ליקוט הלכות ומנהגים לימי חנוכה - ה`תשס"ה
ליקוט הלכות ומנהגים לימי חנוכה - ה'תשס"ה
כ''ו כסלו ס''ה
מטרת הליקוט והעריכה, לרענן ולא לפסוק הלכות. בכל שאלה יש לפנות לרב מורה הוראה. לשלימות הלימוד יש לעיין במקורות הכלליים: ספר המנהגים, השלמה לשו"ע אדמוה"ז, לוח "המעשה הוא העיקר".
בבית שני כשמלכות יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.
וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה. (רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג).
לוח זמני הדלקת נרות חנוכה - ה’תשס"ה
נר ראשון - יום שלישי, כ"ד בכסלו ה’תשס"ה(7.12.04) מכינים נר אחד בימין החנוכייה. לפני ההדלקה מברכים 3 ברכות:
1) "להדליק נר חנוכה".
2) "שעשה ניסים".
3) "שהחיינו". לאחר ההדלקה אומרים את תפילת "הנרות הללו".
נר שני - יום רביעי מכינים 2 נרות בימין החנוכייה. מברכים את שתי הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה -"הנרות הללו".
נר שלישי - יום חמישי מכינים 3 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה -"הנרות הללו".
נר רביעי - יום שישי, לפני כניסת השבת מכינים 4 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. (על הנרות לדלוק לפחות 50 דקות לאחר שקיעת החמה) לאחר ההדלקה: - "הנרות הללו". בנות ונשים מדליקות נרות שבת לאחר הדלקת נרות חנוכה (יש לדייק בזמן ולא לאחר). לאחר הדלקת נרות שבת הן מברכות: ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו - וציוונו להדליק נר של שבת-קודש. זמן הדלקת נרות השבת: 4.14
נר חמישי - מוצאי שבת לאחר צאת השבת: 5.17 ועריכת ’הבדלה’, מכינים 5 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות. ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה - "הנרות הללו".
נר שישי - יום ראשון מכינים 6 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה -"הנרות הללו".
נר שביעי - יום שני מכינים 7 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה -"הנרות הללו".
נר שמיני - יום שלישי מכינים 8 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה - "הנרות הללו".
ימי שמחה:
ימי חנוכה נקבעו לימי הלל ושמחה ואסורים בהספד ותענית. (השלמה לשו"ע אדמוה"ז סימן עת"ר, סעיף ב’, ה’)
בערב חנוכה:
כל אחד ואחד צריך לעבוד עבודתו בערב חנוכה (שהוא מעין עניין החנוכה) כך שימצא "פך אחד של שמן חתום בחותמו של כהן גדול" באופן כזה שיהיה מוכן אחר כך על ידי קיום מצות חנוכה להאיר את היום הראשון של חנוכה (שיחת ערב חנוכה תש"נ - התוועדויות ע’ 33)
החנוכיה:
מדליקים בחנוכיה העשויה להדליק בשמן (ספר המנהגים).
על קני החנוכיה לעמוד בשורה ישרה ובריוח בין נר לנר, כדי שלא יראו כמדורה. (שו"ע סימן תרע"א סעיף ד’).
מקום ה"שמש" גבוה משאר הנרות (ספר המנהגים).
כדאי להדליק בחנוכיה בעלת קנים ישרים הנמשכים באלכסון מהקנה המרכזי, כדי להזכיר את צורת המנורה בבית המקדש שקניה היו באלכסון. (ליקוטי שיחות כ"א, תרומה ג . י’, עמ’ 961).
להשתדל להדליק בחנוכיה נאה, משום הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות" )המעשה הוא העיקר(.
המדליק:
הבנים מתחילים להדליק נרות חנוכה, זמן מה קודם ה"בר מצוה" (ספר המנהגים) בשנים האחרונות הורה הרבי שליט"א מלך המשיח שגם הבנים הקטנים ידליקו נר חנוכה ובפתח חדרם. (שבת פרשת וישב תשמ"ח ועוד כמפורט בלוח המעשה הוא העיקר)
הבנות אין מדליקות בפני עצמן (ספר המנהגים) אביהן מוציאן ידי חובה (שבת פרשת וישב תש"נ - התוועדויות ע’ 51 הערה 70)
אשה, בעלה מוציאה ידי חובה (ספר המנהגים).
