הלכה ומנהג
קידוש בזמן שליטת מזל מאדים
ט''ז טבת ס''ה
הת' עזריאל ברגר - 770 בית משיח.
בשו"ע אדמוה"ז הל' שבת (סי' רע"א סעי' ג') כתב וז"ל: "יש נזהרין שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום) אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה, לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו. וכבר נתב' שלכתחילה יש לו לקדש מיד בבואו מביהכנ"ס מבע"י".
ובא' מקובצי ההערות כתבו שאין זהירות כיו"ב גבי הבדלה, כיון שכל זה שמזל מאדים שולט בשעה השביעית הוא בליל שבת, משא"כ במוצ"ש כפשוט.
והנה באמת בשו"ע אדה"ז כותב רק על קידוש בליל שבת, משום שהוא מדבר על השעה השביעית שזהו הזמן שבד"כ עושים קידוש בליל שבת, וע"כ אין זה שולל זמנים אחרים, ובאמת יש לעיין מה יהא הדין בהבדלה, בקידוש דיו"ט ובכל דבר מצוה שעושים על יין (ברכת המזון, ד' כוסות, ועוד הרבה כיוצ"ב), ובהקדים:
כתב רש"י (שבת קכ"ט, ב. ד"ה "דקיימא ליה מאדים בזווי") "שצ"מ חנכ"ל – סדר השעות, כשנתלו המאורות והמזלות, שעה ראשונה של ד' בשבת שימש שבתאי, ובשני' צדק, ואחריו מאדים, ואחריו חמה, ואחריו נוגה, ואחריו כוכב, ואחריו לבנה. נמצאו ז' המזלות לז' השעות וחוזרים חלילה לעולם.
"נמצא בסדר זה לעולם סימני מזלות המשמשין בתחילת לילי השבוע – כצנ"ש חל"ם. מוצאי שבת שעה ראשונה שלו כוכב, תחילת ליל שני צדק, וכן בסדר הזה. וסדר תחילת סימני הימים – חל"ם כצנ"ש. שעה ראשונה של אחד בשבת חמה, ושל שני בשבת לבנה, ושל שלישי בשבת מאדים" וכו'
עפ"ז יוצא שמזל מאדים שולט 24 פעמים בכל שבוע, והם: מוצ"ש בשעה חמישית ובשעה י"ב, יום ראשון שעה ז', אור ליום שני שעה ב' ושעה ט', יום שני שעה ד' ושעה י"א, אור ליום שלישי שעה ו', יום שלישי שעה א' ושעה ח', אור ליום רביעי שעה ג' ושעה יו"ד, יום רביעי שעה ה' ושעה י"ב, אור ליום חמישי שעה ז', יום חמישי שעה ב' ושעה ט', אור ליום שישי שעה ד' ושעה י"א, יום שישי שעה ו', ליל שבת שעה א' (ועלי' נאמר שאסור לקדש) ושעה ח', וביום השבת שעה ג' ושעה יו"ד.
על פי כל זה כאשר אדם התעכב בעשיית ההבדלה במוצ"ש עד שעה חמישית בלילה (היינו 9:40), האם אסור לו להבדיל עד תחילת שעה שישית (היינו 10:40)?
כמו"כ האם אסור לקדש ביום השבת בשעה ג' (7:40-8:40) או בשעה העשירית (2:40-3:40 – דבר מצוי ביותר בין התמימים)?
ואותה השאלה לגבי קידוש ביו"ט וכל המצוות הנעשות על כוס יין – האם נאמר שאסור לעשות מצוה על יין בזמן שליטת מאדים וע"כ כל אלו יהיו אסורים בכל השעות הנ"ל? [שאלה זו היא בעיקר לשעת הסוברים שהאיסור הוא דוקא ביין אדום אך יש מקום לעיין גם לדעת האוסרים גם יין לבן ופת, וכפי שהאריכו בקובצי ההערות]
והנה לגבי קידוש ביום השבת, הבדלה ושאר מצוות – לא נראה שיש בעי', כי הבעי' היא רק לקבל את השבת בזמן זה, וכמ"ש בס' עולת שבת "דתחילת ליל שבת משמש מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו, ובשעה אחרונה של ע"ש משמש המזל צדק ומלאכו צדיקא"ל והם שני המלאכים שאמרו חז"ל א' טוב וא' רע שמלוים לו לאדם בע"ש מביהכ"נ לביתו (שבת קיט). והנה טוב שלא יקבל את השבת בממשלת הרע, רק בממשלת הטוב, והרע בע"כ יענה אמן".
