חי וקיים
מהו "השינוי דגניזה"?
י''ג תשרי ס''ה
שאלה:
בקשר לענין זה מצטטים משיחת ש"פ שופטים תנש"א שנשיא הדור קיים באופן נצחי בלי שינויים אפילו בלי השינוי של גניזה. לכאורה כוונת הרבי היא על הרבי הקודם, אותו הוא מכנה ’נשיא דורנו’, ואם כן אין בכך סתירה להסתלקות? והרי ברור שכל החסרון והשינוי שבגניזה הוא בכך שהדבר נעלם ואיננו נראה, וא"כ עכשיו כשאיננו זוכים לראות את הרבי הרי הוא כמו הארון שנגנז ולא כמו אבן השתי’?
תשובה:
במי רואה הרבי את "נשיא דורנו"?
בתשובות הקודמות ביארנו ע"פ תורת החסידות, שמציאותו של נשיא הדור היא כנשמה בגוף דוקא, שזוהי בעצם המציאות וההתגלות של אלקות בעולם הזה הגשמי. בהמשך לכך יש לבאר לכל לראש את השאלה הנ"ל, שהרבי שליט"א מלך המשיח קורא לרבי הקודם ’נשיא דורנו’, שעפהנ"ל זה לא ייתכן לכאורה? והרי האמת היא שהרבי מלך המשיח הוא נשיא הדור!
ברור גם שהרבי רואה בעצמו נשיא הדור, ש(מלבד שלא ייתכן אחרת מפני שכ"ה האמת) הרי הוא נוהג בנשיאות, אומר מאמרי חסידות, מקבל פני"ם ויחידויות ונותן הוראות וברכות. הרבי הגיה את שלשלת היחס שבתחילת היום יום, בה מופיע שמו כנשיא השביעי ומפורש שקיבל הנשיאות, וכן הגיה כמה מקומות שהרבי הריי"צ מוזכר בתור ’הרבי הקודם’. ביחידויות פרטיות אמר הרבי פעמים רבות שהוא "ממוצע המחבר", שהוא המשלח את השלוחים, נותן להם את הכוחות ונמצא איתם בשליחותם, פעמים רבות דיבר על הדרך להתקשר אליו וכו’.
גם בשיחות שנאמרו ברבים בא הדבר לידי ביטוי, בפרט בשנים האחרונות, כגון בשיחת ש"פ תזו"מ תנש"א, "ובפרט בתורתו (מאמרים ולקוטי שיחות) של נשיא דורנו". ביום ד’ דחול המועד סוכות תשנ"ב אמר הרבי שהיום זהו האושפיז של אדמו"ר מהר"ש (הרביעי מאדמו"ר הזקן), ועפ"ז מובן שבהושענא רבא האושפיז הוא הרבי שליט"א מלך המשיח, הנשיא השביעי. בשיחת ש"פ חיי שרה אותה שנה התייחס לכך הרבי מפורשות: "ועד"ז ממלא מקומו שלאח"ז ע"ד שהוא הי’ ממלא מקומו של אביו כמדובר כמ"פ בענין שבעת קני המנורה ושבעת האושפיזין וכו’" . ברור א"כ שב’נשיא דורנו’ כוונת הרבי שליט"א מלך המשיח היא על עצמו.
והבנה זו קיבלה כמ"פ את אישורו של הרבי (מפי השמועה), לדוגמא בתקופת משפט הספרים במענה לשאלה מפורשת (על מי כוונתו), הראה הרבי באצבעו הק’ על עצמו. בהזדמנות אחרת הנהן על כך בראשו הקדוש לאישור, וכיו"ב.
"נשמתו בי"
הסיבה שהרבי בכל זאת מתבטא "מורי וחמי" היא לכאורה, כיון שהוא עדיין רואה בתואר "נשיא דורנו" את התואר של הרבי הקודם החל עתה עליו, מיוסד על דבריו עצמו ש"נשמתו בי". ולכן לא רק את התואר אלא את כל נשיאותו ופעולותיו מייחס אל הרבי הקודם, כיון שהוא רואה אותם כהמשך וגילוי נשיאותו של הרבי הקודם (והרבי אמר פעם עד"ז על חמיו, שכשרצה לדבר ע"ע הזכיר את אביו). וזה מתאים עם כללות הענין של נצחיות נשיא הדור בגוף, שזוהי נצחיותה של נשמה אחת – נשמת משה, המתלבשת בגוף של נשיא הדור שבכל דור ודור.
