הת` שלום בער קרומבי

הרכבת יצאה לדרך

ד' כסלו ס''ה

האגדה מספרת על פונדקאי פשוט שחי כל ימיו אי שם בקולחוז נידח, לימים הזדמן לפונדק רב בעל שיעור קומה וכמובן שהפונדקאי הפשוט כיבדו כיאה לו ודאג לכל מחסורו.

בשעת לילה מאוחרת כשבני הבית כבר נמו את שנתם, קם הרב חגר את אבנטו והחל אומר בבכיות "תיקון חצות". מששמע בעל הבית את בכיו של הרב נבהל מאד, הוא ניגש לחדרו של הרב ושאלו לפשר בכיו. הרב סיפר לו שלפני שנים חרב לנו בית המקדש ועל כך הוא בוכה, אך עוד מעט יבוא המשיח ויבנה לנו את המקדש כבתחילה ואז כולנו נעלה לירושלים - סיים הרב את הסברו. הפונדקאי התפעל מאד מהסברו של הרב, אך השיב לרב כי הוא לא יוכל לעלות לירושלים בלי לשאול את אשתו.
עם שחר כשהתעוררה בעלת הבית מתרדמת הלילה, סיפר לה הפונדקאי על בכיו של הרב ודבריו ושאלה אם תרצה לעלות לירושלים בבא המשיח. השיבה לו הפונדקאית, אכן לפני שנים היה לנו בית מקדש אבל לשם מה צריך לעלות לירושלים הרי הפרה נותנת חלב והפרנסה מצויה. הלך בעל הבית ושטח את טענותיה של אשתו בפני הרב, השיב לו הרב אכן ב"ה הפרה נותנת חלב והפרנסה מצויה בשפע אבל הנך יודע הרי שלפעמים באים הגוים וטובחים בנו. ענה לו על כך הפונדקאי התמים ´אז מה הבעיה בכך, כשיבואו הגוים ויטבחו בנו נעלה לארץ...

בשבועות האחרונים צועקים אנשי המפד"ל והאיחוד הלאומי חמס על מהלכיה המסוכנים של הממשלה. כולנו היינו עדים להופעתם של השרים אלון ואיתם בכינוסי אנשי ארץ ישראל קודם משאל מתפקדי הליכוד. למה אם כן הם חיכו עד כה, מדוע עד עכשיו הם נשארו דבוקים לכסאות הממשלה.
הרי גם לפני שהובאה לאישור תכנית ההתנתקות כולם ידעו בברור את כוונתיו הזדוניות של שרון, כולם ידעו שכך או כך הוא יביא את התוכנית לאישור הממשלה.

אלא מה שהפרה נותנת חלב והפרנסה מצויה בריווח אז לשם מה לעזוב הכל ולעלות לירושלים, הרי אפשר לחכות עד שיטבחו בנו ואז נעלה...
לאחר פיטוריהם דורשים מאתנו השרים המפוטרים והמתפטרים שנכיר בהם כקדושים מעונים, שנכיר בעוול שנעשה להם רק מפני היותם אנשי ארץ ישראל ושכל חטאם היה בהיותם אנשי אמת. ועל זה נשאלת השאלה "הרצחת וגם ירשת?!" גם ישבתם עד עכשיו בממשלת הדמים של שרון, תמכתם בממשלה ששחררה אלפי מחבלים לרחובותינו, פינתה מאחזים והצהירה על כוונותיה להקים מדינה לטרור, וגם אתם רצים לבא בצל קורתנו תחת האמתלה שנעשה לכם עוול.

העוול היחידי שנעשה כאן הוא לאנשים שנתנו לכם מנדט, לבוחרים התמימים שהאמינו שאם הם יצביעו למלפלגות המפד"ל והאיחוד הלאומי יהיה מי שישמור על ארץ ישראל בממשלה ובכנסת. להם נעשה עוול נורא, לכל אותם יהודים תמימים שהלכו לקלפי מתוך ביטחון כי בהצבעתם הם מגינים על ארץ ישראל ובמקום כך שריינו לשרון את היכולת להעביר בממשלה את מה שלא הצליחו רבין ופרס.

העוול שנעשה לאותם יהודים תמימים שהאמינו בכל ליבם ומאודם שאיתם ואלון יכבדו את הכיפה שעל ראשם ולא ישבו יום אחד בממשלה שתדבר על כוונות לפנות ישובים הוא עוול שלא יכופר. הרי הם בטח לא התכוונתו שנציגיהם ישבו בממשלה שתדבר על שטחים כבושים והקמת מדינה פלסטינית. כל בר דעת מבין שהבגידה הזו במי שנתן להם מנדט תוך הצמדות לכסא הוא מעשה שהוא לא ערכי ולא מוסרי.
אולי אם שרי המפד"ל והאיחוד הלאומי לא היו מחכים עד שיטבחו בנו והיו מתפטרים כבר בתחילת דרכו של שרון אולי עוד היה ניתן להציל משהו, ולא רק משהו מארץ ישראל אלא משהו מהכבוד העצמי שלהם שעכשיו נשאר יתום.

כעת מאוחר מדאי הרכבת כבר יצאה לדרך, כעת אי אפשר לעצור בעדה.