ב. מנחם
ברוך נעימות נתן / יתן
ו' תשרי ס''ה
ברוך, אני אנסה להעביר אליך את רחשי ליבי הסוער כאן, ב770, המקום שאתה רואה בו את ביתך האמיתי. הביולוגי.
כעת אני מקיים את שהבטחתי לעצמי עוד לפני שיצאת מכאן – שאתכתב איתך עד שתשוב הביתה – ל770, אך לא אכעס אם לא תענה לי, למרות שמבין שנינו – לך היה את מירב הכשרונות בכתיבה. ובדיבור לא פחות מכך.
אני מקווה מאד שמכתב זה יהיה האחרון בבחינת One Way מצידי, ומכאן ולהבא נוכל להתכתב ולדבר בחופשיות. ככל הנראה לא אקבל תשובה ממך מסיבה שאתה ורק אתה יודע את הסיבה מה זה ועל מה זה.
תמיד טפטפת לי למוח, ברוך, שהדבר היחיד הטוב בארץ הוא חוץ לארץ, וכי הדבר הטוב ביותר שהשלטונות בארץ מעניקים זה דרכון – המשמש, כמובן, ליציאה מהארץ. אך כאן קרה את הבלתי רצוי, ובו בזמן שרוב הזמן מאז ’קבוצה’ שהית בחו"ל, דווקא בשעות הראשונות לשהותך בארץ כבר איבדת את הכרתך. מי יודע, אולי באמת בשבילך ברוך, המקום האידיאלי ביותר הוא חו"ל (770)...
לפני כשבוע אמרת לי שאתה נוסע לארץ לכחודש. בין יתר הדברים שסיפרת לי שאתה מתכנן לעשות שם – זה לעדכן את הביטוח לאומי, מאחר שלא היית בארץ כשנתיים ברציפות. אמרת לי שאתה צריך לעבור טיפולים בארץ, וללא ביטוח בקופת-חולים – הטיפולים יעלו הון-תועפות, ולכן יש לסדר זאת ללא דיחוי. תוך כדי דיבור לפתע, שינית את הטון ואמרת לי שבעצם למי שאין ביטוח בקופת-חולים, כנראה שלא יצטרך זאת. לשאלתי מדוע, ענית בתמימות האופיינית לך, שהיות והקב"ה מקדים רפואה למכה, אז כשאין את הרפואה (ביטוח) – המכה לא תבוא. ברוך! המכה היתה גם היתה, כעת אנו מצפים לרפואה שלאחרי המכה – הקיצו ורננו שוכני עפר.
כעת אני מקיים את שהבטחתי לעצמי עוד לפני שיצאת מכאן – שאתכתב איתך עד שתשוב הביתה – ל770, אך לא אכעס אם לא תענה לי, למרות שמבין שנינו – לך היה את מירב הכשרונות בכתיבה. ובדיבור לא פחות מכך.
אני מקווה מאד שמכתב זה יהיה האחרון בבחינת One Way מצידי, ומכאן ולהבא נוכל להתכתב ולדבר בחופשיות. ככל הנראה לא אקבל תשובה ממך מסיבה שאתה ורק אתה יודע את הסיבה מה זה ועל מה זה.
תמיד טפטפת לי למוח, ברוך, שהדבר היחיד הטוב בארץ הוא חוץ לארץ, וכי הדבר הטוב ביותר שהשלטונות בארץ מעניקים זה דרכון – המשמש, כמובן, ליציאה מהארץ. אך כאן קרה את הבלתי רצוי, ובו בזמן שרוב הזמן מאז ’קבוצה’ שהית בחו"ל, דווקא בשעות הראשונות לשהותך בארץ כבר איבדת את הכרתך. מי יודע, אולי באמת בשבילך ברוך, המקום האידיאלי ביותר הוא חו"ל (770)...
לפני כשבוע אמרת לי שאתה נוסע לארץ לכחודש. בין יתר הדברים שסיפרת לי שאתה מתכנן לעשות שם – זה לעדכן את הביטוח לאומי, מאחר שלא היית בארץ כשנתיים ברציפות. אמרת לי שאתה צריך לעבור טיפולים בארץ, וללא ביטוח בקופת-חולים – הטיפולים יעלו הון-תועפות, ולכן יש לסדר זאת ללא דיחוי. תוך כדי דיבור לפתע, שינית את הטון ואמרת לי שבעצם למי שאין ביטוח בקופת-חולים, כנראה שלא יצטרך זאת. לשאלתי מדוע, ענית בתמימות האופיינית לך, שהיות והקב"ה מקדים רפואה למכה, אז כשאין את הרפואה (ביטוח) – המכה לא תבוא. ברוך! המכה היתה גם היתה, כעת אנו מצפים לרפואה שלאחרי המכה – הקיצו ורננו שוכני עפר.
"– שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שכשהי' בספינה בדרכו מביקורו בארץ הקודש (בשנת תרפ"ט), והגיעה אליו הידיעה אודות הפרעות שאירעו אז בחברון ר"ל, נחלה מגודל הצער כו'. בספינה הי' עמו רופא ירא שמים שטיפל בו ברפואות כו' עד שחזר לאיתנו. אחרי זמן נכנס הרופא לכ"ק מו"ח אדמו"ר כדי לבקש תיקון, ולשאלת כ"ק מו"ח אדמו"ר על מה ולמה, השיב: דבר ברור הוא, שהרבי, להיותו מנהיג ישראל שרבים צריכים לו, חייב להיות בריא, וא"כ, אילו לא הייתי בספינה ביחד עם הרבי, שאז לא היתה אפשרות לרפואה בדרך הטבע, לא הי' הרבי נחלה מלכתחילה, ונמצא, שהעובדא שהייתי בספינה גרמה לזה שהרבי יצטער משך זמן, ועל כך (סיים את דבריו) באתי לבקש תיקון..." (לקו"ש ח"ל ע' 67).
ברוך אומר ועושה...
* * *
היית רחוק כרחוק מזרח ממערב מהחיים שאינם בעולם הזה, ברוך. אך כעת אתה חי את החיים האמיתיים ובעולם האמיתי.
ברוך, דווקא ביום שקרינו בחת"ת "אנחנו אלה פה היום כולנו חיים", קרה העניין של "שבק חיים לכל חי". תמיד הכרתי אותך כטיפוס של "איפכא מסתברא" – למעליותא, אבל עכשיו – עד כדי כך? ברוך, נו באמת...
איני מחפש הסברים על מה שקרה, מכיון שאין זה מענייני, אך השאלה, התביעה והדרישה חייבת להיזעק, ובכל העוצמה שתשמע מקצה העולם וקד קצהו – עד מתי?!
יתגדל ויתקדש שמה רבא...
* * *
בסמיכות לתענית שבעה-עשר בתמוז – כנראה אחרי – שחת לי שהשנה רוב הצומות – אצלך הם הצומות הכי ארוכים. מדוע? בעשרה בטבת (שחל כאן בתקופה של חורף) שהית באוסטרליה, ובמזרח – כידוע – בתקופה זו קיץ, אזי צום זה היה ארוך אצלך יותר מאשר אצלנו, במערב. ואילו בתענית י"ז בתמוז שהית כאן – ב770, ומכיון שכאן י"ז בתמוז חל בקיץ, יוצא שאת רוב הצומות שחלים רק ביום – הִתְעַנִיתָ כמו שכתוב... כעבור זמן מה תהיתי, הרי עוד מעט מתקרב ט’ באב, וכיצד יתבטא צום זה שאתה צם אותו שיהיה ארוך יותר מכל מקום אחר על פני כדור הארץ? הרי צום זה הינו לילה ויום, אז אם תהיה במקום כלשהו על פני כדור הארץ שהיום הוא יותר ארוך – הרי הלילה יהיה קצר, ואם תהיה במקום שהלילה הוא יותר ארוך – הרי היום יהיה קצר. לא שאלתי אותך שאלה זו, ואתה מצידך גם לא ענית. אך היום קיבלתי את התשובה הכי כואבת מבחינתי שאפשר לקבל, כיון שצום שמתחיל עוד קודם תשעה באב ובליל י"א מנ"א עדיין לא מסתיים – הרי זה לפי כל הדעות צום ארוך מאוד שאף אחד על פני כדור הארץ לא צם אותו כך... ברוך, זה לא טוב לבריאות, תסיים אותו כבר!
לפני כשבוע דיברנו בענייני מקוה בתחנת הרכבת פרענקלין שבסאבוויי. סיפרת לי שכשנה וחצי אתה מקפיד על מקוה כל יום. אתמול, בתשעה באב, אמרתי לעצמי – לא נורא, היום אף אחד לא טובל במקוה, גם ברוך לא יטבול. היום – יו"ד מנ"א – קמתי מוקדם והלכתי לטבול במקוה. אמרתי לעצמי – בתקווה שתשמע – ברוך, אתה חייב להתעורר, הגיע זמן מקוה של שחרית... לאחר כמה שעות נודע לי שהטבילו אותך במקוה... ברוך, מחר אתה הולך למקוה בכוחות עצמך!
ברוך גוזר ומקיים...
* * *
ברוך, בכל רגע נתון כשהייתי רואה אותך מתקרב לעברי – הייתי מתחיל לחייך, ואם החיוך לא היה על השפתיים, הוא בטח היה בלב. ידעתי שתוך 2 דקות מקסימום מתחילת השיחה איתך – אתפרץ מצחוק, אז למה להשאיר את החיוך כלוא בתוכי?
ברוך אתה וברוך שמך...
* * *
לא הספקתי להיפרד ממך כראוי, ברוך, אפילו פרידה לחודש כפי התכנון הראשוני שלך לחזור לכאן כעבור חודש. מכיון שכן ברוך, הפרידה תהיה להרבה פחות מחודש, וגם הכמעט יום הזה לא יצליח לעבור. לא יקום ולא יהיה.
ברוך, שם כבודך לעולם...
