על כסאו לא ישב זר

תפלת משה נותן כח להמשכת אלקות עד לתחתון שאין תחתון למטה ממנו ועד להפיכתו

י''א תשרי ס''ה

ועדיין צריך להבין: האמור לעיל מדובר ע"ד העבודה ד"צד"י", להמשיך אלקות בחלק הרשות שבעולם, בעולם שמשם אלקים (שאמנם מעלים על אלקות, אך אינו מנגד) – והיות שהעבודה דבירור העולם היא ע"י התלבשות בבחי’ "איש האלקים", הרי זה מתקבל גם בגדרי העולם, אבל כאשר אומרים שכל העולם צריך להעשות דירה לו יתברך בתחתונים, דירת קבע, מובן א"כ שלא יכולה להשאר "פינה" בעולם שמנגד לאלקות ח"ו (כיון שאז חסר בקביעות ונצחיות דכל הדירה). א"כ כיצד יש בכחנו לפעול גם ב"צד שכנגד", "מקום" שבו כבר הי’ מכשול היפך התורה ר"ל? 

וצריך לומר, שע"י "תפלה למשה איש האלקים" (שנותן את הכח להמשכת אלקות באופן של קביעות), ה"ז מגיע גם בתחתון שאין תחתון למטה ממנו, ומהפך גם אותו. ויש לומר שענין זה מרומז בכך שמוסיפים ק’ ל"צד"י", שעושה את המלה "צדיק" – וק’ יורד למטה מן השורה, וכדלקמן.