בנות ונשים שאין מי שידליק עבורן - מדליקות לעצמן בברכה (שו"ע סימן תרע"ה, סעיף ג)
הדלקת הנרות:
הזמן: זמן הדלקת הנרות הוא בין מנחה למעריב (ספר המנהגים) לאחר זמן שקיעת החמה (השנה 4:38), ועליהם לדלוק לפחות 50 דקות (לאחר השקיעה שהם חצי שעה לאחר צאת הכוכבים) (ביאור ל-50 דקות, אגרות קודש הרבי שליט"א מלך המשיח אגרת ג’קטו כרך י).
מי שלא הדליק בזמן חייב להדליק גם מאוחר יותר, במשך כל הלילה, ואם בני הבית ערים גם מברכים על הנרות.
בערב שבת הסדר הוא: תפילת מנחה, נר חנוכה, נר שבת )ספר המנהגים(. בערב שבת יש להוסיף על כמות השמן הרגילה, כיוון שמקדימים להדליקם עוד לפני כניסת השבת.
במוצאי שבת הסדר הוא: הבדלה, נר חנוכה, ויתן לך. ובביהכ"נ הסדר: נר חנוכה ואח"כ הבדלה )ספר המנהגים(.
המקום: מניחים את החנוכיה על כסא, בתוך חלל פתח החדר כמנהג רבותינו נשיאינו (ספר המנהגים. לקוטי שיחות בראשית כרך ה, הוספות ע’ 456), בצד השמאלי של הפתח, מול המזוזה (שו"ע סימן תרע"א סעיף ז’).
הנרות: מדליקים את הנרות בשמן זית. ל"שמש" משתמשים בנר של שעוה (ספר המנהגים).
אסור להשתמש באור הנרות, לכן מדליקים נר "שמש" בו משתמשים לצורך הדלקת הנרות, ולאחר מכן מציבים אותו מעל שאר הנרות, להראות שאינו בכלל נרות המצוה. (שו"ע או"ח סימן תרע"ג סעיף א. שערי המועדים חג החנוכה ע’ שמט)
סדר ההדלקה: את הנר הראשון קובעים בימין החנוכיה ואותו מדליקים בלילה הראשון. בכל יום שלאחר מכן, מוסיפים עוד נר לשמאלו, כאשר מתחילים להדליק מהנר "החדש" אל הנרות שמימין לו (ספר המנהגים).
לפני אמירת הברכות מכריזים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
הברכות: (סידור תהילת ה’):
בלילה הראשון מברך את 3 הברכות. ביתר הלילות מברכים רק את שתי הברכות "להדליק נר חנוכה" ו"שעשה ניסים לאבותינו".
א. ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה.
ב. ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
ג. ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
התחלת הדלקת הנרות לאחר סיום כל הברכות (ספר המנהנים)
לאחר ההדלקה אומרים "הנרות הללו" כפי הנוסח בסידור. (סידור תהילת ה’)
לאחר ההדלקה: שוהים סמוך לנרות כחצי שעה (לבד מערב שבת קודש). אחר שיעור זמן הנ"ל - מותר לעשות מלאכה שלא כנגד הנרות (ספר המנהגים).
הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות דולקים, בגלל חלקן המיוחד בנס (השלמה לשו"ע אדמוה"ז סימן תרע"ה, סעיף ד).
נר שכבה בתוך שיעור זמן חיוב הדלקתו, חוזרים ומדליקים אותו. )ספר המנהגים(.
מדברי רבותינו נשיאינו:
"צריכים להאזין למה שנרות החנוכה מספרים" (משיחת אור ליום א דחנוכה תשמ"ב, לילדי "צבאות השם").
בבית הכנסת:
מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת משום פירסומי ניסא. מניחים את המנורה בכותל דרום (במקומות שארון הקודש הוא בצד מזרח, כמו בבית חיינו) דהיינו לצד הקיר שמימין לארון הקודש והנרות מסודרים ממזרח למערב. ה"שליח ציבור" מברך את ג’ ברכות הנ"ל ("שהחיינו" רק בפעם הראשונה) ומדליק.
מדליקים בברכה את הנרות בסוף תפילת מנחה לפני "עלינו לשבח" ומנגנים "הנרות הללו". (מנהג ביכנ"ס הרבי שליט"א מלך המשיח). (המתפללים מנחה גדולה ידליקו בלא ברכה, אבל מנגנים "הנרות הללו").