* * *
ברוך, הראה למעלה מה זה צפתי-משיחיסט החובש כיפה המעוטרת ב"יחי אדוננו" ועונד דגלון משיח על דש חליפתו. כרגע לא שייך אצלך מושג של כוח וזמן, ובגלל שאתה – כנ"ל – "איפכא מסתברא" למעליותא, צעק שם למעלה בכל הכוח באופן שיישמע מקצה העולם ועד קצהו שאין לנו זמן. דאג שהרבי שליט"א יוציא אותנו מהגבול ואותך, ברוך, מהבלתי גבול...
ברוך –
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
ברוך אומר ועושה...
* * *
היית רחוק כרחוק מזרח ממערב מהחיים שאינם בעולם הזה, ברוך. אך כעת אתה חי את החיים האמיתיים ובעולם האמיתי.
ברוך, דווקא ביום שקרינו בחת"ת "אנחנו אלה פה היום כולנו חיים", קרה העניין של "שבק חיים לכל חי". תמיד הכרתי אותך כטיפוס של "איפכא מסתברא" – למעליותא, אבל עכשיו – עד כדי כך? ברוך, נו באמת...
איני מחפש הסברים על מה שקרה, מכיון שאין זה מענייני, אך השאלה, התביעה והדרישה חייבת להיזעק, ובכל העוצמה שתשמע מקצה העולם וקד קצהו – עד מתי?!
יתגדל ויתקדש שמה רבא...
* * *
בסמיכות לתענית שבעה-עשר בתמוז – כנראה אחרי – שחת לי שהשנה רוב הצומות – אצלך הם הצומות הכי ארוכים. מדוע? בעשרה בטבת (שחל כאן בתקופה של חורף) שהית באוסטרליה, ובמזרח – כידוע – בתקופה זו קיץ, אזי צום זה היה ארוך אצלך יותר מאשר אצלנו, במערב. ואילו בתענית י"ז בתמוז שהית כאן – ב770, ומכיון שכאן י"ז בתמוז חל בקיץ, יוצא שאת רוב הצומות שחלים רק ביום – הִתְעַנִיתָ כמו שכתוב... כעבור זמן מה תהיתי, הרי עוד מעט מתקרב ט’ באב, וכיצד יתבטא צום זה שאתה צם אותו שיהיה ארוך יותר מכל מקום אחר על פני כדור הארץ? הרי צום זה הינו לילה ויום, אז אם תהיה במקום כלשהו על פני כדור הארץ שהיום הוא יותר ארוך – הרי הלילה יהיה קצר, ואם תהיה במקום שהלילה הוא יותר ארוך – הרי היום יהיה קצר. לא שאלתי אותך שאלה זו, ואתה מצידך גם לא ענית. אך היום קיבלתי את התשובה הכי כואבת מבחינתי שאפשר לקבל, כיון שצום שמתחיל עוד קודם תשעה באב ובליל י"א מנ"א עדיין לא מסתיים – הרי זה לפי כל הדעות צום ארוך מאוד שאף אחד על פני כדור הארץ לא צם אותו כך... ברוך, זה לא טוב לבריאות, תסיים אותו כבר!
לפני כשבוע דיברנו בענייני מקוה בתחנת הרכבת פרענקלין שבסאבוויי. סיפרת לי שכשנה וחצי אתה מקפיד על מקוה כל יום. אתמול, בתשעה באב, אמרתי לעצמי – לא נורא, היום אף אחד לא טובל במקוה, גם ברוך לא יטבול. היום – יו"ד מנ"א – קמתי מוקדם והלכתי לטבול במקוה. אמרתי לעצמי – בתקווה שתשמע – ברוך, אתה חייב להתעורר, הגיע זמן מקוה של שחרית... לאחר כמה שעות נודע לי שהטבילו אותך במקוה... ברוך, מחר אתה הולך למקוה בכוחות עצמך!
ברוך גוזר ומקיים...
* * *
ברוך, בכל רגע נתון כשהייתי רואה אותך מתקרב לעברי – הייתי מתחיל לחייך, ואם החיוך לא היה על השפתיים, הוא בטח היה בלב. ידעתי שתוך 2 דקות מקסימום מתחילת השיחה איתך – אתפרץ מצחוק, אז למה להשאיר את החיוך כלוא בתוכי?
ברוך אתה וברוך שמך...
* * *
לא הספקתי להיפרד ממך כראוי, ברוך, אפילו פרידה לחודש כפי התכנון הראשוני שלך לחזור לכאן כעבור חודש. מכיון שכן ברוך, הפרידה תהיה להרבה פחות מחודש, וגם הכמעט יום הזה לא יצליח לעבור. לא יקום ולא יהיה.
ברוך, שם כבודך לעולם...
* * *
ברוך, הראה למעלה מה זה צפתי-משיחיסט החובש כיפה המעוטרת ב"יחי אדוננו" ועונד דגלון משיח על דש חליפתו. כרגע לא שייך אצלך מושג של כוח וזמן, ובגלל שאתה – כנ"ל – "איפכא מסתברא" למעליותא, צעק שם למעלה בכל הכוח באופן שיישמע מקצה העולם ועד קצהו שאין לנו זמן. דאג שהרבי שליט"א יוציא אותנו מהגבול ואותך, ברוך, מהבלתי גבול...
ברוך –
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
