פתגמים מרבותינו נשיאנו
פתגמי רבותינו נשיאינו לחודש כסלו - ה' כסלו
ה' כסלו ס''ה
נושא היום: דרכי החסידות
הבעל-שם-טוב:
שטות, (-לא רק רוח שטות, אלא שטות, מה שאנשים קוראים - אדם לא חכם) עצבות, והרגשת מעלת עצמו - נחשבות בין חסידים לעבירות דאורייתא. חכמה (-מה שאנשים קוראים אדם חכם), שמחה - על ידי הבחנת הטוב והמשמח שבכל דבר, וזריזות במתינות - נחשבות בין חסידים למצוות דאורייתא!
(ספר השיחות ה’ש"ת, עמ’ 52)
המגיד ממעזריטש :
"לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני" - את הגבורות מיתק דוד בשרשם. והיות והחסיד דבוק בחכמה, אומר דוד יכולתי למתק את הגבורות בשרשה כי ’בחכמה אתברירו’.
(אור תורה, אות תצב)
כ"ק אדמו"ר הזקן:
מי שהוא בעל שכל ואין מחשבתו יכולה להלביש את שכלו. הנה זאת עצתו להעמיק דעתו ושכלו לפירוש המלות שבתפלה עד מקום שידו מגעת ובעיון שכלו בעסק התורה בפרד"ס וזה נקרא פנימיות התורה, ובחינה זו נקרא בית שהוא פנימי וגם הוא מקורה [=מקיף] שכל עצמיותו מראשו ועד רגלו מלובש ומעוטף בו.
(לקוטי תורה במדבר ח, ג)
כ"ק אדמו"ר האמצעי:
וגם על הנערים הפנוים הרגילים בעסק דברי חסידות אוכיחם בתוכחת מגולה מאהבה המסותרת, ולא יוכלו להכחיש האמת שעסק שלהם בדברי חסידות הוא רק לימוד לפי שעה זו, ואם שמתפעלים מזה במוחם ולבם באמת ויחיו מהם - חיי שעה הוא, ולענין יגיעת עול בתפלה מקילים בעצמם ביותר כנראה לעין כל שגם הבקי בדברי חסידות מקצר מאד בתפלה. ואם היו מייגעים עצמן במה שיש להם במזומן בידם בודאי היו מאריכים בהכרח בתפלה לא פחות מב’ שעות.
(אגרות קודש אדהאמ"צ עמ’ רסג)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
רבינו הזקן, וחותני רבינו האמצעי, עשו את החסידים לחכמים, שחסיד יוכל להכיר את הנפש הבהמית בכל לבושי’ המזויפים ובכל דרכי ההתחכמויות שלה.
(ספר השיחות ה’שי"ת לה"ק, עמ’ צ)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
לא מתאים לחסיד שלא להיות שקוע בתיקון המידות, לא מיבעי [=מדובר] שלא עושים בתוקף בהעברת המידות הרעות, אלא גם לא מתאים לחסיד שלא לפעול בעילוי המדות.
(ספר השיחות לשון הקודש, ה’ש"ת עמ’ קמה)
כ"ק אדמו"ר הרש"ב:
בשעה שחסיד לומד תורה צריך להיות חקוק במחשבתו הפנימית, שהתורה היא חכמתו ורצונו יתברך ובכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים, מה להלן באימה וביראה ברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה ברתת ובזיע, לחסיד היתה יראת הכבוד האמיתית כלפי נותן התורה ברוך הוא, שחש והרגיש בתורה.
(שיחת כל היוצא למלחמת בית דוד, תרס"א)
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
הכח האלוקי הגדול של מסירות נפש לתורה ביראת שמים ואהבת ישראל, בו חנן ה’ יתברך את רבנו הזקן וכל הרביים לדורותיהם, כפי שסיפרתי והסברתי על הפעולות הגדולות והבלתי מוגבלות בחיבת התורה והמצוות ובאהבת ישראל, שהרביים הקדושים נטעו בחסידים - מסירות נפש זו היא היסוד של ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש".
(לקוטי דיבורים לשון הקודש, ח"ה עמ’ 1239 )
כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח:
תלמידי הישיבה נקראים "תמימים", על שם שלומדים "תורת ה’ תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה", ולא עוד אלא שהלימוד דפנימיות התורה הוא בהבנה והשגה . . מעין ודוגמת והכנה להמעמד ומצב דימות המשיח ש"יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כו’". וגם (ולכן) נקראים "חיילי בית דוד" שמנצחים את המעמד ומצב ד"חרפו עקבות משיחך", ופועלים התגלות וביאת משיח בן דוד באופן ד"ברוך ה’ לעולם אמן ואמן".
