על כסאו לא ישב זר

מלך המשיח חי וקיים באופן נצחי בתור מלך על כל העולם ולא חי וקיים לעולם הבא

י''א תשרי ס''ה

מלכות בית דוד היא מלכות נצחית עד עולם וכפס"ד הרמב"ם כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות והרי המלכות לו ולבניו עד עולם . . . 

ולא עוד, אלא שמצינו במדרשי חז"ל שמלך המשיח הוא דוד המלך: "דוד שמי’" ("דוד בעצמו"), ובלשון הידוע: "איש צמח שמו הוא דוד בעצמו". 

ועד כדי כך, שגם בזמן שבינתיים, בזמן הגלות – "דוד מלך ישראל חי וקיים", כפי שאומרים ב"קידוש לבנה". 

וכמדובר כמ"פ שאין הכוונה לומר ש"חי וקיים" לעולם הבא – דא"כ (א) אין זה ענין מיוחד אצל דוד המלך שהרי "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". (ב) אין זה ענין השייך ל"קידוש לבנה" . . . 

הכוונה היא, איפא, ש"חי וקיים" גם עתה, ולא עוד, אלא ש"חי וקיים" בתור "מלך ישראל", הכולל את כל בנ"י, "ראשיכם שבטיכם . . טפכם נשיכם . . מחוטב עציך עד שואב מימך", ולכן, שייך הדבר (א) לדוד המלך, כאמור, שמלכות דוד היא "עד עולם", (ב) ל"קידוש לבנה" – "שהם עתידים להתחדש כמותה", בגאולה העתידה לבוא ע"י דוד מלכא משיחא! 

. . . ולא רק בתור "מלך ישראל" כי אם גם בתור מלך על העולם כולו כפס"ד הרמב"ם שמלך המשיח "יתקן את העולם כולו לעבוד את ה’ ביחד שנא’ כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה’ ולעבדו שכם אחד והיתה לה’ המלוכה.
(התועדויות תשמ"ו ח"א עמ’ 525) 

דהנה ידוע שישנם ג’ מדרי’ משה חנוך ומשיח, דמשה הנה אף שמת מיתת נשיקין מ"מ הנה גופו טעון קבורה שנקבר בהר נבו, וחנוך הוא למעלה מזה דכתיב בי’ ואיננו כי לקח אותו אלקים, מ"מ הנה גופו נשתנה, ואמנם משיח יהי’ נשמה בגוף גשמי וגופו הגשמי יהי’ מקושר ומיוחד בלמעלה מעלה עד אין קץ.
(סה"מ תשי"ד – הוצאה תשמ"ה – עמ’ רלט) 

ד. "ב"המשך" האחרון שכתב הרבי – הבהיר את הכל ("ער האט אלץ באווארט") ושם גם רמז את הכל".
ובהע’ 2: "התשובות על כל השאלות ששואלים – מחפש הנני בהדברים שנתפרשו במאמרים אלו".
(משיחת ש"פ ויקהל פקודי, מבה"ח וער"ח ניסן ה’שי"ת. מרשימה פרטית בלתי מוגה)