פתגמי רבותינו נשיאנו - נושא היום: מעלת התורה
הגיע התניא בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן - יום הברית מילה של כ"ק אדמו"ר הרש"ב. ביום כ"ו כסלו ה'תקנ"ז הגיע רץ מיוחד מסלאוויטא והביא עמו מאתיים ספרי תניא הראשונים שיצאו מהדפוס ביום כ' כסלו בשנת תרכ"א, ביום זה נכנם הילד שלום דובער מי שלעתיד נתפרסם בשם "אדמו"ר הרש"ב" בבריתו של אברהם אבינו ע"ה. הברית שנדחה מכ"ז חשון, על פי בקשת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק התקיים בחדרו ובחשאי, רק במעמד אחי אביו - כ"ק אדמו"ר מהר"ש והקרובים ביותר, ונכחו במקום לא יותר משני מנינים - כל זה על פי ציווי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בשעת קריאת השם אמר הרבי הצמח צדק: "רש"ב בשר שבר, צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד בכ' מר חשון תרכ"א שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרמז לכתרא עילאה".
כ"ק אדמו"ר הרש"ב:
לעתיד לבוא תתגלה התורה כמו שהיא מושרשת בעצמות ממש. בחינת שעשועי המלך בעצמותו, דלא ידע אנוש ערכה ורק אלוקים הבין דרכה. בחינה עליונה זו שבתורה, באפשרותה להתגלות לנשמות המלובשות בגוף, למטה דוקא. ובשביל זה תתלבשנה הנשמות בגוף בתחית המתים וכו'. לגילוי מעין זה, זוכים גם עכשיו הצדיקים הגדולים בעסק תורתם -וכמאמר: 'עולמך תראה בחייך'.
(ספר המאמרים ה'תרס"ו - עמ' כג)
הבעל-שם-טוב:
'העוסק בתורה לשמה' - פירוש: לשם ה', 'זוכה לדברים הרבה' - פירוש: ממילא נתרבה אליו הדיבור בחכמת התורה, כי כשאדם מדבר דיבור טוב - הדיבור הוא החיות של האדם, והחיות הוא ממנו יתברך אז הדיבור סלקא לעילא ומתעורר הדיבור העליון ומשפיע עליו יותר חיות מלמעלה.
(כתר שם טוב, אות רד)
המגיד ממעזריטש:
"אשרי אדם עוז לו בך מסלות בלבבם" - פירוש: 'עוז' - הוא תורה, ויש כמה בני אדם שאומרים דברי תורה והם דברי רוח. אבל מי שיש בו 'מסילות ה" בלבבו - מכוון התורה לאמיתתה.
(מגיד דבריו ליעקב - הוספות, סי' כח)
כ"ק אדמו"ר הזקן:
למרות שהאשה אינה במצות תלמוד תורה, מכל מקום, אם עוזרת היא לבעלה או לבנה שיעסקו בתורה, בין אם תעזור בגופה או בממונה, לזכות תחשב לה העזרה ותחלוק עמם בשכרם.
(שו"ע אדה"ז, הל' תלמוד תורה א, יד)
כ"ק אדמו"ר האמצעי:
הגילויים במתן תורה, לא היו רק לנוכחים באותו מעמד. אלא הם נקבעו אף לדורות שבאו אחריהם, לנשמות שיתלבשו בגוף עד הדור האחרון. במתן תורה ניתן הכח לכללות השרשים של שישים ריבוא נשמות ישראל, וממילא נמשך הוא בכל דור ודור אל הענפים. ועל כן גם כיום אפשר להגיע, לאימה ליראה לרתת ולזיע, וכפי שהיה במתן תורה ממש.
(מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא, תרפ)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
גליא שבתורה בלי פנימיות התורה היא קרה ועלולה חלילה לקרר, ואילו פנימיות התורה היא אש, המכניסה אש אלוקי בגליא שבתורה ומבערת כל העלולות שגליא שבתורה יכולה לקרר במי שלא זכה.
(ספר השיחות לשון הקודש ה'ש"ת, עמ' פז)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
"אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה" - "אדם לעמל יולד", ואמרו רז"ל: כי הכונה היא לעמל התורה. לעמול בתורה ישנה חשיבות מיוחדת, וכמו שאמרו חז"ל: 'יגעתי ומצאתי תאמין' - על ידי העמל והיגיעה, מוציא העוסק בתורה את כוחו הפנימי מהעלם אל הגילוי, וכן מעורר הוא גם למעלה גילוי פנימיות החכמה.
(תור"ש ה'תרל"ו, פרק קעב)
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
גם מי שמגלה פנים בתורה שלא כהלכה - לא המדובר בעמי הארץ השוגגים, אלא אף הפוקרים המזידים לקנטר וללעוג על דברי התורה, אינם מורידים את התורה ממעלתה העצמית (שהיא חכמתו ורצונו יתברך), כי דברי תורה אינם מקבלים טומאה. גם כאשר הטמא, הכופר בתורה מן השמים, רוצה לטמאה בצחנתו לגלות בה פנים נגד ההלכה - הנה נשארת התורה בטהרתה, והמאור שבה יכול להחזיר למוטב.
(ספר המאמרים ה'תש"ד, עמ' 81)
כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א:
על כל תלמיד להכיר את תכונותיו ולהתנהג בהתאם: אם הוא 'מהר לשמוע ומהר לאבד' - עליו לדעת ש'יצא שכרו בהפסדו'. ולכן מחובתו לחזור על לימודו, כדי שלא ישכח. אם הוא 'קשה לשמוע וקשה לאבד' - אל יפול ברוחו מחמת קושי הקליטה, כי הרי בסוף מצבו טוב, ו'יצא הפסדו בשכרו'. אם הוא 'מהר לשמוע וקשה לאבד' - אין לו ממה להיות 'בעל גאוה'. כי הרי הצלחתו נובעת מהחלק הטוב הניתן לו מלמעלה, ולא ביגיעתו. ואם הוא 'קשה לשמוע ומהר לאבד' - גם לו אסור ליפול ברוחו. עליו לדעת כי החלק הרע ניתן לו מלמעלה, כדי שהוא ישנה חלק זה, על ידי עבודתו ויגיעתו.
(משיחת ש"פ במדבר ה'תשד"מ - בלתי מוגה)
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
