עד"ז הוא בכל דור ודור ישנו התפשטותא דמשה בכל דרא ודרא

עפ"ז יובן גם הכפל בסיום המזמור – "ומעשה ידינו כוננה עלינו מעשה ידינו כוננהו":
כיון שאצל משה (ממוצע המחבר) היו שני הענינים ("משה" ו"איש האלקים") - שלכן ישנו אצל משה למטה ענין הנצחיות והקביעות (כח הבל"ג) בגלוי [כמרומז בהמשך המזמור: "מעון אתה היית לנו בדור ודור, בטרם הרים ילדו גו’ ומעולם עד עולם אתה א-ל גו’, כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול גו’" – וכך נמשכת הנצחיות בזמן גם אצל "משה איש האלקים" בהיותו בטל לאלקות], נצחיות במשה עצמו, ש"משה לא מת" (ובכל דור ודור ישנו אתפשטותא דמשה, נוסף על בחי’ משה שבכל א’ מישראל), וכן בכחותיו ופרטיו , עד שגם "מעשי ידי משה (משכן שעשה משה) נצחיים . . .