ויש מי שכתבו (ראה בס' טעמי המנהגים אות רנ"ח) שזהו "טעם שצריך להוסיף בשבת מחול על הקודש, משום שבכניסת ליל שבת משמש מזל מאדים, ולכך מוסיפין כדי שלא יתחיל שבת בשעה שמאדים משמש".
וא"כ בהבדלה – שהיא הוצאת השבת – לכאורה אין חשש, וכמו"כ בקידוש של היום, וכל כיוצ"ב. אך עדיין נשארה השאלה לגבי קידוש בליל יו"ט, דהוא הכנסת יו"ט.
אבל מלשון כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א שכותב בסה"ש תשמ"ח (ח"ב ע' 401 הע' 45): "שלא לעשות קידוש בליל שבת בזמן שליטת מזל מאדים" נראה להוכיח שכל הבעי' היא דוקא בליל שבת ולא בליל יו"ט.
אמנם הא גופא טעון ביאור: מאי שנא שבת מיו"ט?
ותירץ לי א' התמימים שיש חילוק עיקרי בין שבת ליו"ט:
הגמ' אומרת (שבת דף קי"ט עמ' ב'): "תניא רבי יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו ואם לאו מלאך רע אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו".
וכאשר אנו נמצאים בזמן שליטת המלאך הרע – אין זה טוב לקדש כאשר הוא נמצא עכשיו במלחמה עם המלאך הטוב.
אבל כל זה שייך דוקא בליל שבת, ולא בזמנים אחרים, ואע"פ שאין ראי' לדבר – זכר לדבר: רק בליל שבת אומרים "שלום עליכם מלאכי השרת" ולא בליל יו"ט וכיוצ"ב. ועל-כן ביו"ט שחל בחול אין כלל בעי' לקדש בזמן שליטת מזל מאדים.
מסקנה: האיסור לקדש בזמן שליטת מזל מאדים הוא בליל שבת בלבד ולא בזמנים אחרים, ובזה גופא יש להעיר שאם אדם התעכב בעשיית קידוש עד השעה השני' לאחר חצות לילה (12:40) – בפשטות אין לו לקדש בשעה זו משום גם בה שולט מזל מאדים, אלא יחכה עד השעה השלישית (1:40).
בשו"ע אדמוה"ז הל' שבת (סי' רע"א סעי' ג') כתב וז"ל: "יש נזהרין שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום) אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה, לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו. וכבר נתב' שלכתחילה יש לו לקדש מיד בבואו מביהכנ"ס מבע"י".
ובא' מקובצי ההערות כתבו שאין זהירות כיו"ב גבי הבדלה, כיון שכל זה שמזל מאדים שולט בשעה השביעית הוא בליל שבת, משא"כ במוצ"ש כפשוט.
והנה באמת בשו"ע אדה"ז כותב רק על קידוש בליל שבת, משום שהוא מדבר על השעה השביעית שזהו הזמן שבד"כ עושים קידוש בליל שבת, וע"כ אין זה שולל זמנים אחרים, ובאמת יש לעיין מה יהא הדין בהבדלה, בקידוש דיו"ט ובכל דבר מצוה שעושים על יין (ברכת המזון, ד' כוסות, ועוד הרבה כיוצ"ב), ובהקדים:
כתב רש"י (שבת קכ"ט, ב. ד"ה "דקיימא ליה מאדים בזווי") "שצ"מ חנכ"ל – סדר השעות, כשנתלו המאורות והמזלות, שעה ראשונה של ד' בשבת שימש שבתאי, ובשני' צדק, ואחריו מאדים, ואחריו חמה, ואחריו נוגה, ואחריו כוכב, ואחריו לבנה. נמצאו ז' המזלות לז' השעות וחוזרים חלילה לעולם.
