פרק שביעי - המיוחד שבשיחות ה'תנש"א-נ"ב

עובדה היא, אשר קונטרסי השיחות על סדר הפרשיות שנאמרו בשנים האחרונות בהם זכינו לשמוע לעת עתה את קולו של הרבי שליט"א מלך המשיח נישא ברמה, תופסים מקום חשוב אצל חסידי חב"ד, והלימוד בהם נהיה לאחד השיעורים הקבועים אצל כל קהילה בה נמצא קיבוץ של חסידים, מידי שבת או בסתם יום מימי השבוע.
חוברת ה'דבר מלכות', נמצאת באופן קבע בין הליקוטים המגיעים אל בית הכנסת, ואף בדו-שיח הפשוט שבין חסידים, מרבים להשתמש ולצטט ענינים ונקודות מתוך הדבר מלכות השבועי. חוברות וספרים של עיבוד השיחות הללו לילדים, הופיעו במהלך השנים במגוון צורות, ואף ספרים המלקטים את אלו השיחות, יצאו בשנים האחרונות בפורמטים שונים.
וכל כך למה. מה נעלה בשיחות אלו יותר מאשר בשאר שיחותיו של הרבי, המביאים עמקות נפלאה בכל מרחבי התורה, ופזורים בין עשרות הכרכים של 'ליקוטי שיחות'. ובקיצור, מנין נבעה לה להיטות זו אחר שיחות אלו, עד כדי שיהיו שגורים בפה כל חסיד, כמעט כמו 'אשרי'?
ובכן, מעלות רבות ונפלאות יש באותם שיחות, אשר דוגמתם לא נמצא בכל השיחות הקדושות האחרות של הרבי שליט"א מלך המשיח, והכל למדנו מתוך דבריו של הרבי בעצמו.
לימוד עניני גאולה ומשיח
כל מי שיטול לידיו את אותם שיחות, יווכח אף בעלעול קל בין השורות, כי השיחות גדושות ומלאות בביאור ענינים הקשורים עם המשיח והגאולה. אם בשנים שקדמו לכך, היה הרבי משמיע אחת לתקופה ארוכה שיחה המבארת ענין הקשור ליעודי הגאולה וכדו', הרי שבשנים אלו, כמעט בכל שיחה מקדיש הרבי לדיבור אודות הגאולה והמשיח, ומוסיף ומחדש דברים שלא נודענו אליהם בשנים הקודמות.
תופעה זו, קיבלה ביטוי חזק, בשיחת ש"פ אמור אותה התחיל הרבי במילים "בהמשך למדובר בענין הגאולה", ובהמשך שיחה זו, ביאר לכל אורכה את ענין הגאולה, מבלי להזכיר אף לא במילה אחת, את זמן ומועד השיחה, פרשת השבוע וכו'.
ולאחר שהורנו בכמה שיחות בשנים אלו, לעסוק בעניני גאולה ומשיח, ועד שהמוח והלב יהיו חדורים בזה, עד כדי "לחיות עם משיח", ואשר הלימוד והעיסוק בעניני גאולה ומשיח היא הדרך הישרה הקלה והמהירה לפעול את ביאת המשיח.
ובנוסף לכך, הרי בשיחת ש"פ תזו"מ, אומר הרבי, שעל הלימוד להיעשות בכל חלקי התורה, ובפרט בתורתו, במאמרים וליקוטי שיחות של נשיא דורנו, הרי, מובן גודל הצורך וההכרח שבלימוד שיחות אלו, באשר הם אוצרים בתוכם חומר רב בעניני המשיח והגאולה, והם אף – "תורתו של נשיא דורנו".
השיחות האחרונות ששמענו לעת-עתה
הסבר נוסף לחשיבות העיסוק והדיוק שבשיחות השנים הללו, הוא עצם היותם השיחות האחרונות אותם שמענו לעת עתה מפיו של הרבי.
