עם הנצח לא נרתע מדרך ארוכה
ידיעה זו הבהירה לכולנו כי ישיבתם של מחצית מנציגי מפלגת המפד"ל בממשלה לא מהווה איזו אידיאולוגיה כל שהיא אלא שירות אינטרסים אישיים בלבד. התנהגותו של השר אורלב מזכירה את הבדיחה על הילד שהרג את אביו והחל בוכה על כך שנותר יתום, קודם הוא אפשר לראש הממשלה לשרוד עד לפתיחת המו"מ עם מפלגת העבודה וכעת הוא בוכה על כניסתה לקואליציה...
לאחר שכולנו ספדנו את אסון אוסלו ואסונם של ביטויי החולשה מצד הממשלה ברור ומוחשי לכולנו, היינו מצפים שכעת כשראש הממשלה מדבר על תוכנית הרסנית ומסוכנת שבחובה אסונות הרי עולם עם ישראל יצהיר בברור כי לתוכנית זו אין שום אחיזה במציאות.
כולנו ציפינו שמנהיגי הימין יקומו על שני רגליהם האחוריות להרעיש את המדינה, להקים גל של התקוממות נגד ראש הממשלה וחבר מרעיו ולהביסו מיד מכהונתו בתור ראש ממשלה.
אך לכל מטבע שני צדדים. אמנם צדו הראשון של המטבע נשמע טבעי למדי אך לצערנו לא תמיד מה שלנו ברור מאליו ברור לאנשים שאמורים להוביל את הקו.
הכל יכל להראות אחרת אם מיד כשראש הממשלה שרון היה מדבר על העברת תכניתו בממשלה היו קמים פה אחד אנשי ארץ ישראל בממשלה ובכנסת מתפטרים ממשרתם ומודיעים על הפלת הממשלה. נכון שזה שהיה דורש מהם לוותר על מנעמי השלטון ואולי גם יכל לחסוך מהם קידום פוליטי, אבל מיד לאחר הפלת הממשלה ואיתה התוכנית המסוכנת הייתה הופכת התוכנית לבדיונית לחלוטין.
אחרי שהיינו מפילים את הרודן שרון היה לוקח שוב עוד הרבה זמן עד שהיינו מוצאים אדם שיסכים ללכת כך בעזות מצח נגד עמו ולסכן מיליוני יהודים בשביל קריירה פוליטית.
אבל מה נאמר כשאותם פוליטיקאים החליטו לאמץ את הסיסמא כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד ולדבוק בכיסאות בכל מחיר. נדמה כי להם לא הייתה כל בעיה (ע"ד תירוציו של יונתן בשיא...) לחבור גם לממשלתם של רבין פרס.
אך סופם המר לא איחר לבוא, חלקם נזרק בבושת פנים וחלקם נאלץ לברוח מהדלת האחורית אך לא הסכים להירתם להפלת ההמשלה. למרבה הצער התגלו אנשים אלו אשר הציגו עצמם כאנשי מסירות והקרבה למען שלמות הארץ, ערומים מכל.
להפוך טעות לאידיאולוגיה
לאחר פתיחת המשא ומתן עם מפלגת העבודה קרא השר זבולון אורלב לחברו אפי איתם לחזור אליו לחבור בקואליציה כדי למנוע את כניסת ממשלת העבודה לממשלה. באותו שבוע בדיוק לאחר שח"כי המפד"ל סרבו להפיל את הממשלה תפרסמה ידיעה באתר של ידיעות אחרונות ובו הודגש כי תמיכתם של המפד"ל בשרון היא על אף שהם יודעים בברור כי ביום בו יחתום שרון עם מפלגת העבודה הם ימצאו עצמם מחוץ לממשלה.
ידיעה זו הבהירה לכולנו כי ישיבתם של מחצית מנציגי מפלגת המפד"ל בממשלה לא מהווה איזו אידיאולוגיה כל שהיא אלא שירות אינטרסים אישיים בלבד. התנהגותו של השר אורלב מזכירה את הבדיחה על הילד שהרג את אביו והחל בוכה על כך שנותר יתום, קודם הוא אפשר לראש הממשלה לשרוד עד לפתיחת המו"מ עם מפלגת העבודה וכעת הוא בוכה על כניסתה לקואליציה...
