פתגמי רבותינו נשיאנו

נושא היום: לימוד תורת החסידות. "עתה באתי עוד הפעם לעורר לבבם הטוב, לקיים בקשתי שכתבתי בשנה דאשתקד כמבואר למעלה מעבר לדף, שיתאספו אגודות יחד כאיש אחד חברים בבית המדרש בקביעות עיתים בוקר וערב ובשבת קודש ויום טוב וכל עת ושעת הכושר - לעסוק יחד בעיון טוב ובלב נכון במילי דחסידות היקרים הכתובים ונדפסים לחקוק בלוח ליבם היטב בהתקשרות אמיתית". זאת ועוד בכתבה המלאה.

הבעל-שם-טוב:
הלומד תורה צריך לדעת באמונה פשוטה כי בכל דיבור ודיבור של תורה יש סוד פנימי, וצריכים לייגע את המוח ולהטריד את השכל לדעת את הסוד פנימי שבה, ולימוד זה פועל טוהר וזכות בהלומד את התורה. וזהו מה שאמרו חז"ל: "זכה נעשית לו סם חיים"; "זכה" - אם הלומד תורה נעשה זך על ידי הלימוד אז אם יוסיף ללמוד באופן כזה נעשית לו סם חיים.
(כתר שם טוב הוספות, אות טז)

המגיד ממעזריטש:
"הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו" - פירוש: 'הוד' - הכוונה על פשטי התורה (-נגלה דתורה), ו'הדר' - הוא נקרא פנימיות התורה וסודותיה, הלוא כי כאשר האדם משיג הפנימיות יודע לדרוש על כל אות ואות וקוץ וקוץ תילי תילים שהרי לא על חנם נכתבו, ברוך הוא, הוא מהדר ומעטר התורה כידוע.
(אור תורה, אות רנח)

כ"ק אדמו"ר הזקן:
בנוגע לטענת המתנגדים לאסור לימוד החסידות משום ביטול תורה: הבעל-דבר בא אל המתנגדים בשכלו של גנב חכם, כשתופסים אותו בגניבתו הוא מתחיל לקרוא רחמנא - רחמנא קריא - הוא מזכיר שם שמים, אבל האמת היא שאפשר להיות "גנבא אפום מחתרא רחמנא קריא".
(לקוטי דיבורים, כרך א' ליקוט ה' אות כא)

כ"ק אדמו"ר האמצעי:
עתה באתי עוד הפעם לעורר לבבם הטוב, לקיים בקשתי שכתבתי בשנה דאשתקד כמבואר למעלה מעבר לדף, שיתאספו אגודות יחד כאיש אחד חברים בבית המדרש בקביעות עיתים בוקר וערב ובשבת קודש ויום טוב וכל עת ושעת הכושר - לעסוק יחד בעיון טוב ובלב נכון במילי דחסידות היקרים הכתובים ונדפסים לחקוק בלוח ליבם היטב בהתקשרות אמיתית, למען ילמדו ליראה את ה' ולדבקה בו כל הימים באמת ובאמונה.
(אגרות קודש אדהאמ"צ אג' ה)

כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
ההבדל בין 'גליא' שבתורה ל'פנימיות' התורה, שגליא שבתורה היא מים ופנימיות התורה - אש, טבע המים קר וטבע האש חם.
(ספר השיחות ה'ש"ת לשון הקודש עמ' פז)

כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
חסידות צריכים ללמוד בהבנה של גמרא וברגש של ציור, כל ענין שלומדים יש לציירו בכוחות וחושי הנפש.
(אגרות קודש אדהריי"צ ח"ג, עמ' תפו)

כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע:
כל השכלה, שהמשכיל משיג את ההשגה, הוא חי עם ההשגה, למרות שהחיות היא הרי חיות פנימית, שכן השגה היא הרי פנימית, שהיא הרי ה"ותורתך בתוך מעי", אך לאחרי ככלות הכל זה כחיות הזמנית בלבד,הואיל וחסידות היא חי בעצם, חיות עצמית. חי בעצם הוא חי להחיות. - חסידות מחי' נפשות ממש. הרבי [=רבינו הזקן]במסירות נפשו על תורת החסידות פעל למעלה שבכל זמן ובכל מקום שילמדו וידברו דברי חסידות - יפעלו הדברים, אך בתנאי שיהיו הם דברי הרב.
(אג"ק אדהריי"צ ד עמ' כז)

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
חסידות צריך אדם ללמוד בשביל עצמו, שחסידות תלמד אותו כיצד להיות ירא שמים באמת, כיצד להיות עובד ה' באהבה ויראה, ולהתנהג בכל הענינים במדות טובות כפי שהוא על פי התורה.
(אגרות קודש אדהריי"צ ח"ד, עמ' תכו)

כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א:
לאחרי שניתנה ההוראה של הבעש"ט והמגיד לרבינו הזקן, שלא זו בלבד שלא יפסיק חס ושלום מלומר דברי חסידות, אלא אדרבה, שיוסיף עוד יותר - הרי מובן, שזוהי הוראה כל אחד ואחד מישראל, שחייב להכין את עצמו ל"אותו הזמן" ש"לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד" - על ידי לימוד פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה ,דוקא. ומזה מובן, שגם מי שלפי דעתו לימוד פנימיות התורה, ובפרט באופן של "חב"ד" (לימוד בהרחבה, הבנה והשגה, "יתפרנסון"), אינו מוכרח להחיות נפשו - כי לדעתו אין חייו הרוחניים עומדים בסכנה חס ושלום, ודי ומספיק עבורו לימוד נגלה דתורה ולימוד דברי מוסר ולימוד דברי חסידות של הבעש"ט והמגיד ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, כדי להתגבר על החושך כפול ומכופל דעקבתא דמשיחא - איך יפטור עצמו מלימוד זה, כשפסק דין ברור הלכה למעשה בנגלה דתורה . . שכל נפש מישראל חייב ללמוד כל התורה כולה, "הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות".
(משיחת מוצש"ק מקץ ה'תשמ"ו)