לא דובר אמת

לא בכדי נכנסתי לשם, היתה לי מטרה ברורה מראש שבסיומה אני נסוג. מלכחילה פניתי לשם בניגוד לצו מצפוני אלא לפי קריאתו של חבר קרוב שהפנה את תשומת ליבי למשבצת מפליאה שאינה מניחה את דעתם של הקוראים, היכן דעתם של העורכים.

במחול של חיגרים מנסים ללבן כמה מרקדני החוצות, מהוגי הדיעות המתהדרים בתפקידי מפתח שאינו עונה לשום מנעול תואם, את דעתו של הרבי שליט"א תוך שימוש בוטה ולא הוגן במקורות שהוכחו כמפוקפקים. 'הכל צפוי והרשות נתונה', לכל אחד יש את הזכות לעשות את השימוש בשכלו ובהבנתו בין אם הם תקינים בין אם לאו להפוך בדבריו של הרבי ולמצוא בהם את הפירוש הקרוב לליבו. ניתן להתווכח בלגיטמיות על תוכן הפשט, אך בשום אופן לא שייך להתפשר על אופי הדברים.

כשלומדים את השיחות ומנסים ללבן באמצעותן את דעתו של הרבי בכל הקשור להפצת בשורת וזהות הגואל ברשות הרבים, הרי שיש לעשות זאת בכלים ראויים, בשפה נכונה ומתאימה שאם אינה מצויה בשיחות עצמם, הרי שלפחות אינה סותרת אותם.

לאחר שתיסכלתי את מרבית הקוראים שמנסים שוב להבין להיכן אני חותר, הרי שאניח את הדברים בהתאם לאופי המקום – על השולחן. ביום מן הימים הגעתי בהכוונת חבר לאחד משידורי רדיו 'קול מבשר', למי שלא מכיר אין מה לחשוש, מדובר ברדיו מקומי וחובבני שמספק את הסחורה בעיקר לשדרנים. כמה מאזינים יש לתחנה, איש אינו יודע. אך במדגם מייצג שעשיתי בהאזנה לכמה מהתוכניות, הערכתי את החלטתם להגביל את תווך השידור לתחומי כפר חב"ד בלבד. גם הם יודעים כמה קטלנית יכולה להיות ההשפעה על מאזינים מחוץ לחב"ד, ולאו דוקא בשל התכנים, אלא בעיקר בשל רמתם.

התוכנית הספציפית שחיפשתי, נמצאה די בקלות בארכיון אתר חב"די ידוע, שסיגל לעצמו בכמה מנועי חיפוש את התואר: 'האתר הרשמי של התנועה', ובאותה ברכה פטרתי גם את שאר תוכניות הרדיו שעלו באותו החיפוש. לאחר שהתמוגגתי מראיון מקורי שנשמע יותר כמאחורי הקלעים, עם אברך שחזר מבית חיינו לאחר חודש החגים, אך בחר לערוך את ה'הקפות' בבית החיים במקום בבית חיינו (נשמע כמעט אותו דבר, ממש "סמוך ונראה", רק ש.. "יחי" [הוא] ההבדל הקטן) כבר הסקתי מסקנות ראשוניות.

למגיש שמנסה לחלוב ממנו פרטים שירגשו את קהל המאזינים - הלא מובטח שלו - עושה האברך עבודה קשה. הוא משיב בשאלה לכל שאלה, ומביא את המאזינים לכדי ריגוש מסחרחר כשמספר על האטרקציה של הערב, "ריקוד 'הרבי שליט"א אין כמוך בעולם' "בדיוק כמו שהיה אצל הרבי.." לאחר שאינו מספק אפילו שמות של משפיעים ואינו זוכר את תוכנן של "ההתוועדויות הרבות", מסתיימת הבושה.

ואז צדו עיני בתוכנית רדיו חגיגית, "קול מבשר: התוועדות בנושא פרסום זהותו של המשיח", התוכנית אינה מזכירה התוועדות, היא יותר תדמה בעיני השומע לחב"דניק מסכן שנקלע לרחוב ראב"ד בבני ברק. השדרן שדוקא נמנה על משפחת חב"ד, מראיין את הרב וילשנסקי ומגלה אי אימון מוחלט בשיחותיו של הרבי בהערות האגב שלו. התמיהות הציניות שלו מותירות ספק רב כלפי מי הם מופנות, האם על הרב ולישנסקי או שמא על הרבי.

בעקביות רבה הוא מסלף מענות של המתראיין בכדי לאתר סקופים, אך אינו משים אל ליבו כי חרג מגבולות הטעם הטוב בלשונות ודרכי ההתייחסות לרבי. הציניות ומילתא דבדיחותא שמלווים את שידורו לא מותירות ספק מהי מטרת השידור, איזה ציבור ואיזו אמונה נבחנים, ומהי ההתייחסות אליהם.

השאלות החוזרות ונשנות באותו הסגנון מביאות למסקנה כי בסבב הנשאלים שעבר תחת שבט לשונם בקשו דבר אחד, לסחוט מפיהם הודאות מאולצות בקשר ליום ג' תמוז. הם מבקשים להדביק תוויות שסותרות את שיחותיו של הרבי שליט"א בעשרות שיחות.

והם ידעו את מי להביא בכדי לסגור את הגולל על חב"ד. הם הביאו את "דובר חב"ד". הוא מספר בגאוה כי גם בתשנ"ג כשחב"ד עסקה בהפצת זהותו של משיח ביתר שאת, הוא התנגד לכך ואף לא פרסם על גבי שיחתו השבועית לבתי הכנסיות את הכרזת הקודש: "יחי אדוננו". הוא אומנם נלחץ לקיר ולאחרי התפתלויות מסכים לכך שהרבי נשיא הדור ובאין ברירה, גם משיח שבדור.

האם תוכנית רדיו שכזו המלאה בתכנים פנימיים חב"דיים, הינה יותר "מתקבלת" מאשר משיח? האם פרסום זהותו של משיח, שהוא חיקוי להנהגתו של הרבי מה"מ, הינו יותר מזיק מאשר דיעות רעות והתנסחויות מחפירות כלפי הרבי כפי שהתגלמו בתוכנית הרדיו?

ברגעים האחרונים של הנסיון, אין לנו אלא להיאחז בקרנות המזבח באמונה הטהורה בנבואתו של הרבי שליט"א, ומתוך ידיעה כי"היום לעשותם" , לנצל את הרגעים האחרונים בהפצת נבואתו של הרבי מה"מ לכל אנשי הדור, ה"לקבל שכרם" יהיה עצם ההתגלות אז נדע כי עמדנו בכל המכשולים, גם זה שנקרא "מלעיגים".