אין בעל הנץ מכיר בניצו

מדור זה חש יתמות מה כשבועיים, בהם חש עורכו תסכול מה. הרפלקס הראשוני שאמור היה להיוצר כשנפגשתי בתופעה לא מחמיאה שהדחקתי אותה ללא הפסקה בהצדקה ש"לי זה לא יקרה", הוא לכתוב על כך אם לא למדור זה, הרי שלארכיון הגיגי האישי אי שם במעמקי תקיה בלויה שכבר איני זוכר את תכולתה. תמיד טענתי ש"הדף לא צועק", אפשר לשפוך רגשות סודות ועוד דברים שהבעה בעל- פה לא תצלח. עד שבא פתגם רבותינו נשיאנו: "דבר שבדפוס, הוא לדורות", והעמידני על אחת.

ומכאן נבעו עיקר לבטי. האם להעלות נושא שכזה על הכתב מה שיהפוך אותו לנכס נצחי, או להסתפק במים צוננים להשקטת רגשות גואים. החלטתי להמתין ולראות כיצד יפול דבר. מה שכן ידעתי, שככל שהדבר יתבשל במוחי, הוא ייצא רך יותר על הדף.

לפני כחודש מצאתי את עצמי יחד עם קבוצת תמימים בדרך לארץ השמש והחופים, אם תרצו, פלורידה. אצה לנו הדרך, היינו מאושרים. כל משך הטיסה היינו ממש בשמים. בשדה התעופה של פורט לודרדיל חיכה לנו טנק מבצעים מרהיב שאסף אותנו ל"משיח סנטר". עוד לפני שהעמסנו את פקלאותינו על הטנק פתחנו בריקוד חסידי לקול צלילי הניגונים העליזים שבקעו מהטנק. כולם חשו שאין זו שנת לימודים רגילה, מעל הכל זוהי שנת שליחות שתתרום רבות לקהילה המקומית. היתה התרגשות, היתה שמחה.

ההתוועדות המשיכה בתוך הטנק, תלמידי התמימים, השלוחים הצעירים ניגנו ניגונים סיפורי חסידים סופרו שם, והאוירה היתה מרוממת. לכולם היו תוכניות מעשיות באשר לשליחות, דבר אחד לא לקחו בחשבון ; השליחות הקשה תהיה בנינו לבין עצמנו.

בשנה זו, נפתח מכון סמיכה נוסף במרחק חציית כביש מאיתנו. החלטה מבורכת כשלעצמה. אלא, שכאן היתהוותה מציאות מצערת. בהוראה מגבוה נדרשו תלמידי המכון החדש לנתק את קשרי הידידות עם קבוצתינו ולנהוג בנו כזרים לכל דבר. הדבר בא לידי ביטוי במצבים שונים שלא כאן המקום לפורטם, אך אנו לא מצאנו עילה למצב כזה, שאחוות אחים שהיתה בכל השנים בין תמימים, תפגע.

לא באתי כאן להביא את המצב לפרטיו, מה שביקשתי הוא להדגיש שיש סדר בעולם. גם בלימודי הסמיכה יש סדר. רבנים אמורים ללמוד קודם את השולחן ערוך ואח"כ להתענין בפוליטיקה למקרה ויפגשו בה בהנהגתם קהילה. נראה שכאן התהפכו היוצרות וטרום לימודי הסמיכה למדו את אורחות הפוליטיקה ובאם יוותר זמן, יפנו ללימודי הסמיכה. על רבנים מסוג זה כבר המליצו: וסלחת לעוונינו כי רב הוא...

חרף כל הנסיונות, לא ניתן לאיש להפוך אותנו לניצים. באנו בשליחות ואנו נתמקד אך ורק בה. תמימים אינם ברי פלוגתא ואינם נכנסים למדנים לא להם. החשש כי זהו רק תקדים גרם לי בכל זאת להעלות את הנושא בפורום ציבורי זה. כולנו בני אב אחד, לכולנו מטרה אחת, פוליטיקה אינה בתחומינו ובטח שהיא לא זו שתקרע אחים זה מזה.