הבנה זו באה לידי ביטוי ברור בכמה מקומות, לדוגמא הרבי הרי תמיד אומר ש"כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו" הכריז והודיע שכבר צחצחו את הכפתורים וכבר סיימו את כל הענינים. והרי את זה הודיע הרבי מלך המשיח בתשמ"ח, הרבי הקודם מעולם לא הודיע זאת . כן רואים שהרבי אומר במפורש (ש"פ תצא תנש"א סט"ו) שנשיא הדור, הרבי הקודם, הוא הנשיא השמיני מהבעש"ט, ובד בבד מפורש שדורנו הוא התשיעי. וכהנה רבות!
גם ע"פ תוכן השיחות ניתן לראות זאת, שהרבי מדבר לאורך כל שנת תנש"א על כך שמלך המשיח מתגלה בשנה זו, ונמצאים בשעה שמלך המשיח בא ומשמיע לישראל "הגיע זמן גאולתכם", ושבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח, ובדורנו ה"ה כבר "בחזקת משיח", וישנה התגלותו בעולם, ומתחיל להתקיים שליחותו, והוא כבר פועל בעולם, הרי בכל זה אי אפשר להבין שכוונת הרבי היא על הרבי הקודם, וברור שכוונתו היא על עצמו, ובפרט שבכ"מ רומז ש"מנחם שמו".
בפרט בנוגע לשיחת ש"פ שופטים בה מדובר אודות פרסום נביא הדור ונבואתו העיקרית, וברור שלא הכוונה לפרסם זאת על הרבי הקודם, כאשר כל העולם עוצר נדהם למראה התגשמות נבואותיו המדויקות של הרבי מלך המשיח אודות המלחמה, קריסת הקומניזם ועוד. ואכן לאחר שבעקבות השיחה פורסם (בכל הפרסומים החב"דיים) אודות הרבי נביא הדור ונבואתו העיקרית, שאל הרבי: והרי דיברתי על חותני?! וענה המזכיר הריל"ג שי’: חסידים שומעים על הרבי הקודם ומבינים זאת על הרבי. והנהן בראשו הקדוש להסכמה.
מציאותו של הרבי פועלת גילוי אלקות בעולם
לאור כל הנ"ל ניגש עתה לבאר את את החידוש בשיחה זו בענין נשיא הדור ונצחיותו, כאשר ברור לנו מה משמעותו של נשיא הדור ועל מי המדובר (ראה בזה גם תשובה הבאה ותשובה 7).
בקטע זה מדבר הרבי שליט"א מלך המשיח על הגילוי אלקות שנפעל ע"י מציאותו של נשיא הדור בכללות העולם: עד בכללות העולם – כך שכל העולם, גם העולם מלשון העלם והסתר, עם כל פרטיו ופרטי פרטיו נעשים רשות היחיד חדורה עם הנקודה האחת והיחידה של יחידו של עולם, כפי שהוא מגלה "בקרבנו" ע"י "נביא אקים להם גו’ כמוך", נשיא הדור ש"הוא הכל", "צדיק יסוד עולם", ע"ד אבן השתי’ . . שממנה הושתת כל העולם כולו. עכלה"ק.
גם כאן ברור שאין הכוונה לגילוי במובן הפשוט והמקובל, גילוי שמבחינים בו בעינים, אלא על פעולה כללית של המשכת גילוי אלקות בכללות העולם על כל פרטיו, ע"י עצם מציאותו של אותו "צדיק יסוד עולם". וכפי שמוזכר קודם לכן באותו סעיף, שזהו "מיסודי הדת" שתמיד ובכל מקום ישנו גילוי אלקות למטה, ע"י מציאותו של השופט ונביא בכל דור.
ולכן משווה זאת הרבי לאבן השתי’, שגם היא איננה מתפשטת בכל העולם, אדרבה היא נקודה אחת, ואעפ"כ היא כוללת הכל – ממנה הושתת כל העולם. וכמבואר בשיחות אחרות משמעות הדבר, שאבן השתי’ פועלת גילוי אלקות בעולם.
