מלך המשיח – בשר ודם

לכן גם צריכה הגאולה השלימה לבוא על ידי המלך המשיח. לא על ידי הקב"ה בעצמו, אלא דווקא על ידי יהודי בשר ודם , הוא זה שמביא את העולם לגאולה, ואת הגאולה לעולם. מי שסובר שאין משיח לישראל והקב"ה עצמו גואלם – הרי הוא כופר בכלל התורה ! דווקא מלכותו של המלך המשיח כאדם גשמי, היא זו שמגלה את מלכותו של הקב"ה בעולם.

אישיותו של המשיח מתוארת במקורות כדמות ענקית למעלה מכל גדולי הדורות. על הפסוק "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" אומרים חז"ל במדרש : "זה מלך המשיח, 'ירום' – מן אברהם, 'ונשא' – ממשה, 'וגבה' – ממלאכי השרת", וכן "וגבה מאד" רומז שהוא למעלה מאדם הראשון כמו שהי'ה קודם חטא עץ הדעת . וכן כתוב שהמשיח "בעל חכמה יהי'ה יתר משלמה". בגמרא מובא על שמות כמה אמוראים שהם שמותיו של משיח, ומבואר בספרים שזה רומז לכך שמעלת המשיח כלולה ממעלות כולם, כי הוא שלמות כל המעלות.

לנקודה זו ישנה חשיבות גדולה, עד שהרמב"ם חושב זאת כחלק מן היסוד של האמונה במשיח: שיאמין שיהי'ה לו יתרון ומעלה וכבוד על כל המלכים שהיו מעולם כפי מה שניבאו עליו כל הנביאים ממשה רבינו עליו השלום עד מלאכי עליו השלום, ומי שנתמעט אצלו מעלתו כפר בתורה!

הרמב"ם פוסק שהמשיח יהי'ה "נביא גדול קרוב למשה רבינו", וממקום אחר מובן שיהי'ה גדול אף ממשה רבינו. כל מעלותיו אינם בו מצד עצמו, בתור אדם פרטי, אלא שהוא בטל לגמרי להקב"ה, "ונחה עליו רוח ה'" , מעלתו היא שעם היותו יהודי ילוד אישה בשר ודם, הוא בבחינת "עני ורוכב על החמור" (מלשון חומר), כלומר, הוא נבדל לגמרי מחומריות העולם .

ולכן אף שהתנהגותו היא של מלך, בהתנשאות, בתוקף ובהדר, אעפ"כ הוא בעל ענווה עצומה, כיון שמלכותו היא רק גילוי מלכות ה' בעולם. וכמבואר בחסידות , "המלך עצמו בטל לאלקות, ונמצא בו ועל ידו ישראל בטלים לאלקותו יתברך".