ואף זאת למדנו מהרבי עצמו ביחסו לשיחות ומאמרים שנאמרו בתקופתו האחרונה של הרבי הקודם נ"ע. ולדוגמא, יעידו דברי הרבי במכתב שכתב לא' מהחסידים בתקופת השנה שלאחר פטירת הרבי הריי"ץ: "והלוואי והיו מדקדקים אנ"ש, ובפרט התמימים, בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת השי"ת והשנה שקדמה לה" (אגרות קודש ח"ד ע' כד).
וא"כ, מובן שעד"ז הוא גם בנוגע לעניננו, שכיון שאלו הם השיחות האחרונות אותם השמיע לנו הרבי ונתן לנו ללמוד לפני ההעלם והסתר הנוכחי עדי התגלותו תיכף ומיד ממש, הרי שוודאי שבשיחות אלו טמונים ההוראות כיצד עלינו לפעול בתקופה זו, והכח לבצעם. ועל כן, בשיחות אלו יש לדייק במיוחד בכל אות ומילה שאמר הרבי, ומהם עלינו לקחת את ההוראות לפועל אותם דורש מאיתנו הרבי בתקופה זו.
לחיות את ההווה
משל למה הדבר דומה: אדם בעל ותק של עשרות שנים בנהיגה על רכב, ועודו נוסע ברכבו אשר קנה לפני שמונים שנה. אך ביום מן הימים החליט כי הגיע העת לקדם את כלי הנסיעה שלו, וקנה מכונית חדשה התופסת מקום חשוב אף בין המכוניות המתקדמות ביותר בימינו. אך משנכנס לרכבו החדש, גילה כי הוא כלל אינו כרכבו הקודם ואינו מוסגל אף להניע את המכונית. לחצנים ונורות לרוב נגלו לעיניו, מה שלא ראה ברכבו הקודם בו לא היה יותר מאשר כמה צינורות וגלגלי שיניים המסייעים לרכב לנוע.
בכדי לדעת לנוע על רכבו החדש, יהי' עליו ללמוד את אופן פעולת הרכב לפרטיו, מה מפעיל מה, ואיזו תוצאה באה בעקבות כל פעולה.
כן הדבר בעניננו, ואף שלא בערך יותר מכך. כל החוברות ללימוד תורת הרכב לפני השנים נ"א-נ"ב, לא יועילו מאומה ולא ידמו לחוברות לימוד הפעולה לאחריהם. מי שיידע על בוריו את החוברות הישנות, לא יוכל באמצעותם להפעיל מאומה מהנדרש ממנו כעת. אמנם יוכל הוא ליסוע ברכבו הישן, אך כל רואהו יאמר כי מעיד הוא על עצמו כי אינו בן דורנו.
ויותר מכך בעניננו, שאין לימוד השיחות הללו, רק למען הסדר של חיים קלילים יותר על מנוע משופר יותר, אלא שהשלב אלינו הגענו, אשר למען הצעידה הנכונה במסילותיו עלינו ללמוד את השיחות הללו, הוא שלב מתקדם יותר, ואחרון לקראת הגאולה אליה כל עם ישראל במשך כל הדורות מייחל.
ובפרט חסיד, אשר את הוראות רבו מבקש הוא לקיים במלוא השלימות, הרי אם ברצונו לדעת את התפקיד המוטל עליו כעת, ואת הדרך בה עליו לפעול, עליו ללמוד את השיחות של השנים תנש"א ותשנ"ב.
זאת, משום שכל השיחות שלפני כן, הינם שיחות בתקופה שטרם התגלותו של מלך המשיח. אך לאחר שהעיד הרב, כי תנש"א זוהי השנה שמלך המשיח נגלה בה, ובשנה זו משיח צדקנו נתגלה בכל התוקף, ואשר נמצאים אנו כבר בימות המשיח, הרי השיחות אותם אמר הרבי מתקופה זו ואילך, הינם שיחות מאיתם שואפים אנו אויר ואורח חיים שונה לחלוטין, אויר של תקופה שלאחרי התגלותו של מלך המשיח.