"נמצא בסדר זה לעולם סימני מזלות המשמשין בתחילת לילי השבוע – כצנ"ש חל"ם. מוצאי שבת שעה ראשונה שלו כוכב, תחילת ליל שני צדק, וכן בסדר הזה. וסדר תחילת סימני הימים – חל"ם כצנ"ש. שעה ראשונה של אחד בשבת חמה, ושל שני בשבת לבנה, ושל שלישי בשבת מאדים" וכו'
עפ"ז יוצא שמזל מאדים שולט 24 פעמים בכל שבוע, והם: מוצ"ש בשעה חמישית ובשעה י"ב, יום ראשון שעה ז', אור ליום שני שעה ב' ושעה ט', יום שני שעה ד' ושעה י"א, אור ליום שלישי שעה ו', יום שלישי שעה א' ושעה ח', אור ליום רביעי שעה ג' ושעה יו"ד, יום רביעי שעה ה' ושעה י"ב, אור ליום חמישי שעה ז', יום חמישי שעה ב' ושעה ט', אור ליום שישי שעה ד' ושעה י"א, יום שישי שעה ו', ליל שבת שעה א' (ועלי' נאמר שאסור לקדש) ושעה ח', וביום השבת שעה ג' ושעה יו"ד.
על פי כל זה כאשר אדם התעכב בעשיית ההבדלה במוצ"ש עד שעה חמישית בלילה (היינו 9:40), האם אסור לו להבדיל עד תחילת שעה שישית (היינו 10:40)?
כמו"כ האם אסור לקדש ביום השבת בשעה ג' (7:40-8:40) או בשעה העשירית (2:40-3:40 – דבר מצוי ביותר בין התמימים)?
ואותה השאלה לגבי קידוש ביו"ט וכל המצוות הנעשות על כוס יין – האם נאמר שאסור לעשות מצוה על יין בזמן שליטת מאדים וע"כ כל אלו יהיו אסורים בכל השעות הנ"ל? [שאלה זו היא בעיקר לשעת הסוברים שהאיסור הוא דוקא ביין אדום אך יש מקום לעיין גם לדעת האוסרים גם יין לבן ופת, וכפי שהאריכו בקובצי ההערות]
והנה לגבי קידוש ביום השבת, הבדלה ושאר מצוות – לא נראה שיש בעי', כי הבעי' היא רק לקבל את השבת בזמן זה, וכמ"ש בס' עולת שבת "דתחילת ליל שבת משמש מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו, ובשעה אחרונה של ע"ש משמש המזל צדק ומלאכו צדיקא"ל והם שני המלאכים שאמרו חז"ל א' טוב וא' רע שמלוים לו לאדם בע"ש מביהכ"נ לביתו (שבת קיט). והנה טוב שלא יקבל את השבת בממשלת הרע, רק בממשלת הטוב, והרע בע"כ יענה אמן".
ויש מי שכתבו (ראה בס' טעמי המנהגים אות רנ"ח) שזהו "טעם שצריך להוסיף בשבת מחול על הקודש, משום שבכניסת ליל שבת משמש מזל מאדים, ולכך מוסיפין כדי שלא יתחיל שבת בשעה שמאדים משמש".
וא"כ בהבדלה – שהיא הוצאת השבת – לכאורה אין חשש, וכמו"כ בקידוש של היום, וכל כיוצ"ב. אך עדיין נשארה השאלה לגבי קידוש בליל יו"ט, דהוא הכנסת יו"ט.
אבל מלשון כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א שכותב בסה"ש תשמ"ח (ח"ב ע' 401 הע' 45): "שלא לעשות קידוש בליל שבת בזמן שליטת מזל מאדים" נראה להוכיח שכל הבעי' היא דוקא בליל שבת ולא בליל יו"ט.
אמנם הא גופא טעון ביאור: מאי שנא שבת מיו"ט?
ותירץ לי א' התמימים שיש חילוק עיקרי בין שבת ליו"ט:
הגמ' אומרת (שבת דף קי"ט עמ' ב'): "תניא רבי יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו ואם לאו מלאך רע אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו".
וכאשר אנו נמצאים בזמן שליטת המלאך הרע – אין זה טוב לקדש כאשר הוא נמצא עכשיו במלחמה עם המלאך הטוב.
אבל כל זה שייך דוקא בליל שבת, ולא בזמנים אחרים, ואע"פ שאין ראי' לדבר – זכר לדבר: רק בליל שבת אומרים "שלום עליכם מלאכי השרת" ולא בליל יו"ט וכיוצ"ב. ועל-כן ביו"ט שחל בחול אין כלל בעי' לקדש בזמן שליטת מזל מאדים.
מסקנה: האיסור לקדש בזמן שליטת מזל מאדים הוא בליל שבת בלבד ולא בזמנים אחרים, ובזה גופא יש להעיר שאם אדם התעכב בעשיית קידוש עד השעה השני' לאחר חצות לילה (12:40) – בפשטות אין לו לקדש בשעה זו משום גם בה שולט מזל מאדים, אלא יחכה עד השעה השלישית (1:40).
