פתגמי רבותינו נשיאנו לחודש כסליו - חלק ז’

פתגמי רבותינו נשיאנו לחודש כסליו - חלק ז' - נושא היום: נישואין

יד' כסלו - יובל ה-75 לנישואי כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית הצדקנית ע"ה - ה'תרפ"ט

ביום שלישי י"ד כסלו ה'תרפ"ט באו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית חי' מושקא בת כ"ק אדמו"ר הריי"צ בברית הנישואין בעיר וורשה שבפולין. על חתונה זו התבטא הרבי מספר פעמים, ומידי פעם מתקיימת התוועדות ביום זה עם הרבי. בשנת ה'תשנ"ב חילק הרבי קובץ "דרושי חתונה" לרגל יום נעלה זה.
תיאור החתונה (-בקצרה):
בשעה חמש בערב החלה ה"קבלת פנים" באולם הישיבה בוורשה. לאחר המאמר מפי כ"ק אדמו"ר הריי"צ ולאחר ששהו החתן והחותן שעה קלה בחדר מיוחד - הלכו כולם לחופה שהיתה בחצר הישיבה, ניגנו ד' בבות,
מסדר הקידושין: הרבי הריי"צ בעצמו, כמו כן בירך את ה"שבע ברכות". סעודת החתונה היתה באחד האולמות הגדולים של וורשה. הרבי הריי"צ סובב בין כולם וחילק משקה, לתמימים אמר שיחה ומיד לאחר מכן יצא בריקוד גדול עם מנהלי הישיבה והמשגיחים. לאחר הריקוד אמר מאמר חסידות עד לאחר חצות. רק אז נטלו האורחים את ידיהם לסעודה . באמצע הסעודה חולקה תשורה מיוחדת למשתתפים, השמחה העצומה - הזמרה והריקודים המשיכו עד אור הבוקר, בשעה שבע בבוקר התפזרו החוגגים לבתיהם - חתונה כזו נפלאה שמעולם לא ראתה פולין.
הרחק משם בעמר דנייפרופטרובסק, חגגו הוריו של הרבי שליט"א את חתונתו במקום מגוריהם. ערכו סעודה בביתם, בה השתתפו רבים מיהודי העיר, עד הבוקר נמשכה השמחה בביתו של ר' לוי יצחק והרבנית חנה ע"ה.
על החתונה התבטא כ"ק אדמו"ר שליט"א לרגל יובל ה-25 לנשואין:
"בכלל, חתונה היא ענין כללי אצל איש פרטי. אולם, אצלי, הרי היתה זו הדרך לכך שהוכנסתי לענינים הכלליים, וזהו הרי היום בו נוצר הקשר שלי עמכם, יעזור השם-יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו..."
(משיחת י"ד כסלו ה'תשי"ד - בלתי מוגה)

כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א:
נישואין דכל אחד ואחת מישראל ( גם איש פרטי) הוא ענין הקשור עם הנישואין דכנסת ישראל והקב"ה בימות המשיח שלכן מסיימים וחותמים השבע ברכות דנישואין בענין הגאולה "מהרה כו' ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים וגו"', ועל אחת כמה וכמה נישואין דנשיאי הדור, "הנשיא הוא הכל", ובפרט נשיאים דתורת חב"ד, שמגלים פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה, ועד לאופן ד"יפוצו מעינותיך חוצה", שעל ידי זה אתי מר דא מלכא משיחא.
(להעיר מהמבואר בהמשך שמח תשמח שנאמר בשבעת ימי המשתה שעל ידי הנישואין שתכליתם הוא ענין ההולדה מתגלה כח האין סוף בעולם (סה"מ תרנ"ז ע' קעו ואילך) - מעין ודוגמא והכנה לגילוי אור אין סוף ברוך הוא בימות המשיח) .
(משיחות ש"פ תצא, י"ד אלול ה'תנש"א - מוגה)

שמחת נישואין דכל אחד ואחת מישראל קשורה עם הגאולה, כמו שאומרים בברכת נישואין "מהרה . . ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" (מהיעודים דהגאולה) , ועל אחת כמה וכמה שמחת נישואין דנשיא הדור, שבה מודגש ביותר הקשר והשייכות לענין הנישואין דכללות בני ישראל עם הקדוש ברוך הוא, כדאיתא במדרש 'לימות המשיח יהיו נישואין'.
(ספר המאמרים תשמ"ח, עמ' 627)

שמחת חתן וכלה היא אחת מהשמחות הכי גדולות אצל ישראל, - ועד כדי כך, ששמחה זו ממהרת את קיום היעוד "ישמע גו' בערי יהודה ובחוצות ירושלים גו' קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה", שלכן צריכים כולם (ובפרט בני המשפחה) להשתתף בשמחה זו, בתור הכנה ל"שמחת עולם"...
( "יחידות" לחתנים וכלות אור לי"א סיון ה'תשמ"ח)

הבעל שם טוב:
'כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה' - פירוש: כי לעתיד לבוא השכינה נקראת כלה כו', מה שאין כן עתה, השכינה נקראת 'זאת' כו'. ובזה יובן 'כיצד מרקדין לפני הכלה'. רצה לומד שמתמיה כיצד מרקדין בזמן הזה בגלות השכינה שהוא לפני וקודם שנקראת כלה . . לכן אומרים בית שמאי: 'כלה כמות שהיא' - על דרך שכתוב בזהר סוד 'נודע בשערים בעלה', לפי מה שמשער כל אחד בדעתו ויכולתו אף בדרך כלל - אם אינו יכול בדרך פרט - לייחד השכינה ולקשטה, מכל מקום ישער כלה כמות שהיא. ובית הלל סבירא לי': 'כלה נאה וחסודה' - שצריך לידע בפרט איך להסיר בגדים צואים וליכלוך מהניצוצין ולקשטה בפרט, שתהי' השכינה כלה נאה וחסודה.
(כתר שם טוב אות קעט)

