על כסאו לא ישב זר
מקומו של מלך המשיח – נשיא הדור עד ביאת גואל צדק
י''א תשרי ס''ה
ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב"ם (בהלכות מלך המשיח) "ובנה מקדש במקומו" – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא במקומו"? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, "ובנה מקדש בירושלים? – ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות (לפני ש"הרי זה משיח בודאי" ), היינו, שבהיותו בגלות (ששם יושב וממתין ומצפה לגאול את בנ"י ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו "בי כנישתא דשף ויתיב", "שנסע מקדש וישב שם"), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב"ה ובנ"י) לירושלים.
ועפ"ז יש לבאר העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – שלהיותו מקומו הקבוע (בית) של נשיא הדור, "הנשיא הוא הכל" שכולל כל הדור, יש בו השראת (וגילוי) כללות השכינה (לא רק חלק ששורה (ומתגלה) על עשרה מישראל), מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש, "שנסע מקדש וישב שם", וממנו נמשך השראת וגילוי השכינה בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות בארצות אשר באו שם, כמו בית המקדש שממנו אורה יוצאה לכל העולם.
ויש לומר, שביתו של נשיא הדור, שכולל כל הדור, הוא ע"ד ובדוגמת "תלפיות", "תל שכל פיות פונים בו", כדרש"ת חז"ל בנוגע לביהמ"ק.
ועפ"ז יש לבאר כהנ"ל בנוגע ל"בית רבינו שבבבל" בדורנו זה – ביתו (בית הכנסת ובית המדרש) של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו:
. . . עד להמקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש . . . עד ביאת גואל צדק.
(קונטרס בית רבינו שבבבל, סה"ש תשנ"ב ח"ב ע’ 468 ואילך)
והלוואי היו מדקדקים אנ"ש ובפרט התמימים בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אפי’ בשיחותיו ובפרט אלו משנת השי"ת והשנה שקדמה לה.
(אג"ק ח"ד ע’ כד)
. . . כל איש ואשה הם ה"שופט" וה"יועץ" דביתם ובני ביתם, וצריכים להנהיג את הבית ע"פ הוראות ועצות התורה.
עד בכללות עוד יותר, כנ"ל – שכל יהודי, אנשים ונשים וטף, מקבלים על עצמם ומקיימים את הוראות השופט ויועץ הדור. ומשפיעים כך גם על אשתו ובני ביתו, עד על כל אלו שיכול להגיע אליהם.
עד גם בכללות העולם – באופן שכל העולם, גם עולם מלשון העלם והסתר, עם כל פרטיהם ופרטי פרטיהם נעשה רשות היחיד חדור בנקודה אחת ויחידה דיחידו של עולם (מלשון העלם למעליותא, מבחי’ "ישת חושך סתרו"), כפי שמגלה את עצמו "בקרבנו" "נביא אקים להם גו’ כמוך", נשיא הדור ש"הנשיא הוא הכל", "צדיק יסוד עולם".
ע"ד אבן השתי’ – שנמצאת במקום מסויים בעולם הזה הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים (אפי’ לא השינוי דגניזה, כהארון שנגנז וכיו"ב), ע"ד שופט ונביא שקיים (נצחי) בכל דור (כסימן לגילוי אלקות בעולם באופן תמידי) – שממנה הושתת כל העולם כולו.
(תרגום מסה"ש תנש"א ח"ב עמ’ 794)
דהנה משה אף שמת במיתת נשיקין מ"מ גופו הי’ טעון קבורה שנקבר בהר נבו, למעל’ מזה חנוך עלה השמימה אבל גופו נשתנה, אמנם משיח יהי’ נשמה בגוף, בגוף גשמי, ובגופו הגשמי יהי’ ונחה עליו רוח הוי’.
(סה"מ תשי"ד – הוצאה תשמ"ה – עמ’ רמז)
ועפ"ז יש לבאר העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – שלהיותו מקומו הקבוע (בית) של נשיא הדור, "הנשיא הוא הכל" שכולל כל הדור, יש בו השראת (וגילוי) כללות השכינה (לא רק חלק ששורה (ומתגלה) על עשרה מישראל), מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש, "שנסע מקדש וישב שם", וממנו נמשך השראת וגילוי השכינה בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות בארצות אשר באו שם, כמו בית המקדש שממנו אורה יוצאה לכל העולם.
ויש לומר, שביתו של נשיא הדור, שכולל כל הדור, הוא ע"ד ובדוגמת "תלפיות", "תל שכל פיות פונים בו", כדרש"ת חז"ל בנוגע לביהמ"ק.
ועפ"ז יש לבאר כהנ"ל בנוגע ל"בית רבינו שבבבל" בדורנו זה – ביתו (בית הכנסת ובית המדרש) של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו:
. . . עד להמקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש . . . עד ביאת גואל צדק.
(קונטרס בית רבינו שבבבל, סה"ש תשנ"ב ח"ב ע’ 468 ואילך)
והלוואי היו מדקדקים אנ"ש ובפרט התמימים בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אפי’ בשיחותיו ובפרט אלו משנת השי"ת והשנה שקדמה לה.
(אג"ק ח"ד ע’ כד)
. . . כל איש ואשה הם ה"שופט" וה"יועץ" דביתם ובני ביתם, וצריכים להנהיג את הבית ע"פ הוראות ועצות התורה.
עד בכללות עוד יותר, כנ"ל – שכל יהודי, אנשים ונשים וטף, מקבלים על עצמם ומקיימים את הוראות השופט ויועץ הדור. ומשפיעים כך גם על אשתו ובני ביתו, עד על כל אלו שיכול להגיע אליהם.
עד גם בכללות העולם – באופן שכל העולם, גם עולם מלשון העלם והסתר, עם כל פרטיהם ופרטי פרטיהם נעשה רשות היחיד חדור בנקודה אחת ויחידה דיחידו של עולם (מלשון העלם למעליותא, מבחי’ "ישת חושך סתרו"), כפי שמגלה את עצמו "בקרבנו" "נביא אקים להם גו’ כמוך", נשיא הדור ש"הנשיא הוא הכל", "צדיק יסוד עולם".
ע"ד אבן השתי’ – שנמצאת במקום מסויים בעולם הזה הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים (אפי’ לא השינוי דגניזה, כהארון שנגנז וכיו"ב), ע"ד שופט ונביא שקיים (נצחי) בכל דור (כסימן לגילוי אלקות בעולם באופן תמידי) – שממנה הושתת כל העולם כולו.
(תרגום מסה"ש תנש"א ח"ב עמ’ 794)
דהנה משה אף שמת במיתת נשיקין מ"מ גופו הי’ טעון קבורה שנקבר בהר נבו, למעל’ מזה חנוך עלה השמימה אבל גופו נשתנה, אמנם משיח יהי’ נשמה בגוף, בגוף גשמי, ובגופו הגשמי יהי’ ונחה עליו רוח הוי’.
(סה"מ תשי"ד – הוצאה תשמ"ה – עמ’ רמז)