מדליקים נר חנוכה גם בשחרית, בלי ברכה.
כדי להוסיף בהתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהי’ה מנורה דלוקה בבית הכנסת במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות . (התוועדויות תש"נ כרך ב ע’ 51) כמספר הנרות שהדליקו בלילה שלפני זה (שיחת ז"ך כסלו - בעת היחידות תנש"א - התוועדויות ע’ 48).
במוצאי שבת, לאחר תפילת ערבית מדליקים נר חנוכה ואח"כ הבדלה (ספר המנהגים).
שמחת חנוכה:
פסק הרמב"ם שימי חנוכה הם "ימי שמחה", כמובא להלכה ברמ"א, "שיש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו, וכן נוהגין במדינות אלו" (השלמה לשו"ע אדמוה"ז סימן עת"ר) (שבת פרשת וישב תשמ"ט - התוועדויות ע’ 30)
יש להשתדל לערוך בימים אלה התוועדויות שמחה "מסיבות חנוכה", הן לאנשים והן לנשים (בנפרד), וכן כינוסי ילדים. (שבת פרשת וישב תשנ"ב - התוועדויות ע’ 8- 408)
תפילה: (סידור תהילת ה’)
בכל שמונת הימים אומרים "על הניסים" בתפילת "עמידה" בברכת "מודים" ובברכת המזון בברכה ""נודה לך". שכח, אם נזכר קודם שאמר את השם מסיום הברכה: "ברוך אתה ה’ הטוב שמך ולך נאה להודות" חוזר ומתחיל "על הניסים", ואם כבר אמר את השם - אינו חוזר.
בברכת המזון, אם שכח לומר "ועל הניסים" ונזכר לפני שאמר השם בברכת על הארץ ועל המזון, חוזר ומתחיל "ועל הניסים". אך אם נזכר לאחר שאמר את השם, אזי כשיגיע להרחמן (הוא יזכינו) יאמר: הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה, בימי מתתיהו וכו’ (סידור תהילת ה’).
וכן אומרים בכל ימי חנוכה "הלל" שלם לאחר תפילת עמידה.
קריאה בתורה: (סידור תהילת ה’)
קוראים בתורה מידי יום בפרשת נשא בחנוכת המשכן ע"י הנשיאים.
יום א. כהן - ויהי ביום כלות משה גו’ - לחנוכת המזבח. לוי - עד מלאה קטורת. ישראל - עד נחשון בן עמינדב.
יום ב. כהן - ביום השני גו’ מלאה קטורת. לוי - גו’ בן צוער. ישראל - ביום השלישי גו’.
יום ג. כהן - ביום השלישי גו’ מלאה קטורת. לוי - גו’ בן חלון. ישראל - ביום הרביעי גו’.
יום ד. שבת חנוכה: מוציאין שני ספרי תורה. בס"ת ראשון קורין שבעה גברי בפרשת מקץ, חצי קדיש ומפטיר בס"ת שני בפרשת נשא: ביום הרביעי גו’. הפטרה רני ושמחי גו’. מברכים החודש ראש חודש
טבת ביום שני.
יום ה. כהן - ביום החמישי גו’ מלאה קטורת. לוי - גו’ בן צורישדי. ישראל - ביום השישי גו’.
יום ו. ראש חודש: מוציאין שני ספרי תורה. בראשון קורין ג’ גברי בפרשת ראש חודש: כהן - עד רביעית ההין לוי - עד ונסכה, ישראל - ובראשי חדשיכם גו’. בס"ת שני קורין רביעי בפרשת נשא: ביום השישי גו’.
יום ז. כהן - ביום השביעי גו’ מלאה קטורת. לוי - גו’ בן עמיהוד. ישראל - ביום השמיני גו’.
יום ח. כהן - ביום השמיני גו’ מלאה קטורה. לוי - גו’ בן פדהצור. ישראל - ביום התשיעי עד כן עשה את המנורה.
לאחר הקריאה, חצי קדיש, הכרזת "יחי אדוננו", אשרי ובא לציון גואל, קדיש תתקבל, יהללו וכו’.