נצחיותו קשורה לגילוי אלקות שעל ידו
בקשר להשוואה זו לאבן השתי’ מוסיף הרבי שליט"א מלך המשיח: שנמצאת במקום מסוים בעוה"ז הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים, ע"ד כמו ששופט ונביא קיים בכל דור. עכלה"ק.
מה הקשר לתוכן הנ"ל המבואר בשיחה? נראה שהביאור בזה הוא ע"פ השיחה (הראשונה) בלקו"ש חכ"ו, המבארת תוכן נצחיות נשמת משה בגוף נשיא הדור שבכל דור, שזהו כיון שמיד "בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית כולו אור", אור זה קשור לעצם נשמת משה הקשורה לתורה, כביאור הבחיי ש"משה רבינו מתחילת תולדתו הי’ ראוי להאיר את העולם ע"י התורה", "אין אור אלא תורה".
מדוע האיר האור מיד בלידתו? כיון ש"אין אמת אלא תורה", בנשמת משה האירה "אמת ה’" שבה לא יכול להיות שינוי, היא נשארת בתוקף בכל הזמנים והמצבים. ומסיבה זו עצמה "לא מת משה", ונשמתו מלובשת באופן נצחי בגשמיות העולם, ע"י שמוכרח להיות משה בכל דור ודור שבגופו מתלבשת נשמת משה.
וכיון שגם אבן השתי’ פועלת את אותה פעולה של גילוי אלקות, הרי גם היא קיימת תמיד בלי שינויים, ע"ד נצחיותו של נשיא הדור, המתבטאת בקיומו בכל דור. אלא שכאן דרוש ביאור: הארון (שעמד ע"ג אבן השתי’) בקדה"ק לא פעל גילוי אלקות אלא דוקא השראת בחינת סתים דקוב"ה בסתים דישראל, אעפ"כ גם הארון קיים בשלימותו באופן נצחי?
על כך מבאר הרבי (בחצאע"ג), שאצל נשיא הדור (ועד"ז באבן השתי’) זוהי נצחיות אחרת, הכוללת שלילת סוג של שינוי שאינו קיים בנצחיות הארון וכיו"ב, "אפילו לא השינוי של גניזה כהארון שנגנז וכיו"ב" – הגניזה אינה מהוה שינוי במציאות הארון שענינו בחי’ סתים, אלא רק בנשיא הדור ובאבן השתי’ שענינם גילוי.
מהו "השינוי דגניזה"?
בכדי להבין את משמעות שלילה זו יש להקדים את תוכן וענין גניזת הארון. הרבי שליט"א מלך המשיח מבאר זאת , שכיון שהארון עיקר גדרו הוא היותו סתום ונעלם, לכן זה גופא שהארון הי’ באופן של גניזה בקדה"ק מורה על דרגא נעלמת וסתומה יותר בהשראת השכינה, ובמילא על קשר סתים ופנימי יותר שבין ישראל להקב"ה.
מה א"כ אירע בגניזת הארון? האם היתה כאן היעלמות? לא ולא! הארון הי’ מוסתר גם קודם לכן בתוך קודש הקדשים, ואיש לא הי’ יכול לראותו. היתה כאן רק גניזה טכנית של הארון מתחת לפני האדמה, אלא שגניזה זו היא רבת משמעות, שכן היא מורה על מהות הארון וגדרו – היותו סתום ונעלם. מכך נבין גם לאידך, אבן השתי’ נמצאת באותו מקום – קדה"ק, ואעפ"כ מהוה הגניזה שינוי במציאותה הנצחית, כיון שמהותה וגדרה הוא גילוי אלקות.
עפכ"ז יובן בענינינו, בנשיא הדור מהוה הגניזה שינוי (היפך – נצחיות) במציאותו, כיון שדוקא מציאותו כנשמה בגוף בלי השינוי של גניזה – היא המסמלת את ענינו ומהותו, גילוי אלקות, אין זה תלוי כלל בכך שאנו נראה אותו. כפי שמבאר זאת הרבי (בחצאע"ג), שנצחיותו זו היא "כסימן לגילוי אלקות בעולם באופן תמידי".
