פתגמים מרבותינו נשיאנו

פתגמי רבותינו נשיאינו לחודש כסלו - ט"ז כסלו

ט''ז כסלו ס''ה

נושא היום: תפילה (ח"א)

הבעל שם טוב:
לעבוד עבודת התפילה לה' יתברך שלא יהי' עבודתו נראה בפני בני אדם כלל - שלא יעשה שום תנועה באיברים רק בפנימיות בנשמתו יהי' בוער בליבו ויצעק בלחש מחמת התלהבות בענין שתהא בפנים יותר גדולה משתהא עבודתו נראית באיברים, כמו שכתוב: "צעק ליבם".
(כתר שם טוב, אות רכו)

המגיד ממעזריטש:
'למה היו הראשונים מתפללין ונענים? מפני שהיו מתפללים בשם'. - פירוש כמו שהשושבין רוצה להביא את הכלה לפני החתן כך החתן רוצה שיביאו את הכלה לפניו. וזהו שהיו מתפללים בשם - שמה שהם רוצים הי' רוצה.
(אור התורה, אות שפה)

כ"ק אדמו"ר הזקן:
כידוע, כל המצוות נקראות מצוות ה'. - 'הקדוש ברוך הוא מניח תפילין', 'הקדוש ברוך הוא מתעטף בציצית', 'הקדוש ברוך הוא מתפלל', 'הקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בתורה' וכדו'. מצוות אלו מביעות בחינות שונות של המשכה וגילוי אור אלוקי לעולם.
(תורה אור, לה, א)

כ"ק אדמור האמצעי:
והנה יש שני סוגי דיבור: אחד בקול רם - שקול הדבור מעורר הכונה שבלב כנ"ל, והשני בחינת קול לחש של הדבור בתפילה - צלותא בלחש [=תפילת הלחש] שהוא פנימי יותר שזה בא מצד בחינת הביטול במציאות לחכמה עילאה כמו אצל חנה שנאמר "אבל מדברת על ליבה" בבחינת מקיף "וקולה לא ישמע", וזהו הוראה על בחינת מסירות הנפש יותר מצעקה בקול רם שמעורר הכוונה שבלב עד שלא יכילנו כלי הלב ויצעק בקול רם כידוע, אבל זהו מצד בחינת תוספת ההמשכה בלב ממחוין דחוכמה ובינה עד שבוקע החזה בהבל הדיבור, כנראה בחוש שכל מי שבא בהתפעלות המוח שבלב ביותר מכפי המידה לא יוכל להתאפק ולעמוד על נפשו מלצעוק בקול רם כו'. מה שאין כן בצלותא דלחש שזה בא מצד בחינת ביטול במציאות עד ש"אין מלה בלשוני כו'".
(מאמרי אדמו"ר האמצעי, דרושי חתונה, עמ' מ')

כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
האדם בתפילתו מעורר את הענין של הקדוש ברוך הוא מתפלל.
(אור התורה ויקרא, עמ' תקכג)

כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
לא מתאים לחסיד שלא להיות עוסק בעבודת התפילה. ואין המכוון למחוא כפיים ולדפוק באמצע צרידה, אלא לתפילה בהתקשרות שאז משתקפים בניגון החב"די הגעגועים הנכונים להרגש אלוקי.
(ספר השיחות ה'ש"ת לה"ק, עמ' קמה)

כ"ק אדמו"ר הרש"ב:
התפילה בציבור (או בשעה שהציבור מתפללים) היא כעשרת ימי תשובה, שההמשכה בה היא מבחינת פנימיות הכתר.
(ספר המאמרים ה'תער"ב, עמ' תשעה)

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
'תנו רבנן: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", עד כאן צריכים כוונת הלב, דברי רבי מאיר'.
- רבי מאיר אומר, שהידיעה אודותי' מדובר בפסוק "שמע ישראל" לא תשאר רק במוח, אלא יביאה בכוונת הלב במדות טובות בפועל ממש.
(ספר המאמרים קונטרסים קונטרסים א, עמ' קב)

כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח:
לענין מחשבות זרות, צריך להרבות באותיות התורה ואותיות התפילה, . . כיון שלעתים תכופות מחשבות הנ"ל מבלבלות דוקא בעת התפילה ובעת הלימוד, לכן טוב שבעת התפילה או בעת הלימוד יהי' הסידור או הספר שלומד - [פתוח] לפניו באותו מקום שעומד. וכשירגיש שמחשבותיו מתפזרות הרי יעיין תיכף בהסידור והספר.
(אגרות קודש כרך ה, אג' ר'תנז)