המגיד ממעזריטש:
אמרו רז"ל: 'אין נושאים נשים במועד, לפי שאין מערבין שמחה בשמחה' - אפשר לומר שרמזו רז"ל על פי פשוטו להזהיר את האדם על ענינו בעולם הזה, כי הנה ידוע כי הגוף נקרא נוקבא והזהירו שלא יהי' עסק האדם במועד ימי חייו, חיי הבל שהם חרוצים וקצובים לו זמן מועט. לא יחזור בהם אחרי תענוג הגוף למלאות תאוותו תאוות גשמיות. "לפי שאין מערבין שמחה בשמחה" - רצונו לומר שמחה והוללות של תענוגים החומריים בשמחת הרוחני שהיא עבודת הבורא יתברך.
( אור תורה, אות תפג)

כ"ק אדמו"ר הזקן:
לעתיד כתיב "כמשוש חתן על כלה כן ישיש עליך אלוקיך" כו'. פירוש ששמחת החתן יהיה אז מן הכלה דווקא, שממנה יומשך בחינת שמחה לחתן. להיות כי הכלה שהיא בחינת כנסת ישראל תתעלה אז למעלה מעלה מבחינת החתן ויהיה אז. "נקבה תסובב גבר". מה שאין כן עתה כתיב: "משמח חתן וכלה", שהוא בחינת שמחה על שניהם ביחד.
( ספר המאמרים, 'נביאים' עמ' קפט)

כ"ק אדמו"ר האמצעי:
הטעם שמעמידין החתן תחת החופה ביום חתונתו: כי החופה היא בחינת מקיף - וכל מה שיעסוק בעבודת ה' עד ימי חייו, נמשך לו ממקיף בעת הזאת. ולכן צריך לקשר מחשבתו בה' אז - שעל ידי כן ימשיך ממקיף אז כו', וד"ל.
(דרושי חתונה ח"ב, עמ' תשכ)

כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק":
אמרו רז"ל: 'כל השמח את החתן זוכה לתורה'. ומה צריך לשמחו, ולמה לא יהיה שמח מעצמו? אלא מפני שזהו ירידה גדולה. כמו שכתוב "על כן יעזוב איש" - שהוא ז"א, "את אביו ואמו" - כי בחכמה ובינה מלובש אור אין סוף יותר, וז"א הוא הצמצום במדות, שעל ידי זה דוקא יוכל להיות חתן להשפיע בנוקבא, בחינת עולם הדיבור. ועל כן צריך לשמחו. והשמחה כי על ידי יחוד מ"ן [=מיין נוקבין ( -עבודת המטה - נקבה) ] ומ"ד [=מיין דכורין (-עבודת המעלה - זכר)] דחתן וכלה יומשך גילוי תענוג עליון שלמעלה מאב ואם.
( אור התורה משפטים, א'שט)

כ"ק אדמו"ר מהר"ש:
"אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה". צריך להבין מהו השבח מה שברא חתן, אך ענין השבח הוא מה שברא למטה חתן וכלה כדוגמה שיש למעלה חתן וכלה. ולא עוד אלא, שעל ידי חתן וכלה שלמטה מעוררים בחינת חתן וכלה שלמעלה. דהנה התורה נקראת חתן כמו שכתוב במקום אחר, ולכן על ידי שמשמח בחינת חתן שלמטה על ידי זה זוכה לבחינת חתן שלמעלה - הוא בחינת תורה. וזהו משבח שמשבחין אותו יתברך מה שברא למטה חתן וכלה, ומה שעל ידי חתן וכלה למטה מעוררין בחינת חתן וכלה שלמעלה.
(ספר המאמרים תרל"ד, עמ' טז)

כ"ק אדמו"ר הרש"ב:
מצוה על כל אחד ואחד לשמוח בשמחת חתן וכלה ובשמחה גופנית דוקא - להיות שמחה זו היא גבוהה מאוד במעלתה מצד שהיא בבחינת שמחה גופנית שהגוף מתפעל בשמחה ומתבטל ונכלל בשמחה זו . . אין בזה תערובות זרות כלל ונעשה מופשט לגמרי מכל ענין חומרי וגופני מפני שמתבטל כל גופו וחומרו באמת לאמיתו.
( קונטרס 'שמח תשמח', עמ' 103)

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
על ידי השמחה שמשמחין את החתן וכלה של מטה מעוררים בחינת חתן וכלה שלמעלה, והראי' ממה שאמרו רז"ל 'כל הנהנה משמחת חתן ומשמחו זוכה לתורה שניתנה בה' קולות'. ולכאורה מה שייך לומר דעל ידי זה שנהנה מסעודת חתן ומשמחו זוכה לתורה, דהלא תורה היא ידיעה והשגה וצריך להיות כלי לזה שיהי' בעל הבנה ובעל השגה? . . אך הענין הוא, דהנה זוכה הוא לשון זכות ובהירות ( "ריין, קלאר") , וזהו דאם משמחו . . דכאשר נהנה מסעודת חתן ומשמחו, שהוא שש ושמח בשמחת אהבת ישראל, אז הוא זוכה לתורה. תורתו זכה ומאירה.
(קונטרס דרושי חתונה, עמ' כד)