה של הגאולה לשנות טבע העולם , אלא רק להביא לשלמות קיום התורה והמצוות "ככל מצוותה האמורה בתורה" , ובאופן הכי נעלה , "כמצוות רצונך" .

תוכנה של הגאולה קיימת כבר עתה בזמן הגלות, ובפרט ברגעי הגלות האחרונים , הדרך להתכונן לגאולה היא על ידי עבודה מעין הגאולה – למעלה ממדידה והגבלה, על ידי שאנו מתנהגים כבר עכשיו כמו במצב הגאולה – "לא מלחמה ולא קנאה תחרות" . כמו שכתוב במשנה "כל ימי חייך – להביא לימות המשיח".

כך גם הגואל, מי שמביא את העולם למצב הגאולה, נמצא כאן בעולם כבר בזמן הגלות, ובמקום הגלות – בחוץ לארץ, כפי שנאמר בגמרא שמשיח יושב ב"פתחה של רומי" (מלכות אדום), ומפורש בחז"ל שמלך המשיח שעתיד להיפרע מאדום, יושב עימהם במדינה, שנאמר "שם ירעה עגל (מלך המשיח) ושם ירבץ". חז"ל אומרים שהקב"ה קורא למשיח בשם אפרים, שהוא על שם "כי הפרני אלקים בארץ עניי" , וגם בזה מרומז שמשיח נמצא בחוץ לארץ. האברבנאל מבאר שהפסוק "הנה מלכך יבוא לך" מוכיח שהמשיח יבוא מחוץ לארץ, וכך מפרש בזוהר הקדוש "מכיוון שעד עתה אינו במקומו אלא בנכר". וזוהי משמעות "ביאת המשיח" הפשוטה, וכמו שכתוב "ופתאום יבוא אל היכלו האדון" – שהמשיח יבוא אל היכלו בארץ ישראל, ממקומו בחוץ לארץ.

בדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם , היא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. ואכן מובא בשם המלבי"ם "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז "משיח יתגלה באמריקה" .

בסוף זמן הגלות, על המשיח להתגלות כמנהיג ישראל, ולהכין את העם ואת העולם לעידן הגאולה. וכנאמר בכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ו"כגואל ראשון כך גואל אחרון" , כשם שבגאולת מצרים, שרש כל הגאולות, נשלח הגואל עוד מזמן הגלות, בישר את בשורת הגאולה והכין את העם לקראתה (ודווקא אז התגבר חשך הגלות וקושי השעבוד ) – כן הוא גם בגאולה האחרונה על ידי מלך המשיח, שתהליך התגלותו מתחילה לצמוח עוד מזמן הגלות.

בתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו" , אך בבוא העת, מתגלה לכל ישראל. כתוב בספרים , שבדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. כך הי'ה במלכות בית דוד שגדולי ישראל לא הלכו מתחילה עם המלך שבחר ה', וכך גם היו התנגדויות לגדולי ישראל רבים, החל ממשה רבינו שחלקו עליו קרח ועדתו מגדולי האומה, והמשך ברמב"ם ובנשיאי החסידות . אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" – אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח" , "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".