מנהגים:
לאחל "גוט יום טוב" - גם כשנפגשים בימי חנוכה יש לנהוג בברכת "גוט יום טוב" (שיחת א’ ראש חודש טבת, לחברי הכולל "תפארת זקנים" ו"חכמות נשים" תש"נ)
סופגניות ולביבות - מנהג ישראל (תורה היא) לאכול מאכלים שעשויים בשמן, לזכר נס השמן (מקץ תשנ"ב הערה 26).
וכן מאכלי חלב וגבינה זכר לנס שהי’ה ע"י יהודית בתו של יוחנן כהן גדול מבית חשמונאי, שהאכילה לראש האויבים תבשיל של גבינה כדי שיצמא וישתכר מן היין וישן וירדם וחתכה את ראשו וברחו כולם (השלמה לשו"ע אדמור הזקן סימן עת"ר סעיף א).
סביבון - מנהג ישראל לשחק ב"סביבון" עליו חרוטות האותיות נ’ ג’ ה’ ש’, ראשי תיבות של המילים: "נס גדול היה שם" (התוועדויות תשמ"ז, כרך ב, ע’ 581).
צדקה - להוסיף הוספה מיוחדת במצוות צדקה בכל שמונת ימי החנוכה. (גם בשבת חנוכה, ע"י נתינת מאכל ומשקה, או לתת ביום שישי כפליים. (התוועדויות תשמ"ב, כרך ב, ע’ 495))
דמי חנוכה - מנהג ישראל שבימי חנוכה נותנים דמי חנוכה לילדים, כדי לחנכם שיוסיפו יותר בלימוד התורה, כדי להרגילם בצדקה ולאפשר להם להוסיף בצדקה מכספם. תוך הדגשה ש"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". (התוועדויות תשמ"ט, כרך ב, ע’ 36)
יש לקיים מנהג זה מדי יום מלבד שבת, וכדי לקיים גם את הוראת רבותינו נשיאינו לתת דמי חנוכה "בליל נר ברביעי או החמישי", יש לתת כפליים בליל נר הרביעי או החמישי. (התוועדויות תשמ"ח, כרך ב, ע’ 66)
אדמורי חב"ד נהגו לתת דמי חנוכה לילדיהם גם לאחר נישואיהם (ליקוטי-שיחות חלק כ, עמ’ 154)
מבצעי חנוכה:
חנוכיה בפתח חדרי הילדים - כדאי ונכון שבפתח חדר הילדים תהיה גם מנורת (והדלקת נר) חנוכה, שעי"ז יתווסף בעניין החינוך, הן בנוגע לילדים והן בנוגע לחדר "מקדש מעט" (התוועדויות תשמ"ח כרך ב ע’ 46)
זיכוי הרבים והדלקה פומבית - יש להשתדל שבכל מקום ומקום שדרים יהודים ידליקו נרות חנוכה - הן במקום מרכזי, באופן ד"פרסומי ניסא", והן בביתו של כל אחד ואחד מישראל, ומה טוב להכריז שלא יוצאים ידי חובה בהדלקה הפומבית, אלא כל אחד ואחד צריך להדליק נרות חנוכה בביתו. (התוועדויות תשמ"ז כרך ב ע’ 89)
הסברה ופרסומי ניסא - להשתדל להסביר את תוכן ומשמעות חנוכה בסגנון המובן גם לאלה שאינם יודעים אודות ענייני חנוכה. (התוועדויות תשמ"ט כרך ב ע’ 22).
ז’ מצוות - לנצל את ההתעורות של ימי חנוכה, להשפיע על אומות העולם בנוגע לשבע מצוות בני נח, כולל גם אלו שהם לעת עתה "תרמודאי" שגם הם יהפכו לטוב (שבת פרשת וישב תש"נ - התוועדויות ע’ 25)
הכנה לגאולה - להתכונן לגאולה האמיתית והשלמה ובימי חנוכה שהם שמונה ימים, תהיה הדגשה ב"עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל (שבת פרשת וישלח, טו"ב כסלו תשמ"ט - התוועדויות ע’ 8 - 437)
זאת חנוכה:
על כל אחד ואחת אנשים נשים וטף לנצל יום זה - שבו מאירים כל שמונת נרות חנוכה - להשלים את כל ענייני ופעולות חנוכה (משיחת זאת חנוכה תשמ"ט, לאחר תפילת שחרית - התוועדויות ע’ 90).
