קנאותו של פנחס - מידת אמת מהי?
קנאותו של פנחס התבטאה דווקא בכך שהוא לא התבלבל, אע"פ שמעשה של הריגת נשיא בישראל הוא מעשה המתפרש אצל כל אחד מאתנו כמעשה שפל ונפשע, פנחס ידע שכשמדובר על קנאתו של הקב"ה אסור להיות ’יפה נפש’ ולהסתתר מאחורי אצטלה של ’אחדות העם’ ועדינות מוסרית, כשישנה מגפה המאיימת לכלות רח"ל את עם ישראל עליך לקום ולעשות מעשה.
בשבת האחרונה שמעתי פירוש יפה בנוגע לטעם על כך שדווקא בפרשת בלק בה מספרת התורה על קנאותו של פנחס מובא הענין של "הצנע לכת עם אלוקיך". שכן לכאורה יכולנו לחשוב שבאם נרצה להיות צנועים וענווים נבחר בדרכם של אלו השתקנים והביישנים, על כך באה התורה ומדגישה לנו שהנהגתו של פנחס לא עומדת חלילה בסתירה להנהגה של "הצנע לכת עם אלוקיך" ההפך הוא, ’עם אלוקיך הצנע לכת’ אבל כשצריך להיות קנאי לדבר ה’ אזי אל תתיר לעצמך לעמוד ולשתוק, כשצריך לעשות מעשה קום ועשה!
פרוש זה הזכיר לי את החלטתם של הארגונים ה’חוץ פרלמנטרים’ של הימין כי הם מבטלים את דבריו של ראש מועצת יש"ע בנצי ליברמן, וקוראים להניף דגל שחור מעל פקודת העקירה.
לכאורה כשאתה מסתכל בצורה שטחית נדמה כי קריאתם של אלו היא קריאה זדונית שיש בה כדי לפצל את הימין לשני מחנות ואולי אף קריאה למלחמת אחים רח"ל.
על זה באה ומלמדת אותנו קנאותו של פנחס. פנחס הלא נמנה עם פרחי הכהונה, לעומתו זימרי כיהן כנשיא שבט בישראל, אם כן הרי שלא מכובד הוא שפנחס ינהג כך כנגד נשיא בישראל. אכן, בהסתכלות ראשונית ניתן היה לחשוב שמעשהו של פנחס הוא מעשה הנדרש להוקעה מעשה המביא לחרחור ריב ולמחלוקת בעם ישראל, שכן כיצד ניתן להצדיק את הריגתו של נשיא שבט בישראל... מדוע אם כן זכה פנחס לכהונה?
על זה באה התורה ומדגישה לנו שמעשהו של פנחס אינו עומד בסתירה כלל להנהגה של "הצנע לכת עם אלוקיך", כשדורשים ממך לנהוג בפשיטות ובצניעות אין הכוונה להיות ’יפי נפש’, אין הכוונה כי עליך להיעשות כאסקופה הנדרסת, אמנם נדרש ממך ביטול אבל כשיש מצב בו שם ה’ מתחלל עליך לקום ולמחות וגם אם הנך בסה"כ מפרחי הכהונה. דווקא קנאותו ה’לא מוסרית’ של פנחס היא זו שעצרה את המגפה. דווקא מעשהו – מעשה שנדמה כמעשה שהוא לא ערכי הציל מכליה את עם ישראל כולו.
על זה זכה פנחס שפרשה שלימה בתורה תקרא על שמו וכמ"ש (פנחס י"א) "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי". ’בקנאו את קינאתי’, פנחס לא היה קנאי בשביל כבודו שלו אלא בשביל כבודו של הקב"ה, ולכן אומרת התורה בקנאו את קינאתי – קנאתו הייתה לשם שמיים ולכן הייתה ברוכה.
אהבה המקלקלת את השורה
על חג הפורים כתוב שהשמחה צריכה להיות עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לבין ארור המן, בכך מדגישים לנו חכמנו ז"ל כי דווקא אדם השרוי במצב של שכרון חושים לא מבדיל בין הארור לבין הברוך, אבל האדם השפוי עליו להבדיל בין ברוך מרדכי לבין ארור המן.
בתקופה האחרונה עקב הדיבורים על פינוי הישובים בחבל עזה היל"ת נשמעות טענות מבית ומחוץ לשמור על איפוק וקור רוח וישנם כאלו הקוראים שלא לנהוג בפזיזות ובסערת רגשות... טענות אלו נשמעות גם מאנשים האמונים על תורת משה אשר אמונתם על ארץ נחלת אבותינו לא יודעת פשרות. אולם לפעמים האהבה מקלקלת את השורה, לפעמים האהבה הנדרשת לכל יהודי באשר הוא גורמת לנו לטעות ולהתבלבל.
ישנם הטוענים כי הרי כולנו בנים לה’ ואב אחד לכולנו, איך אם כן יתכן מצב בו חלק מעם ישראל יאלץ להלחם באחיו!? ואני שואל - האמנם!? האמנם מסכימים כל אותם אנשים לעקירה של אלפי יהודים מבתיהם בגלל שיקולים פוליטיים בלבד!?
לפעמים אותה האהבה הנדרשת מאתנו לכל יהודי באשר הוא, אותה האהבה ממש היא זו המחייבת אותנו לקום ולעשות מעשה גם אם הוא צעד חריף ויש בו כדי יציאה חוצץ כנגד חלק מעם בני ה’.
