הלכה ומנהג

התחלת הנחת תפילין כשחל יו"ט בתוך הב’ חדשים

א' כסלו ס''ה

הת' עזריאל ברגר - מרכז משיח 770 פלורידה. 

נשאלתי לגבי תמים שהגיע לבר-מצוה ביוה"כ ה’ תשס"ב, מתי היה עליו להתחיל הנחת תפילין למנהג חב"ד? [הערה: ההנהגה בפועל באותו המקרה היתה שהוא התחיל להניח תפילין מספר ימים לפני תשעה באב ללא קשר לכל הדיון דלקמן]
וזה הנראה לפענ"ד: כותב כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א (היום-יום – ב’ מנחם אב) "הוראה לרבים: מתחילין להניח תפילין שני חדשים קודם הבר מצוה".
והנה יש מקום לדון – באם חל יו"ט בתוך ב’ חדשים אלו, האם צריך להקדים התחלת הנחת התפילין כדי שיהיו ב’ חדשים מלאים.
הנה שאלה כזו נשאלה כבר אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, וכמבואר במכתבו (מיום ז’ שבט תשכ"ד – נדפס בלקו"ש חכ"א עמ’ 362) וזלה"ק "התחלת הנחת תפילין – יכול להתחיל שבוע מקודם מהרגיל- ויהא בשעטו"מ" עכלה"ק, ובהערת המו"ל שם כתבו "במענה לשאלה: כשבתוך ב’ החדשים הקודמים לבר מצוה – אשר נוהגים להתחיל אז בהנחת תפילין – חל חול המועד", ובזה הלשון נעתק מכתב זה גם בשערי הלכה ומנהג חלק א’ ובאגרות קודש חלק כ"ג.
ולכאורה נראה לומר דה"ה כאשר חל יו"ט (כגון שבועות) בתוך ב’ החדשים – צריך להקדים הנחת התפילין ביום אחד (או יומיים – בחו"ל, או כשחל ראש-השנה וכיוצ"ב) דהא מאי שנא?
והנה לכאורה היה נראה להביא ראי’ מהמכתב הנ"ל שאין צריכים להקדים בשביל יו"ט, דהא הרבי כותב להקדים שבוע, ואילו ע"פ רוב מפסידים הנחת תפילין של יותר משבוע (בסוכות בחו"ל – שבוע ויומיים, סוכות באה"ק ופסח בחו"ל – שבוע ויום, ורק פסח באה"ק זה שבוע).
אלא שאין אפשרות כלל להוכיח מכאן, משום שמכתב הנ"ל נכתב בחודש שבט תשכ"ד, ומסתמא היתה השאלה על פסח תשכ"ד, ופסח באותה שנה חל בשבת, וע"כ בין באה"ק ובין בחו"ל יש בדיוק 6 ימים שאין מניחים בהם תפילין, וע"כ כשמקדים שבוע – משלים בדיוק את ששת הימים.
אלא דבכ"ז יש לגמגם בדבר, דהא אין מספר קבוע של ימים שצריך להניח בהם תפילין לפני הבר-מצוה, יכול להיות שיניח רק 49 יום (אם חל הבר-מצוה ביום ראשון בשבוע ושני החדשים הקודמים הם חסרים), ויכול להיות שיניח 52 יום (אם חל הבר-מצוה ביום חמישי בשבוע או שישי או שבת ושני החדשים הקודמים מלאים – דוק ותשכח) וא"כ לכאורה אין להקדים הנחת התפילין בשביל יום אחד שהוחסר, דמהי עדיפותו של יו"ט משבת? אלא נראה שרק אם חל שבוע שלם של חוה"מ – אז צריך להקדים הנחת התפילן בשבוע.
ועדיין יש לדחות דהא אם חל הבר-מצוה בחודש מרחשון וחל ראש השנה בימים ב’-ג’ או ג’-ד’ והוא נמצא בחו"ל – הרי שמפסיד 11 יום של הנחת תפילין (יומיים ראש השנה, יום א’ יוה"כ ושמונה ימי סוכות – לא כולל שחוה"מ) ולעומתם ישלים רק שבוע אחד? הרי הפסיד כמעט שבועיים (פחות יום)!?
אלא יותר נראה לומר שעל כל יום שמפסיד הנחת תפילין עליו להשלים יום, ובזה גופא לכאורה אם חלה שבת בתוך ימים אלו עליו להקדים ביום נוסף.
סיכום: מי שיחול הבר-מצוה שלו ביוה"כ ה’ תשס"ב – היה עליו להתחיל הנחת תפילין בז’ מנחם-אב ה’ תשס"א – שהרי ח’ חל בשבת, וע"כ היה עליו להקדים בשלשה ימים, ועד"ז בכל מקרה דומה עליו להשלים כל יום של יו"ט וכיו"ב.

הערה: כפשוט, כל הנכתב כאן הוא לפלפולא בעלמא, אבל למעשה – כבר הורה כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א פעמים רבות אשר בעניני הלכה יש לשאול רב מורה הוראה, ולהתנהג כהוראתו!