כשהתורה מעידה – ה"ז מציאות אמיתית ומה שרואה בעיניו יתכן שאינו אלא דמיון בלבד

ומובן, שהעובדה שאינו רואה את העגלות – אינה משנה את מציאות קיומן של העגלות באופן נצחי. 

ואדרבה: מכיון שהתורה אומרת שהעגלות קיימות, הרי, מציאותן של העגלות היא בתכלית ההתאמתות, עוד יותר מאשר דבר שרואה בעיניו, שכן דבר שרואה בעיניו, יתכן שאינו אלא דמיון בלבד, ואילו כאשר התורה מעידה על קיום הדבר, הרי זה בודאי מציאות אמיתית, בכל התוקף כו’. 

וענין זה – שתכלית ההתאמתות היא בנוגע למציאות ע"פ תורה – מונח בפשטות אצל כאו"א מישראל, גם ילד קטן, אשר, מיד כשנולד מקיפים אותו בעניני קדושה, "שיר המעלות" וכיו"ב, ומנגנים לו ב"שיר ערש" אודות מעלת התורה, "כי טוב סחרה מכל סחורה", אע"פ שאינו שייך עדיין להבנה והשגה, "בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב", ובמילא, כתוצאה מחינוך כזה, אין צורך להסביר לו שמציאות אמיתית היא – מציאות ע"פ תורה!
(התועדויות תשמ"ז ח"ב עמ’ 101)