יו"ל ע"י בית כנסת חב"ד בת ים, עיר הגאולה. שד’ העצמאות 67. ת.ד. 3084. טל’ 8270-506-03
ליקוט ועריכה: הרב זמרוני ציק
שנת המאה ושלוש לרבי שליט"א מלך המשיח
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
בבית שני כשמלכות יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.
וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה. (רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג).
לוח זמני הדלקת נרות חנוכה - ה’תשס"ה
נר ראשון - יום שלישי, כ"ד בכסלו ה’תשס"ה(7.12.04) מכינים נר אחד בימין החנוכייה. לפני ההדלקה מברכים 3 ברכות:
1) "להדליק נר חנוכה".
2) "שעשה ניסים".
3) "שהחיינו". לאחר ההדלקה אומרים את תפילת "הנרות הללו".
נר שני - יום רביעי מכינים 2 נרות בימין החנוכייה. מברכים את שתי הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה -"הנרות הללו".
נר שלישי - יום חמישי מכינים 3 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה -"הנרות הללו".
נר רביעי - יום שישי, לפני כניסת השבת מכינים 4 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. (על הנרות לדלוק לפחות 50 דקות לאחר שקיעת החמה) לאחר ההדלקה: - "הנרות הללו". בנות ונשים מדליקות נרות שבת לאחר הדלקת נרות חנוכה (יש לדייק בזמן ולא לאחר). לאחר הדלקת נרות שבת הן מברכות: ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו - וציוונו להדליק נר של שבת-קודש. זמן הדלקת נרות השבת: 4.14
נר חמישי - מוצאי שבת לאחר צאת השבת: 5.17 ועריכת ’הבדלה’, מכינים 5 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות. ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה - "הנרות הללו".
נר שישי - יום ראשון מכינים 6 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה -"הנרות הללו".
נר שביעי - יום שני מכינים 7 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה -"הנרות הללו".
נר שמיני - יום שלישי מכינים 8 נרות בימין החנוכייה. מברכים את 2 הברכות הראשונות ומדליקים את הנרות משמאל לימין. לאחר ההדלקה - "הנרות הללו".
ימי שמחה:
ימי חנוכה נקבעו לימי הלל ושמחה ואסורים בהספד ותענית. (השלמה לשו"ע אדמוה"ז סימן עת"ר, סעיף ב’, ה’)
בערב חנוכה:
כל אחד ואחד צריך לעבוד עבודתו בערב חנוכה (שהוא מעין עניין החנוכה) כך שימצא "פך אחד של שמן חתום בחותמו של כהן גדול" באופן כזה שיהיה מוכן אחר כך על ידי קיום מצות חנוכה להאיר את היום הראשון של חנוכה (שיחת ערב חנוכה תש"נ - התוועדויות ע’ 33)
החנוכיה:
מדליקים בחנוכיה העשויה להדליק בשמן (ספר המנהגים).
על קני החנוכיה לעמוד בשורה ישרה ובריוח בין נר לנר, כדי שלא יראו כמדורה. (שו"ע סימן תרע"א סעיף ד’).
מקום ה"שמש" גבוה משאר הנרות (ספר המנהגים).
כדאי להדליק בחנוכיה בעלת קנים ישרים הנמשכים באלכסון מהקנה המרכזי, כדי להזכיר את צורת המנורה בבית המקדש שקניה היו באלכסון. (ליקוטי שיחות כ"א, תרומה ג . י’, עמ’ 961).
להשתדל להדליק בחנוכיה נאה, משום הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות" )המעשה הוא העיקר(.
המדליק:
הבנים מתחילים להדליק נרות חנוכה, זמן מה קודם ה"בר מצוה" (ספר המנהגים) בשנים האחרונות הורה הרבי שליט"א מלך המשיח שגם הבנים הקטנים ידליקו נר חנוכה ובפתח חדרם. (שבת פרשת וישב תשמ"ח ועוד כמפורט בלוח המעשה הוא העיקר)
הבנות אין מדליקות בפני עצמן (ספר המנהגים) אביהן מוציאן ידי חובה (שבת פרשת וישב תש"נ - התוועדויות ע’ 51 הערה 70)
אשה, בעלה מוציאה ידי חובה (ספר המנהגים).
