במשיח בטל הוא (המוות) לגמרי

בוויכוח עם הנוצרים דחה הרמב"ן את טענתם שה’משיח’ כבר בא ומת, בנימוק שהמשיח אינו יכול למות. הוא מסביר שם, שכל ענין המות נתחדש בעטיו של חטא עץ הדעת, ו"כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח.

אם כן, אחר שיבוא המשיח יהיה (המוות) בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". לראי’ מביא הרמב"ן את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד". 

ולמעשה הקבלה והחסידות מכריעים כדעת הרמב"ן . . .
("ימות המשיח" עמ’ 140-1 {"כדעת הרמב"ן" – ראה אג"ק ח"ב עמ’ צב})