ההדגשה בזה במלך המשיח
והדגשה מיוחדת בזה בדורנו האחרון לגלות והראשון לגאולה, כפי שמעיר הרבי שליט"א מלך המשיח בקשר לאותיות "שתי-ה" : ולהעיר שבשנת ה’שי"ת התחילה תקופה חדשה בפעולתו ועבודתו כו’. ובפרט כאשר עברו יותר מארבעים שנה מאז, כאשר ניתן לבנ"י "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע". עכלה"ק.
כלומר שבנשיאותו של הרבי שליט"א מלך המשיח בדורנו מודגש עוד יותר הקשר לאבן השתי’ ושלילת השינוי דגניזה (והרי כאן "שנת הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר" בא רק בחצאע"ג). ועפ"ז יומתק הקשר לתש"י דוקא (לפני קבלת הנשיאות בגלוי), כיון שכאן ההדגשה היא על פעולתו העצמית במציאות גופו בלי שינוי דגניזה, וזה הנקודה העיקרית של הנשיאות, שהתחילה כבר בתש"י (כדלהלן בתשובה הבאה).
ונקודה זו מתקשרת עם כך שבמלך המשיח שוללים באופן מיוחד את ענין הקבורה, שגופו של משה רבנו הי’ טעון קבורה שנקבר בהר נבו, משא"כ משיח , שהחידוש בזה אצל מלך המשיח הוא ששלילה זו אינה רק מצד נשמתו (המלובשת בגוף שאינו גנוז) אלא גם ובעיקר מצד גופו, שאין בו קבורה ח"ו (וראה לקמן תשובה 8).
לסיכום:
א. כשכתוב בשיחה "נשיא דורנו" הכוונה היא על הרבי שליט"א מלך המשיח,
ב. בשיחה מבואר שמציאותו כנשמה בגוף פועלת בכל העולם גילוי אלקות באופן תמידי,
ג. לכן המציאות של גניזה (המורה על המשכת בחי’ ’סתים’ דקוב"ה, בדוגמת גניזת הארון) סותרת לנצחיותו.
ד. שלילה זו מודגשת במיוחד בדורנו כשמדובר במלך המשיח.
בקשר לענין זה מצטטים משיחת ש"פ שופטים תנש"א שנשיא הדור קיים באופן נצחי בלי שינויים אפילו בלי השינוי של גניזה. לכאורה כוונת הרבי היא על הרבי הקודם, אותו הוא מכנה ’נשיא דורנו’, ואם כן אין בכך סתירה להסתלקות? והרי ברור שכל החסרון והשינוי שבגניזה הוא בכך שהדבר נעלם ואיננו נראה, וא"כ עכשיו כשאיננו זוכים לראות את הרבי הרי הוא כמו הארון שנגנז ולא כמו אבן השתי’?
תשובה:
במי רואה הרבי את "נשיא דורנו"?
בתשובות הקודמות ביארנו ע"פ תורת החסידות, שמציאותו של נשיא הדור היא כנשמה בגוף דוקא, שזוהי בעצם המציאות וההתגלות של אלקות בעולם הזה הגשמי. בהמשך לכך יש לבאר לכל לראש את השאלה הנ"ל, שהרבי שליט"א מלך המשיח קורא לרבי הקודם ’נשיא דורנו’, שעפהנ"ל זה לא ייתכן לכאורה? והרי האמת היא שהרבי מלך המשיח הוא נשיא הדור!
ברור גם שהרבי רואה בעצמו נשיא הדור, ש(מלבד שלא ייתכן אחרת מפני שכ"ה האמת) הרי הוא נוהג בנשיאות, אומר מאמרי חסידות, מקבל פני"ם ויחידויות ונותן הוראות וברכות. הרבי הגיה את שלשלת היחס שבתחילת היום יום, בה מופיע שמו כנשיא השביעי ומפורש שקיבל הנשיאות, וכן הגיה כמה מקומות שהרבי הריי"צ מוזכר בתור ’הרבי הקודם’. ביחידויות פרטיות אמר הרבי פעמים רבות שהוא "ממוצע המחבר", שהוא המשלח את השלוחים, נותן להם את הכוחות ונמצא איתם בשליחותם, פעמים רבות דיבר על הדרך להתקשר אליו וכו’.