בנות ונשים שאין מי שידליק עבורן - מדליקות לעצמן בברכה (שו"ע סימן תרע"ה, סעיף ג)
הדלקת הנרות:
הזמן: זמן הדלקת הנרות הוא בין מנחה למעריב (ספר המנהגים) לאחר זמן שקיעת החמה (השנה 4:38), ועליהם לדלוק לפחות 50 דקות (לאחר השקיעה שהם חצי שעה לאחר צאת הכוכבים) (ביאור ל-50 דקות, אגרות קודש הרבי שליט"א מלך המשיח אגרת ג’קטו כרך י).
מי שלא הדליק בזמן חייב להדליק גם מאוחר יותר, במשך כל הלילה, ואם בני הבית ערים גם מברכים על הנרות.
בערב שבת הסדר הוא: תפילת מנחה, נר חנוכה, נר שבת )ספר המנהגים(. בערב שבת יש להוסיף על כמות השמן הרגילה, כיוון שמקדימים להדליקם עוד לפני כניסת השבת.
במוצאי שבת הסדר הוא: הבדלה, נר חנוכה, ויתן לך. ובביהכ"נ הסדר: נר חנוכה ואח"כ הבדלה )ספר המנהגים(.
המקום: מניחים את החנוכיה על כסא, בתוך חלל פתח החדר כמנהג רבותינו נשיאינו (ספר המנהגים. לקוטי שיחות בראשית כרך ה, הוספות ע’ 456), בצד השמאלי של הפתח, מול המזוזה (שו"ע סימן תרע"א סעיף ז’).
הנרות: מדליקים את הנרות בשמן זית. ל"שמש" משתמשים בנר של שעוה (ספר המנהגים).
אסור להשתמש באור הנרות, לכן מדליקים נר "שמש" בו משתמשים לצורך הדלקת הנרות, ולאחר מכן מציבים אותו מעל שאר הנרות, להראות שאינו בכלל נרות המצוה. (שו"ע או"ח סימן תרע"ג סעיף א. שערי המועדים חג החנוכה ע’ שמט)
סדר ההדלקה: את הנר הראשון קובעים בימין החנוכיה ואותו מדליקים בלילה הראשון. בכל יום שלאחר מכן, מוסיפים עוד נר לשמאלו, כאשר מתחילים להדליק מהנר "החדש" אל הנרות שמימין לו (ספר המנהגים).
לפני אמירת הברכות מכריזים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
הברכות: (סידור תהילת ה’):
בלילה הראשון מברך את 3 הברכות. ביתר הלילות מברכים רק את שתי הברכות "להדליק נר חנוכה" ו"שעשה ניסים לאבותינו".
א. ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה.
ב. ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
ג. ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
התחלת הדלקת הנרות לאחר סיום כל הברכות (ספר המנהנים)
לאחר ההדלקה אומרים "הנרות הללו" כפי הנוסח בסידור. (סידור תהילת ה’)
לאחר ההדלקה: שוהים סמוך לנרות כחצי שעה (לבד מערב שבת קודש). אחר שיעור זמן הנ"ל - מותר לעשות מלאכה שלא כנגד הנרות (ספר המנהגים).
הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות דולקים, בגלל חלקן המיוחד בנס (השלמה לשו"ע אדמוה"ז סימן תרע"ה, סעיף ד).
נר שכבה בתוך שיעור זמן חיוב הדלקתו, חוזרים ומדליקים אותו. )ספר המנהגים(.
מדברי רבותינו נשיאינו:
"צריכים להאזין למה שנרות החנוכה מספרים" (משיחת אור ליום א דחנוכה תשמ"ב, לילדי "צבאות השם").
בבית הכנסת:
מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת משום פירסומי ניסא. מניחים את המנורה בכותל דרום (במקומות שארון הקודש הוא בצד מזרח, כמו בבית חיינו) דהיינו לצד הקיר שמימין לארון הקודש והנרות מסודרים ממזרח למערב. ה"שליח ציבור" מברך את ג’ ברכות הנ"ל ("שהחיינו" רק בפעם הראשונה) ומדליק.
מדליקים בברכה את הנרות בסוף תפילת מנחה לפני "עלינו לשבח" ומנגנים "הנרות הללו". (מנהג ביכנ"ס הרבי שליט"א מלך המשיח). (המתפללים מנחה גדולה ידליקו בלא ברכה, אבל מנגנים "הנרות הללו").
מדליקים נר חנוכה גם בשחרית, בלי ברכה.