כשאח נגד אח – המנצח תמיד מפסיד...

לפני כשלושה שבועות פורסמה "ידיעה חדשותית" באשר למכון הסמיכה החדש. מאז ומתמיד היתה לי סלידה ממקור חדשות זה, אך כשנפגשתי עם ידיעה שהכרתי מקרוב היתה לי את האפשרות גם לחייך קצת בבחינת "חדוה תקיעא בליבאי מסיטרא דא", לצד ה"בכיה תקיעא בליבאי", ממצבו האמיתי של המפרסם.

מדובר באתר של "חבדניק" מסוים, שדואג להפוך כל דבר חי לזי"ע, ונראה שבענין הזה הם יצאו לגמרי מכלל שליט"א. מזעזע לראות את השיטתיות של העורכים להצמיד לרבי תוארים שאינם תואמים, ולהימנע מאיזכור "מלך המשיח" לצדו.

בכתבה שפרסם האתר בענין מכון הסמיכה החדש, מצא את עצמו נסחף על גלי הדמיון ותוך כדי חציית כל גבולי האתיקה, דיווח על פתיחת המכון תחת הכותרת: לראשונה בפלורידה: מכון סמיכה. בהמשך מנפיק לנו הכתב כמה מילות רגש שיש בפתיחת מכון סמיכה לראשונה בפלורידה.

"היום הוא יום היסטורי שייחתם באותיות זהב בדפי ההיסטוריה של יהדות פלורידה", הוא מצטט את נשיא בית הכנסת הגדול, שאותו אפשר להבין, אך אתר שמכבד את עצמו אמור לשמור על יושר ויושרה ולציין את האמת. לא הייתי מבקש ממנו לציין ש"בפלורידה יש 2 מסגרות נהדרות, מכון סמיכה החדש, זה שעלה לכותרות לאחרונה, ומסגרת ותיקה מנוסה שעומדת באתגר כבר 3 שנים ברציפות", אך לכל הפחות לא לחטוא בלשונו ולהתעלם ממציאות בשטח, שאולי לא מוצאת חן בעיניו, אך קיימת עובדתית. נראה, כי לכל היותר, יום זה ייחתם בהיסטוריה של דפי זהב בפלורידה.

פעם התקיים משחק טניס בין ארה"ב לרוסיה, ארה"ב ניצחה. בעיתוני רוסיה נכתב למחרת: רוסיה הגיעה למקום השני, בעוד ארה"ב זכתה רק במקום אחד לפני האחרון...

בניסוחים אפשר למצוא את מירב האפשרויות להבליט מה שרוצים, ולהצניע מה שלא צריכים. ככלל אפשר לא לעסוק בדברים שלא רוצים להבליט, אך להתכחש לעובדה בשטח? הם שמים את עצמם לצחוק ולקלס. אך לא עליהם תלונותי. אתר זה מעולם לא הוחשב אצלי ואצל רבים לאתר שמייצג אנשים שיודעים לקרוא. אולי את אלה שלא יודעים לכתוב...

ניכר אם כן, שעל מחלקת החדשות של האתר חל חוק התיישנות, אם לאחר שלוש שנים עדיין לא שמעו על פתיחתו של מכון סמיכה בפלורידה הרי שלא נתפלא אם בקרוב ידווח האתר על הפשע שעושה ראש הממשלה בגין במסירת סיני, או על הפגנות באירגון צא"ח נגד פעילותו המדינית של ראש הממשלה רבין.

מה שבאמת כואב, ששנה וחצי של עידוד "יחי אדוננו" ופרסום זהות הגואל ע"י הרבי שליט"א מלך המשיח, לא נחרטו באותיות זהב בדפי ההיסטוריה שלהם.