חבל שכל אותם ’יפי הנפש’ מימין ומשמאל הקוראים שלא לסרב לפקודת העקירה לא לוקחים בחשבון את דבריו של נביא הדור הרבי מלך המשיח שליט"א כי מי מדובר על סכנה של מיליוני יהודים ה"י. כשעל המשקל נמצאים סכנה לקיומם של מיליוני יהודים מחד ו’יושר מוסרי וערכי’ מנגד מובן מהי הבחירה הנכונה - ע"פ היושר המוסרי והערכי.
לא להתבלבל
קנאותו של פנחס התבטאה דווקא בכך שהוא לא התבלבל, אע"פ שמעשה של הריגת נשיא בישראל הוא מעשה המתפרש אצל כל אחד מאתנו כמעשה שפל ונפשע, פנחס ידע שכשמדובר על קנאתו של הקב"ה אסור להיות ’יפה נפש’ ולהסתתר מאחורי אצטלה של ’אחדות העם’ ועדינות מוסרית, כשישנה מגפה המאיימת לכלות רח"ל את עם ישראל עליך לקום ולעשות מעשה.
פנחס לא פעל מתוך פזיזות וסערת רגשות, ההפך - רגשותיו של פנחס לא בלבלוהו ואע"פ שהוא נמנה עם פרחי הכהונה הוא קם ודקר את זימרי ברומח, פנחס לא התפתה לרגשות החמלה שהיו יכולים למלאות אותו, ובכך הוא עצר את המגפה.
גם היום אסור לנו להתבלבל, אסור לנו להיות ’יפי נפש’. ההיסטוריה מלאת ההוד של עם ישראל מלמדת אותנו את זאת לאורך כל הדרך.
על יעקב אבינו נאמר כי מידת אמת ליעקב, לכאורה מהי מידת האמת בה ניחן יעקב, והרי אם נביט בסיפור חייו של יעקב אבינו נדמה כי מבין האבות דווקא יעקב לא ניחן במידת האמת, והלא יעקב גנב את הבכורה ואף רימה את אביו כשרצה ליטול את הברכות במקום עשיו אחיו. אבל דווקא לכן עליו נאמר כי מידת אמת - ליעקב. מידת האמת לא נמדדת רק במעשיו של האדם אלא בהשלכותיהם, אמת לא ניתנה כדי שנסתתר מאחוריה כשצריך לקום ולעשות מעשה, מידת האמת נמדדת דווקא אצל מי שיודע להבחין בין ברוך מרדכי לבין ארור המן, דווקא מי שיודע כיצד האהבה לא תקלקל את השורה.
גם לשאול המלך היו כוונות טובות כשבחר להחיות את זרע העמלקי. שאול המלך רצה להרוג רק את אלו שמהווים סיכון בטחוני לעם ישראל, על הנשים והצאן הוא ריחם, שאול עשה את מעשהו דווקא מתוך מידת הטוב שבו, מצד גודל רחמנותו על כל חי, מדוע אם כן נענש והודח ממלכותו? אלא שבגלל אי ציותו לציוויו של הבורא במלואו הוא החיה את זרע העמלקי ובכך המיט אסון על עם ישראל.
אמת או צביעות...
כשהשו"ע פוסק בפסק דין כי "עיר שצרו עליה נוכרים אפילו על עסקי קש ותבן מחללים עליהם את השבת בכלי זין" אזי אל לנו לערב את שיקולנו ושיכלנו, עלינו להיצמד לדעת התורה ולנקוט לפי תבונות המוח ולא חלילה לפי תבונות הלב, וכשהתורה מצווה עלינו כי "הבא להורגך השכם להורגו" עלינו לנקוט לפי דעת התורה בלי לערב בה את דעתנו שלנו.
אל לנו לרחם חלילה על אותם מחבלים המתגוררים בשטחי יו"ש באמתלה של זכויות האדם וכיו"ב. רק השבוע התפרסם סקר של המרכז הפלסטיני למדיניות ודעת קהל ברמללא לפיו שישים אחוז (!) מהאוכלוסייה הפלסטינית תומכת בפיגועי ההתאבדות, אבל כנראה שזה עדיין לא מספיק לכל אותם ’יפי הנפש’ מהשמאל, כנראה שגם מי שתומך ברצח של יהודים חפים מפשע זכאי שידונו בשבילו את זכויות האדם והדמוקרטיה.
אז אם כן מי לא זכאי לכך? תושבי גוש קטיף כמובן...
בתקופה האחרונה מצטיירים תושבי גוש קטיף על ידי התקשורת כאנשים רעים בעלי מטרות ורווחים פוליטיים ה"י, רק האזרח הפלסטיני מצטייר תמיד כמסכן חלש וחסר אמצעים אשר כל חטאו הוא מקום מגוריו, כדאי שכל אותם ’יפי הנפש’ משמאל ומימין יקחו בחשבון שבגוש קטיף גדלים אלפי משפחות ואלפי ילידם כ"י.
כן גם להם יש ילדים תמימים ומסכנים שלא חטאו ושכל חטאם הוא מקום מגורם... מדוע כשזה מגיע לעקירה של אלפי ילדים יהודים מביתם על לא עוול אנו לא שומעים ולו ציוץ קל מצידם שכל כל הארגונים לזכויות האדם..? האם רק אזרח החי תחת ריבונותה של הרשות הפלסטינית זכאי לזכויות האדם והדמוקרטיה..?