כדי להוסיף בהתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהי’ה מנורה דלוקה בבית הכנסת במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות . (התוועדויות תש"נ כרך ב ע’ 51) כמספר הנרות שהדליקו בלילה שלפני זה (שיחת ז"ך כסלו - בעת היחידות תנש"א - התוועדויות ע’ 48).
במוצאי שבת, לאחר תפילת ערבית מדליקים נר חנוכה ואח"כ הבדלה (ספר המנהגים).
שמחת חנוכה:
פסק הרמב"ם שימי חנוכה הם "ימי שמחה", כמובא להלכה ברמ"א, "שיש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו, וכן נוהגין במדינות אלו" (השלמה לשו"ע אדמוה"ז סימן עת"ר) (שבת פרשת וישב תשמ"ט - התוועדויות ע’ 30)
יש להשתדל לערוך בימים אלה התוועדויות שמחה "מסיבות חנוכה", הן לאנשים והן לנשים (בנפרד), וכן כינוסי ילדים. (שבת פרשת וישב תשנ"ב - התוועדויות ע’ 8- 408)
תפילה: (סידור תהילת ה’)
בכל שמונת הימים אומרים "על הניסים" בתפילת "עמידה" בברכת "מודים" ובברכת המזון בברכה ""נודה לך". שכח, אם נזכר קודם שאמר את השם מסיום הברכה: "ברוך אתה ה’ הטוב שמך ולך נאה להודות" חוזר ומתחיל "על הניסים", ואם כבר אמר את השם - אינו חוזר.
בברכת המזון, אם שכח לומר "ועל הניסים" ונזכר לפני שאמר השם בברכת על הארץ ועל המזון, חוזר ומתחיל "ועל הניסים". אך אם נזכר לאחר שאמר את השם, אזי כשיגיע להרחמן (הוא יזכינו) יאמר: הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה, בימי מתתיהו וכו’ (סידור תהילת ה’).
וכן אומרים בכל ימי חנוכה "הלל" שלם לאחר תפילת עמידה.
קריאה בתורה: (סידור תהילת ה’)
קוראים בתורה מידי יום בפרשת נשא בחנוכת המשכן ע"י הנשיאים.
יום א. כהן - ויהי ביום כלות משה גו’ - לחנוכת המזבח. לוי - עד מלאה קטורת. ישראל - עד נחשון בן עמינדב.
יום ב. כהן - ביום השני גו’ מלאה קטורת. לוי - גו’ בן צוער. ישראל - ביום השלישי גו’.
יום ג. כהן - ביום השלישי גו’ מלאה קטורת. לוי - גו’ בן חלון. ישראל - ביום הרביעי גו’.
יום ד. שבת חנוכה: מוציאין שני ספרי תורה. בס"ת ראשון קורין שבעה גברי בפרשת מקץ, חצי קדיש ומפטיר בס"ת שני בפרשת נשא: ביום הרביעי גו’. הפטרה רני ושמחי גו’. מברכים החודש ראש חודש
טבת ביום שני.
יום ה. כהן - ביום החמישי גו’ מלאה קטורת. לוי - גו’ בן צורישדי. ישראל - ביום השישי גו’.
יום ו. ראש חודש: מוציאין שני ספרי תורה. בראשון קורין ג’ גברי בפרשת ראש חודש: כהן - עד רביעית ההין לוי - עד ונסכה, ישראל - ובראשי חדשיכם גו’. בס"ת שני קורין רביעי בפרשת נשא: ביום השישי גו’.
יום ז. כהן - ביום השביעי גו’ מלאה קטורת. לוי - גו’ בן עמיהוד. ישראל - ביום השמיני גו’.
יום ח. כהן - ביום השמיני גו’ מלאה קטורה. לוי - גו’ בן פדהצור. ישראל - ביום התשיעי עד כן עשה את המנורה.
לאחר הקריאה, חצי קדיש, הכרזת "יחי אדוננו", אשרי ובא לציון גואל, קדיש תתקבל, יהללו וכו’.
מנהגים:
לאחל "גוט יום טוב" - גם כשנפגשים בימי חנוכה יש לנהוג בברכת "גוט יום טוב" (שיחת א’ ראש חודש טבת, לחברי הכולל "תפארת זקנים" ו"חכמות נשים" תש"נ)
סופגניות ולביבות - מנהג ישראל (תורה היא) לאכול מאכלים שעשויים בשמן, לזכר נס השמן (מקץ תשנ"ב הערה 26).
