פתגמים מרבותינו נשיאנו

פתגמי רבותינו נשיאנו - נושא היום: תפילה

כ''ג כסלו ס''ד

"כשחסיד התפלל, הי' חקוק בפנימיות מחשבתו המילים "דע לפני מי אתה עומד". בבתי כנסת מסויימים רשום על עמוד התפילה "דע לפני מי אתה עומד", שהעמוד ידע לפני מי הוא עומד, בבתי כנסת חסידיים מלים אלו אינן רשומות על העמוד, כי אם חקוקות במוח ובלב." מתוך הפתגמים, לקריאה של כל הפתגמים היומיים לחצו על - 'כתבה מלאה'.

הבעל שם-טוב:
כשיתפלל ישים מגמת פניו לשכינה ליחדא כו' ולא יכוין לתועלת עצמו שאז ח"ו נאמר עליו: "נתנני ה' בידי לא אוכל קום" כו'. כי אם יכוין לתועלת עצמו הגשמי שיהי' נהנה תפילתו לתועלתו הגשמי - אז נעשה מסך מבדיל על ידי שהכניס הגשמי ברוחני שם ואינו נענה כלל .
(כתר שם סוב אות קעו)

המגיד ממעזריטש:
'העושה תפילתו עגולה סכנה ואינו מצוה' - תפלתו פי' התדבקותו בהקב"ה עגולה פי' פעמים שדבק בהקב"ה ופעמים אינו חמו גלגל אינו מקושר בהקב"ה אינו מצוה לשון התחברות כמו צוותא. ציפן זהב ונתן על בית אונקלי שלו פירש על בית יד מבחוץ שהכל רואים ויש לו התפארות בזה הרי זה מדות החיצונית פירש רש"י בני אדם ההולכים אחר דעתם חוץ לחכמה.
(לקוטי אמרים אות ה')

כ"ק אדמו"ר הזקן:
אף אם אין בתפילתו רק כ"ב אותיות בלי מחשבות זרות ופניות, יתעלה כל תפילתו על ידי שמקושר בצדיק - שאומר גם כן את כ"ב אותיות אלו. וזהו שכתוב: "אולי ימצאו שם עשרה צדיקים" - שהוא אפילו עשר תיבות - "ונשאתי לכל המקום בעבורם".
(מאמרי אדה"ז הקצרים, עמ' תפק)

כ"ק אדמו"ר האמצעי:
ובאמת יש להם לב להבין, ולקבל כל ד"ח ולקבוע בנפשם ולבבם על כל פנים הקיצור לזכרון שיבוא לו מן המוכן בלבו ודעתו בעת התפלה - שלבו הוכן מעט ולבבו נשבר, וקבל תוספת אור אלקות בכל הדברים שיכול, וכוון כפי דעתו ולבו גם בפירוש המלות ולא לקצר ולצאת ידי חובה בלבד. מה שאין כן אם אין בלבו ודעתו מן המוכן כלל, אפילו דבור א' של ד"ח מצד שנתרחקו גם מלשמוע במחשבה והרהור, ונוסף לזה צוק העתים הטורדים המוח והלב בתכלית, הנה נפשם ולבם ריקם מכל, ועם כן למה יפליאו ויצטערו על רבוי המחשבות זרות שממילא נופלים כמו במקום חורבה שכל הטינופות מצוים שם. ובאמת על זה אמרו יש שיש להם ואינם רוצים ועל זה דאבה נפשי מאד מאשר נראה לכל שבחנם ממש נפלו הנופלים גדולים וקטנים ואם שנפילה זו רק בקרירות ועצלות אבל ריקנין הן מכל וכל.
(אגרות קודש ח"א עמ' רסב)

כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
יעקב אבינו אמר "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" - התרגום מסביר: 'בצלותי ובבעותי'. בזמן הבית היו לבני ישראל חרב וקשת לנהל מלחמות. בגלות לקח מהם השם יתברך את החרב והקשת של מלחמה, אבל את החרב והקשת של צלותא ובעותא [=תפילה ובקשה] השאיר להם, אדרבה החרב והקשת של צלותא ובעותא חזקים יותר מאשר החרב והקשת של ברזל.
(ספר השיחות לשון הקודש, ה'ש"ת עמ' קנט)

כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
'מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים' - ישנו גם קיר לשבח כמו שכתוב גבי אלישע "נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם כסא ושלחן ומטה ומנורה", וכתוב בזהר שזהו ד' תיקוני שכינתא. וגם על הפסוק "ויסב חזקי-הו פניו אל הקיר", אמרו רז"ל: 'מכאן למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר' - קיר זה שהוא לשבח - את השכינה ועניני הקדושה הוא מסמל. אבל לעומתו קיר ברזל על כותל דעמלק הוא מרמז, המסתיר ומעלים לגמרי.
(תורת שלום תרכ"ז, עמ' קנט)

כ"ק אדמו"ר הרש"ב:
כשחסיד התפלל, הי' חקוק בפנימיות מחשבתו המילים "דע לפני מי אתה עומד". בבתי כנסת מסויימים רשום על עמוד התפילה "דע לפני מי אתה עומד", שהעמוד ידע לפני מי הוא עומד, בבתי כנסת חסידיים מלים אלו אינן רשומות על העמוד, כי אם חקוקות במוח ובלב.
(לקוטי דיבורים לשון הקודש ה, עמ' 1209 )

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
ובדרך כלל צריכים בדיקה מפורטת ומסודרת להמאריכים בתפלה כי לא כל הרוצה ליטול שם עובד צריכים להניח, וצריכים לייחד שיחות על הנושא אשר חסידות היא פנימית ומי שבטבעו הוא חיצון אינו כלי לפנימיות
(אגרות קודש אדהריי"צ ח"י עמ' ב)

כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א:
בתפילה בציבור - ההתאחדות אינה רק של שנים אלא של עשרה, שנעשו למציאות של "ציבור". אחדות המתבטאת באופן מיוחד בתפילת השליח ציבור, "שליח" הכולל בתוכו את כל העשרה מישראל.
(ד"ה פדה בשלום ה'תשמ"ח)