גם בשיחות שנאמרו ברבים בא הדבר לידי ביטוי, בפרט בשנים האחרונות, כגון בשיחת ש"פ תזו"מ תנש"א, "ובפרט בתורתו (מאמרים ולקוטי שיחות) של נשיא דורנו". ביום ד’ דחול המועד סוכות תשנ"ב אמר הרבי שהיום זהו האושפיז של אדמו"ר מהר"ש (הרביעי מאדמו"ר הזקן), ועפ"ז מובן שבהושענא רבא האושפיז הוא הרבי שליט"א מלך המשיח, הנשיא השביעי. בשיחת ש"פ חיי שרה אותה שנה התייחס לכך הרבי מפורשות: "ועד"ז ממלא מקומו שלאח"ז ע"ד שהוא הי’ ממלא מקומו של אביו כמדובר כמ"פ בענין שבעת קני המנורה ושבעת האושפיזין וכו’" . ברור א"כ שב’נשיא דורנו’ כוונת הרבי שליט"א מלך המשיח היא על עצמו.
והבנה זו קיבלה כמ"פ את אישורו של הרבי (מפי השמועה), לדוגמא בתקופת משפט הספרים במענה לשאלה מפורשת (על מי כוונתו), הראה הרבי באצבעו הק’ על עצמו. בהזדמנות אחרת הנהן על כך בראשו הקדוש לאישור, וכיו"ב.
"נשמתו בי"
הסיבה שהרבי בכל זאת מתבטא "מורי וחמי" היא לכאורה, כיון שהוא עדיין רואה בתואר "נשיא דורנו" את התואר של הרבי הקודם החל עתה עליו, מיוסד על דבריו עצמו ש"נשמתו בי". ולכן לא רק את התואר אלא את כל נשיאותו ופעולותיו מייחס אל הרבי הקודם, כיון שהוא רואה אותם כהמשך וגילוי נשיאותו של הרבי הקודם (והרבי אמר פעם עד"ז על חמיו, שכשרצה לדבר ע"ע הזכיר את אביו). וזה מתאים עם כללות הענין של נצחיות נשיא הדור בגוף, שזוהי נצחיותה של נשמה אחת – נשמת משה, המתלבשת בגוף של נשיא הדור שבכל דור ודור.
הבנה זו באה לידי ביטוי ברור בכמה מקומות, לדוגמא הרבי הרי תמיד אומר ש"כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו" הכריז והודיע שכבר צחצחו את הכפתורים וכבר סיימו את כל הענינים. והרי את זה הודיע הרבי מלך המשיח בתשמ"ח, הרבי הקודם מעולם לא הודיע זאת . כן רואים שהרבי אומר במפורש (ש"פ תצא תנש"א סט"ו) שנשיא הדור, הרבי הקודם, הוא הנשיא השמיני מהבעש"ט, ובד בבד מפורש שדורנו הוא התשיעי. וכהנה רבות!
גם ע"פ תוכן השיחות ניתן לראות זאת, שהרבי מדבר לאורך כל שנת תנש"א על כך שמלך המשיח מתגלה בשנה זו, ונמצאים בשעה שמלך המשיח בא ומשמיע לישראל "הגיע זמן גאולתכם", ושבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח, ובדורנו ה"ה כבר "בחזקת משיח", וישנה התגלותו בעולם, ומתחיל להתקיים שליחותו, והוא כבר פועל בעולם, הרי בכל זה אי אפשר להבין שכוונת הרבי היא על הרבי הקודם, וברור שכוונתו היא על עצמו, ובפרט שבכ"מ רומז ש"מנחם שמו".
בפרט בנוגע לשיחת ש"פ שופטים בה מדובר אודות פרסום נביא הדור ונבואתו העיקרית, וברור שלא הכוונה לפרסם זאת על הרבי הקודם, כאשר כל העולם עוצר נדהם למראה התגשמות נבואותיו המדויקות של הרבי מלך המשיח אודות המלחמה, קריסת הקומניזם ועוד. ואכן לאחר שבעקבות השיחה פורסם (בכל הפרסומים החב"דיים) אודות הרבי נביא הדור ונבואתו העיקרית, שאל הרבי: והרי דיברתי על חותני?! וענה המזכיר הריל"ג שי’: חסידים שומעים על הרבי הקודם ומבינים זאת על הרבי. והנהן בראשו הקדוש להסכמה.