ובפרטיות, רק מי שלומד את השיחות הללו, וב'קאך' הראוי הנדרש בלימוד החומר הדרוש על מנת לחיות את ימי התקופה, יוכל לדעת מהי התגלות מציאותו של מלך המשיח, ואשר צו השעה של עם ישראל כעת, הוא, לקבל את מלכותו של מלך המשיח.
ואף בפרשת בלעם נאמר...
ונראה, שענין זה, ביאור הצורך והחשיבות בלימוד שיחות אלו מפאת היותם ממצאים את תוכן העבודה הנדרש בזמננו הנוכחי, נמצא אף בדברי כ"ק אד"ש מה"מ בשיחה מאותה תקופה – ש"פ בלק ה'תנש"א.
וזה לשונו הקדוש:
"וחידוש נוסף בדורנו זה גופא – בשנה זו: נוסף לכך שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה, הרי, שנה זו . . ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו", ועד ל"שעה שמלך המשיח בא . . והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתכם", ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", שכבר בא".
במילים ברורות כל כך, מבהיר הרבי, כי מלבד היות דורנו הדור בו צריכה לבוא הגאולה, הרי שבשנה זו – שנת ה'תנש"א נפעל חידוש מיוחד. זוהי השנה שבה מלך המשיח נתגלה.
ובשל כך ממשיך הרבי לאחמ"כ, "וע"ד המדובר בתקופה האחרונה בנוגע להוספה המיוחדת בלימוד התורה בעניני גאולה ומשיח – לא (רק) בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח והגאולה, אלא (גם ו)בעיקר כדי להתחיל "לחיות" בעניני משיח וגאולה, "לחיות עם הזמן" דימות המשיח . . ע"י לימוד התרה בעניני הגאולה מתעלה למעמד ומצב של גאולה, ומתחיל לחיות בעניני הגאולה, מתוך ידיעה והכרה והרגשה ש"הנה זה בא".
"לחיות עם הזמן" פי' לחיות עם ההווה. על בסיס זה נאמר "לחיות עם הזמן – עם פרשת השבוע". וכך בעניננו, הרבי דורש לימוד בעניני המשיח והגאולה, על מנת "לחיות עם הזמן – ד... ימות המשיח". זאת לאחר ששולל לימוד (רק) בתור סגולה לקרב את ביאת המשיח והגאולה.
איך נידע לחלק בין לימוד בתור סגולה לזירוז הגאולה, לבין לימוד הגורם לאדם לחיות עם הזמן דימות המשיח?
ההבדל בין שני אופנים הלימוד, נראה ברור. יש צורך אף בלימוד בתור סגולה לזירוז הגאולה, והוא לימוד ענינים המבארים את יעודי הגאולה וכדו', אך לימוד שכזה אינו מספיק לעת זו, באשר הלימוד בענינים אלו, לא יגרום לאדם לחיות עם הזמן ההווה, שהוא הזמן דימות המשיח (כפי שהעיד כ"ק אד"ש מה"מ), לימוד זה הינו סגולה לזירוז הגאולה.
דוקא לימוד השיחות מאותה תקופה, אשר – כדברי הרבי בשיחה דלעיל – בתקופה זו חל שינוי מפתיע בנוגע לגאולה המהוה גורם לשינוי באופן הלימוד הנדרש כעת, באשר בתקופה זו מלך המשיח נתגלה, ואף "מלך המשיח (כבר) בא", הרי בלימוד השיחות הללו, נוכל אכן לחיות עם הזמן – דימות המשיח. משום שבלימוד השיחות האחרות, שנאמרו לפני תקופה מיוחדת זו, לא נוכל ללמוד על מצבינו שלא היה מעולם, ומובן שלא לחיות עם הזמן הזה.