פתגמים מרבותינו נשיאנו

פתגמי רבותינו נשיאנו לחודש כסליו - חלק ו’

י''ג כסלו ס''ד

פתגמי רבותינו נשיאנו לחודש כסליו - חלק ו' - נושא היום: תורת החסידות

"אין מעידין את המלך"
בהמשך ל"משפט הספרים" שהצד שכנגד במזימתו רצה שהרבי מלך המשיח שליט"א יבוא להעיד בבית המשפט, וביום זה, י"ג כסלו ה'תשמ"ז, החליטה הנהלת בית המשפט: אשר המלך אינו מעיד ואין מעידין אותו, וכ"ק אדמו"ר שליט"א פטור מלהעיד.

הבעל-שם-טוב:
"כי לקח טוב נחתי לכם", זוהי תורת הנגלה, שמזה יכול להיות שיחשבו שנתתי "לכם", דהיינו שזהו שלכם - ולכן שוכחים על נותן התורה, מחפשים היתרים ושואלים קושיות. אבל כשזה "תורתי", כשלומדים פנימיות התורה, מאמינים בהשגחה פרטית ומימלא "אל תעזובו" - 'לא עוזבים'.
(כתר שם טוב הוספות, אות סג)

המגיד ממעזריטש:
"הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו" - "והדר" - הוא נקרא פנימיות התורה וסודותי', הלוא, כי כאשר משיג הפנימיות יודע לדרוש על כל אות ואות וקוץ וקוץ תילי תילים אלא שלא על חינם נכתבו, ברוך הוא, הוא מהדר ומעטר התורה כידוע.
(אור תורה, אות רנז)

כ"ק אדמו"ר הזקן :
בנוגע לטענת המתנגדים לאסור לימוד החסידות משום ביטול תורה: הבעל דבר [=היצר הרע] בא אל המתנגדים בשכלו של גנב חכם, כשתופסים אותו בגניבתו הוא מתחיל לקרוא רחמנא - רחמנא קריא - הוא מזכיר שם שמים, אבל האמת היא שאפשר להיות 'גנבא אפום מחתרא רחמנא קריא' [=גנב במחתרת קורא לה' שלא יתפס].
(לקוטי דיבורים, כרך א' ליקוט ה' אות כא)

כ"ק אדמו"ר האמצעי:
ההבדל בין גליא שבתורה לחסידות, שהיא פנימיות התורה - גליא שבתורה היא מים ואל מים הולכים. ואילו פנימיות התורה היא אש ומפני אש מפחדים, ולכן על המשפיע ללכת אל המקבל ולומר לו אל תירא, כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא.
(ספר השיחות השי"ת לשון הקודש, עמ' פז)

כשמדברים חסידות, השכלה והשגה, בטוב טעם - אכן זה ערב ביותר. ברם, אין לשכוח אודות מי מדברים - מדברים אודות האין סוף ברוך הוא.
(לקוטי דיבורים, ח"א עמ' קצה)

כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
חסידות עושה את אלה שנעשים חסידים, לחכמים יותר לחרדים ולשמחים יותר ופועלים גם על זולתם שגם הם יהיו שמחים יותר וזה מביא שהם נעשים חכמים יותר וחרדים יותר, וה' יתברך יצליחנו כולנו להשלים הכוונה העליונה בדרכי החסידות והעבודה בזכות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
(אגרות קודש אדהריי"צ ח"י, עמ' יא)

כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
הוד כ"ק רבינו הזקן מסר נפשו הקדושה והשקיע כוחותיו העצומים שעדת החסידים יהיו כמשפחה אחת ממש, אשר כל איש ואיש בעדת החסידים ידרוש טובת חברו בפרנסה, וכל אשר אחד עוזר את זולתו יהי' בהרגש אהבה וחיבה גדולה כל כך כבני משפחה אחת ממש.
(אגרות קודש אדהריי"צ ח"ד עמ' לד)

כ"ק אדמו"ר הרש"ב:
עיקר ענינו של לימוד החסידות הוא, שהלימוד יהי' אדעתא דנפשי', הוא לומד חסידות לשם עצמו לא לשם החסידות ישנם שוטים הלומדים חסידות בגלל חסידות, הם חושבים את עצמם למבינים למדו כמה עשרות מאמרים ומפטפטים על שדות ויערות קרחים. בסברות בטן פרועים הם מסבירים ענינים חסידיים. כללו של דבר שהם לומדים חסידות, זאת אומרת שהחסידות תהי' חסידות, ולא שהם יהיו לחסידים. לימוד החסידות האמיתי שהלימוד יביא את הלומד להיות חסיד - הוא מהם והלאה.
(ספר השיחות לשון הקודש, התש"ב עמ' קלז)

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
במענה על מכתבו, בדבר לימוד החסידות אין צריכים להניח על אחר זמן כי כל יום ויום העובר בלא לימוד החסידות נוגע הוא בנפש ממש, ודוגמא לדבר - מי שיש לו יבלת בעינו ואינו רואה אור השמש, וכאשר יסיר היבלת יראה אור היום וכל הנחמד למראה - האם יניח זאת על מחר ומחרתיים, כן הוא בגשמיות, ומכל שכן ברוחניות שערכו רם ונשגב במאד.
(אג"ק אדהריי"צ ח"י אג' ג'תשז)

כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א:
בשאלתו מדוע צריכים ללמוד דוקא בתורת חב"ד . . הנקודה היסודית בזה היא -בדוגמת המענה על השאלה מדוע צריכים ללמד גם גמרא ולא משנה תורה או תורה שבכתב בלבד, שהמענה על השאלה הזו פשוט, שלימוד הגמרא הוא מוסיף ומבאר ומגלה את הטמון ומרומז במשנה ותורה שבכתב , והוא הדבר בהנוגע לתורת חב"ד - המבארת ומסברת ובמילא מגלה, הטמון והמרומז בתורת הבעל שם טוב ותלמידיו, ובפנימיות התורה בכלל.
(ליקוטי שיחות חלק י, עמ' 239)