מציאותו של הרבי פועלת גילוי אלקות בעולם
לאור כל הנ"ל ניגש עתה לבאר את את החידוש בשיחה זו בענין נשיא הדור ונצחיותו, כאשר ברור לנו מה משמעותו של נשיא הדור ועל מי המדובר (ראה בזה גם תשובה הבאה ותשובה 7).
בקטע זה מדבר הרבי שליט"א מלך המשיח על הגילוי אלקות שנפעל ע"י מציאותו של נשיא הדור בכללות העולם: עד בכללות העולם – כך שכל העולם, גם העולם מלשון העלם והסתר, עם כל פרטיו ופרטי פרטיו נעשים רשות היחיד חדורה עם הנקודה האחת והיחידה של יחידו של עולם, כפי שהוא מגלה "בקרבנו" ע"י "נביא אקים להם גו’ כמוך", נשיא הדור ש"הוא הכל", "צדיק יסוד עולם", ע"ד אבן השתי’ . . שממנה הושתת כל העולם כולו. עכלה"ק.
גם כאן ברור שאין הכוונה לגילוי במובן הפשוט והמקובל, גילוי שמבחינים בו בעינים, אלא על פעולה כללית של המשכת גילוי אלקות בכללות העולם על כל פרטיו, ע"י עצם מציאותו של אותו "צדיק יסוד עולם". וכפי שמוזכר קודם לכן באותו סעיף, שזהו "מיסודי הדת" שתמיד ובכל מקום ישנו גילוי אלקות למטה, ע"י מציאותו של השופט ונביא בכל דור.
ולכן משווה זאת הרבי לאבן השתי’, שגם היא איננה מתפשטת בכל העולם, אדרבה היא נקודה אחת, ואעפ"כ היא כוללת הכל – ממנה הושתת כל העולם. וכמבואר בשיחות אחרות משמעות הדבר, שאבן השתי’ פועלת גילוי אלקות בעולם.
נצחיותו קשורה לגילוי אלקות שעל ידו
בקשר להשוואה זו לאבן השתי’ מוסיף הרבי שליט"א מלך המשיח: שנמצאת במקום מסוים בעוה"ז הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים, ע"ד כמו ששופט ונביא קיים בכל דור. עכלה"ק.
מה הקשר לתוכן הנ"ל המבואר בשיחה? נראה שהביאור בזה הוא ע"פ השיחה (הראשונה) בלקו"ש חכ"ו, המבארת תוכן נצחיות נשמת משה בגוף נשיא הדור שבכל דור, שזהו כיון שמיד "בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית כולו אור", אור זה קשור לעצם נשמת משה הקשורה לתורה, כביאור הבחיי ש"משה רבינו מתחילת תולדתו הי’ ראוי להאיר את העולם ע"י התורה", "אין אור אלא תורה".
מדוע האיר האור מיד בלידתו? כיון ש"אין אמת אלא תורה", בנשמת משה האירה "אמת ה’" שבה לא יכול להיות שינוי, היא נשארת בתוקף בכל הזמנים והמצבים. ומסיבה זו עצמה "לא מת משה", ונשמתו מלובשת באופן נצחי בגשמיות העולם, ע"י שמוכרח להיות משה בכל דור ודור שבגופו מתלבשת נשמת משה.
וכיון שגם אבן השתי’ פועלת את אותה פעולה של גילוי אלקות, הרי גם היא קיימת תמיד בלי שינויים, ע"ד נצחיותו של נשיא הדור, המתבטאת בקיומו בכל דור. אלא שכאן דרוש ביאור: הארון (שעמד ע"ג אבן השתי’) בקדה"ק לא פעל גילוי אלקות אלא דוקא השראת בחינת סתים דקוב"ה בסתים דישראל, אעפ"כ גם הארון קיים בשלימותו באופן נצחי?