וכן מאכלי חלב וגבינה זכר לנס שהי’ה ע"י יהודית בתו של יוחנן כהן גדול מבית חשמונאי, שהאכילה לראש האויבים תבשיל של גבינה כדי שיצמא וישתכר מן היין וישן וירדם וחתכה את ראשו וברחו כולם (השלמה לשו"ע אדמור הזקן סימן עת"ר סעיף א).
סביבון - מנהג ישראל לשחק ב"סביבון" עליו חרוטות האותיות נ’ ג’ ה’ ש’, ראשי תיבות של המילים: "נס גדול היה שם" (התוועדויות תשמ"ז, כרך ב, ע’ 581).
צדקה - להוסיף הוספה מיוחדת במצוות צדקה בכל שמונת ימי החנוכה. (גם בשבת חנוכה, ע"י נתינת מאכל ומשקה, או לתת ביום שישי כפליים. (התוועדויות תשמ"ב, כרך ב, ע’ 495))
דמי חנוכה - מנהג ישראל שבימי חנוכה נותנים דמי חנוכה לילדים, כדי לחנכם שיוסיפו יותר בלימוד התורה, כדי להרגילם בצדקה ולאפשר להם להוסיף בצדקה מכספם. תוך הדגשה ש"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". (התוועדויות תשמ"ט, כרך ב, ע’ 36)
יש לקיים מנהג זה מדי יום מלבד שבת, וכדי לקיים גם את הוראת רבותינו נשיאינו לתת דמי חנוכה "בליל נר ברביעי או החמישי", יש לתת כפליים בליל נר הרביעי או החמישי. (התוועדויות תשמ"ח, כרך ב, ע’ 66)
אדמורי חב"ד נהגו לתת דמי חנוכה לילדיהם גם לאחר נישואיהם (ליקוטי-שיחות חלק כ, עמ’ 154)
מבצעי חנוכה:
חנוכיה בפתח חדרי הילדים - כדאי ונכון שבפתח חדר הילדים תהיה גם מנורת (והדלקת נר) חנוכה, שעי"ז יתווסף בעניין החינוך, הן בנוגע לילדים והן בנוגע לחדר "מקדש מעט" (התוועדויות תשמ"ח כרך ב ע’ 46)
זיכוי הרבים והדלקה פומבית - יש להשתדל שבכל מקום ומקום שדרים יהודים ידליקו נרות חנוכה - הן במקום מרכזי, באופן ד"פרסומי ניסא", והן בביתו של כל אחד ואחד מישראל, ומה טוב להכריז שלא יוצאים ידי חובה בהדלקה הפומבית, אלא כל אחד ואחד צריך להדליק נרות חנוכה בביתו. (התוועדויות תשמ"ז כרך ב ע’ 89)
הסברה ופרסומי ניסא - להשתדל להסביר את תוכן ומשמעות חנוכה בסגנון המובן גם לאלה שאינם יודעים אודות ענייני חנוכה. (התוועדויות תשמ"ט כרך ב ע’ 22).
ז’ מצוות - לנצל את ההתעורות של ימי חנוכה, להשפיע על אומות העולם בנוגע לשבע מצוות בני נח, כולל גם אלו שהם לעת עתה "תרמודאי" שגם הם יהפכו לטוב (שבת פרשת וישב תש"נ - התוועדויות ע’ 25)
הכנה לגאולה - להתכונן לגאולה האמיתית והשלמה ובימי חנוכה שהם שמונה ימים, תהיה הדגשה ב"עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל (שבת פרשת וישלח, טו"ב כסלו תשמ"ט - התוועדויות ע’ 8 - 437)
זאת חנוכה:
על כל אחד ואחת אנשים נשים וטף לנצל יום זה - שבו מאירים כל שמונת נרות חנוכה - להשלים את כל ענייני ופעולות חנוכה (משיחת זאת חנוכה תשמ"ט, לאחר תפילת שחרית - התוועדויות ע’ 90).
יו"ל ע"י בית כנסת חב"ד בת ים, עיר הגאולה. שד’ העצמאות 67. ת.ד. 3084. טל’ 8270-506-03
ליקוט ועריכה: הרב זמרוני ציק
שנת המאה ושלוש לרבי שליט"א מלך המשיח
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