ועוד נקודה למחשבה. אחרי פיטוריו של השר בני אלון נערך איתו ראיון באחד העיתונים הגדלים בירושלים שם הוא נשאל על כוונותיו לעתיד, היינו מצפים ממי שקיבל מהציבור מנדט להלחם על ארץ ישראל לשמוע תוכניות לפרוק הממשלה ותוכנית הגרוש, אך במקום זה הדבר היחידי שהצלחנו לשמוע ממר אלון היא תוכניתו לקבל את משרד המשפטים בקדנציה הבאה...
אם לא הכאב העצום שבדברים יכולנו לעמוד מין הצד ולהשתעשע בדיבוריהם של אנשים אלו אשר הולכים ב'זיגזג' מוחלט כשאינטרסים אישיים מוליכים אותם.
להבעיר את הקרקע!!!
אז מה נותר לעשות?
עד כה נוכחנו לדעת שכשאנשי מועצת יש"ע מאיימים כי הם יבעירו את הקרקע הם כלל לא מתכוונים לכך ברצינות. לכן אל לנו לתקוע בהם תקוות שווא, דווקא הכוח של ההתנגדות העממית הוא זה שיפיל את תוכנית הטרנספר הנוראה של שרון. דווקא אם מצד אנשי העם הפשוטים תבוא הודעה כי שרון הוא רודן ודיקטטור וכי אין לו כל רשות וזכות לגרש אלפי משפחות יהודיות כמחווה לטרור, נוכל להביס את תוכניתו.
עלינו להבעיר את הקרקע פשוטו כמשמעו. להפגין בכל מקום, לקרוא לסירוב הפקודה, לחסום צמתים ועורקי תנועה מרכזיים ולהבהיר לראש הממשלה שאם הוא מדבר על תוכניות בלתי חוקיות גם אנו נפר את החוק. לעם ישראל אסור לשתוק יום אחד! במלחמה זו כל יהדי הוא חייל ועליו להלחם בשיא המרץ גם כאשר מלחמה זו תדרוש הקרבה ונחישות, והכל מתוך שמחה וטוב לבב, כי נצח ישראל לא ישקר, ובעז"ה ננצח!
כל זה בתוקף המתאים מתוך הצמדות להוראותיו של נשיא הדור הרבי מלך המשיח שליט"א כפי שאומר בשיחת ש"פ וירא תש"ל:
"והובא כל זה בתורה - הוראה לכל אחד ואחד מבני אברהם: כשבא לאדם ענין הנוגע להצלת נפש מישראל בגשמיות, או ברוחניות – לקרב ליבם של ישראל לאביהם שבשמים – אסור לו לחשוב "חשבונות" וכו', אלא צריך להתעסק בזה בכל כחו וגם באופן שהוא היפך טבעו – אף "לדבר קשות" ולהשתדל בכל האמצעים האפשרים – למלחמה פיוס ולתפילה.
ואם יטעון הטוען, הרי המעשה הוא העיקר, ודי במה שמצילים הנפש בפועל, ומה אכפת אם ההתעסקות אינה בחיות ובתוקף רב?
לזה מדייק רש"י: "ולכל אלה נכנס אברהם", שצריך להכניס את עצמו בהתעסקות זו בכל מהותו ועצמותו, ואזי מובטח לו שיצליח בעבודתו."
בעזרת ה' ננצח!
דווקא כעת כשברור שמההנהגה הפוליטית לא תצמח הישועה אל לנו ליפול חלילה ביאוש. אחת הטקטיקות הידועות הננקטות במלחמה היא הורדת המוראל אצל חיילי צבא האויב, לצד המלחמה הפיזית נוקט האויב במלחמה פסיכולוגית ובכך מחליש את עוצמת המאבק מצדו של האויב. נדמה כי את אותה טקטיקה ידועה מנסה כעת ראש הממשלה שרון כנגד עם ישראל במאבק של חיים ומוות. עד עכשיו עם ישראל היה ב"ה מספיק חזק, חשוב שמאבק זה ינוהל מתוך ידיעה כי עם ישראל ינצח ובכך לא לתת לשרון להצליח במגמתו.