על כך מבאר הרבי (בחצאע"ג), שאצל נשיא הדור (ועד"ז באבן השתי’) זוהי נצחיות אחרת, הכוללת שלילת סוג של שינוי שאינו קיים בנצחיות הארון וכיו"ב, "אפילו לא השינוי של גניזה כהארון שנגנז וכיו"ב" – הגניזה אינה מהוה שינוי במציאות הארון שענינו בחי’ סתים, אלא רק בנשיא הדור ובאבן השתי’ שענינם גילוי.
מהו "השינוי דגניזה"?
בכדי להבין את משמעות שלילה זו יש להקדים את תוכן וענין גניזת הארון. הרבי שליט"א מלך המשיח מבאר זאת , שכיון שהארון עיקר גדרו הוא היותו סתום ונעלם, לכן זה גופא שהארון הי’ באופן של גניזה בקדה"ק מורה על דרגא נעלמת וסתומה יותר בהשראת השכינה, ובמילא על קשר סתים ופנימי יותר שבין ישראל להקב"ה.
מה א"כ אירע בגניזת הארון? האם היתה כאן היעלמות? לא ולא! הארון הי’ מוסתר גם קודם לכן בתוך קודש הקדשים, ואיש לא הי’ יכול לראותו. היתה כאן רק גניזה טכנית של הארון מתחת לפני האדמה, אלא שגניזה זו היא רבת משמעות, שכן היא מורה על מהות הארון וגדרו – היותו סתום ונעלם. מכך נבין גם לאידך, אבן השתי’ נמצאת באותו מקום – קדה"ק, ואעפ"כ מהוה הגניזה שינוי במציאותה הנצחית, כיון שמהותה וגדרה הוא גילוי אלקות.
עפכ"ז יובן בענינינו, בנשיא הדור מהוה הגניזה שינוי (היפך – נצחיות) במציאותו, כיון שדוקא מציאותו כנשמה בגוף בלי השינוי של גניזה – היא המסמלת את ענינו ומהותו, גילוי אלקות, אין זה תלוי כלל בכך שאנו נראה אותו. כפי שמבאר זאת הרבי (בחצאע"ג), שנצחיותו זו היא "כסימן לגילוי אלקות בעולם באופן תמידי".
ההדגשה בזה במלך המשיח
והדגשה מיוחדת בזה בדורנו האחרון לגלות והראשון לגאולה, כפי שמעיר הרבי שליט"א מלך המשיח בקשר לאותיות "שתי-ה" : ולהעיר שבשנת ה’שי"ת התחילה תקופה חדשה בפעולתו ועבודתו כו’. ובפרט כאשר עברו יותר מארבעים שנה מאז, כאשר ניתן לבנ"י "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע". עכלה"ק.
כלומר שבנשיאותו של הרבי שליט"א מלך המשיח בדורנו מודגש עוד יותר הקשר לאבן השתי’ ושלילת השינוי דגניזה (והרי כאן "שנת הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר" בא רק בחצאע"ג). ועפ"ז יומתק הקשר לתש"י דוקא (לפני קבלת הנשיאות בגלוי), כיון שכאן ההדגשה היא על פעולתו העצמית במציאות גופו בלי שינוי דגניזה, וזה הנקודה העיקרית של הנשיאות, שהתחילה כבר בתש"י (כדלהלן בתשובה הבאה).
ונקודה זו מתקשרת עם כך שבמלך המשיח שוללים באופן מיוחד את ענין הקבורה, שגופו של משה רבנו הי’ טעון קבורה שנקבר בהר נבו, משא"כ משיח , שהחידוש בזה אצל מלך המשיח הוא ששלילה זו אינה רק מצד נשמתו (המלובשת בגוף שאינו גנוז) אלא גם ובעיקר מצד גופו, שאין בו קבורה ח"ו (וראה לקמן תשובה 8).
לסיכום:
א. כשכתוב בשיחה "נשיא דורנו" הכוונה היא על הרבי שליט"א מלך המשיח,
ב. בשיחה מבואר שמציאותו כנשמה בגוף פועלת בכל העולם גילוי אלקות באופן תמידי,
ג. לכן המציאות של גניזה (המורה על המשכת בחי’ ’סתים’ דקוב"ה, בדוגמת גניזת הארון) סותרת לנצחיותו.
ד. שלילה זו מודגשת במיוחד בדורנו כשמדובר במלך המשיח.