(משיחת ש"פ תצא י"ד אלול ה’תנש"א)
הבעל-שם-טוב:
שטות, (-לא רק רוח שטות, אלא שטות, מה שאנשים קוראים - אדם לא חכם) עצבות, והרגשת מעלת עצמו - נחשבות בין חסידים לעבירות דאורייתא. חכמה (-מה שאנשים קוראים אדם חכם), שמחה - על ידי הבחנת הטוב והמשמח שבכל דבר, וזריזות במתינות - נחשבות בין חסידים למצוות דאורייתא!
(ספר השיחות ה’ש"ת, עמ’ 52)
המגיד ממעזריטש :
"לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני" - את הגבורות מיתק דוד בשרשם. והיות והחסיד דבוק בחכמה, אומר דוד יכולתי למתק את הגבורות בשרשה כי ’בחכמה אתברירו’.
(אור תורה, אות תצב)
כ"ק אדמו"ר הזקן:
מי שהוא בעל שכל ואין מחשבתו יכולה להלביש את שכלו. הנה זאת עצתו להעמיק דעתו ושכלו לפירוש המלות שבתפלה עד מקום שידו מגעת ובעיון שכלו בעסק התורה בפרד"ס וזה נקרא פנימיות התורה, ובחינה זו נקרא בית שהוא פנימי וגם הוא מקורה [=מקיף] שכל עצמיותו מראשו ועד רגלו מלובש ומעוטף בו.
(לקוטי תורה במדבר ח, ג)
כ"ק אדמו"ר האמצעי:
וגם על הנערים הפנוים הרגילים בעסק דברי חסידות אוכיחם בתוכחת מגולה מאהבה המסותרת, ולא יוכלו להכחיש האמת שעסק שלהם בדברי חסידות הוא רק לימוד לפי שעה זו, ואם שמתפעלים מזה במוחם ולבם באמת ויחיו מהם - חיי שעה הוא, ולענין יגיעת עול בתפלה מקילים בעצמם ביותר כנראה לעין כל שגם הבקי בדברי חסידות מקצר מאד בתפלה. ואם היו מייגעים עצמן במה שיש להם במזומן בידם בודאי היו מאריכים בהכרח בתפלה לא פחות מב’ שעות.
(אגרות קודש אדהאמ"צ עמ’ רסג)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
רבינו הזקן, וחותני רבינו האמצעי, עשו את החסידים לחכמים, שחסיד יוכל להכיר את הנפש הבהמית בכל לבושי’ המזויפים ובכל דרכי ההתחכמויות שלה.
(ספר השיחות ה’שי"ת לה"ק, עמ’ צ)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
לא מתאים לחסיד שלא להיות שקוע בתיקון המידות, לא מיבעי [=מדובר] שלא עושים בתוקף בהעברת המידות הרעות, אלא גם לא מתאים לחסיד שלא לפעול בעילוי המדות.
(ספר השיחות לשון הקודש, ה’ש"ת עמ’ קמה)
כ"ק אדמו"ר הרש"ב:
בשעה שחסיד לומד תורה צריך להיות חקוק במחשבתו הפנימית, שהתורה היא חכמתו ורצונו יתברך ובכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים, מה להלן באימה וביראה ברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה ברתת ובזיע, לחסיד היתה יראת הכבוד האמיתית כלפי נותן התורה ברוך הוא, שחש והרגיש בתורה.
(שיחת כל היוצא למלחמת בית דוד, תרס"א)
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
הכח האלוקי הגדול של מסירות נפש לתורה ביראת שמים ואהבת ישראל, בו חנן ה’ יתברך את רבנו הזקן וכל הרביים לדורותיהם, כפי שסיפרתי והסברתי על הפעולות הגדולות והבלתי מוגבלות בחיבת התורה והמצוות ובאהבת ישראל, שהרביים הקדושים נטעו בחסידים - מסירות נפש זו היא היסוד של ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש".
(לקוטי דיבורים לשון הקודש, ח"ה עמ’ 1239 )
כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח:
תלמידי הישיבה נקראים "תמימים", על שם שלומדים "תורת ה’ תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה", ולא עוד אלא שהלימוד דפנימיות התורה הוא בהבנה והשגה . . מעין ודוגמת והכנה להמעמד ומצב דימות המשיח ש"יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כו’". וגם (ולכן) נקראים "חיילי בית דוד" שמנצחים את המעמד ומצב ד"חרפו עקבות משיחך", ופועלים התגלות וביאת משיח בן דוד באופן ד"ברוך ה’ לעולם אמן ואמן".
(משיחת ש"פ תצא י"ד אלול ה’תנש"א)
