דירה בתחתונים

אם יש ארגון או מפעל שמעורר השתאות, אין ספק שזהו הכנסת אורחים. תפוקת המפעל באה לידי ביטוי בלב השקט בו שולחים הורים את בנם לחודש שלם מעבר לים, תוך ידיעה ברורה כי זה האחרון ימצא את הבית החם והאוהב, זה שיאפשר לו להתמקד במטרה האמיתית שלשמה טרח; לראות ולהראות.

השפע הגשמי שרישומו ניכר בכל, החל מקבצי לימוד מפוארים, ממשיך בארוחות מזינות ובלינה שליוה, וכלה במבצעי לימוד מרשימים המתמלגים נאות את משתתפיהם, מעלה מחדש ובכל פעם את השאלה מהיכן ירק זה חי? למען האמת, מי שנקלע למשרדי הכנסת אורחים בימים שקדמו להגעתם שלום של אורחי המלך, יבין כי בכל שנה, משחזרת את עצמה תופעת הבריאה המופלאה. בכל שנה קם לו המפעל על שני רגליו, יש מאין.

"הכנסת אורחים" אינו מסתפק בהישגי העבר שלו, הוא מצליח להרשים את אורחי המלך בכל שנה מחדש. בכלים הריקים שעומדים לרשותו, הוא לא ממעיט, ומצליח בכוחות שמקבל מהמארח - הרבי שליט"א - למלאות אחר כל צרכי האורחים ביד רחבה ובנפש חפיצה, כשהפתרונות שנמצאים מעצימים את התחושה כי עבור אורחי המלך, אפילו מערכות טבע משודדות.

מחלקת הדירות בהכנסת אורחים עומדת בכל פעם בדילמה. כמות האורחים גדלה כל שנה, מספר הדירות העומד לרשותה, קטן משנה לחברתה, דרישות הציבור, בגאות, האפשרות לעמוד בהם, בשפל, ובכל זאת, ניכרת בשטח עבודה שמיימית וכל אורח בא אל מקומו בשלום. עבודת המטה שנערכת במשרדים, טרום טיסות, רושמת הצלחה ניסית שמאפשרת לאורחים תנאי מחיה משופרים כיאה לאורחי המלך.

המטבח, על כל אגפיו מסמל אף הוא את התגלמות הלמעלה מהטבע בטבע. מטבח שמנוהל ע"י בחורים, שבמקרה הטוב יודעים להכין חביתה בלי לשרוף אותה, מוציא ארוחות נהדרות, מזינות ועריבות; מצביע גם הוא על תופעה שמיימית שאין לה כל אחיזה והסבר גשמיים.

* * *
אין מילים לתאר את המאמצים שעושים תלמידי התמימים בכדי לקלוט את מסת האורחים המבורכת, ולהציע להם ממיטב שירותי הבית. לחץ ושעות העבודה סביב השעון, היו גורמות לאדם מהשורה לפוש אחר כך מעת לעת, מתשרי לתשרי. כוחות הנפש והגוף הנדרשים מהם, הינם למעלה מכח הסיבולת שלהם ביום יום, ובפועל, נסוכים בכוחות לא ברורים מאיצים בעצמם לבצע מטלות קשות וכבידות, ללא שמץ של טובת הנאה בכדי להיות שותפים מלאים בהכנסת אורחי המלך.

כל אחד וכישוריו. האחד נוטל לאחריותו את ארגון הדירות לאורחים, הוא מחפש שיטות יעילות לאיכלוס מקסימלי של אורחים בבתי אנ"ש ומצליח. הוא פונה לאב משפחה בקראון הייטס ומציע לו לתרום את ביתו להכנסת אורחים, כשהלה מספר לו כי זהו ביתו היחיד, מציע לו הבחור את האפשרות השניה לארח 10 אורחים. מבין שתי האפשרויות הוא בוחר בשניה, כמובן.

השני נוטל לידיו את ניהול המטבח. הידע שיש לו על מטבח הוא די בסיסי, הוא יודע ששם אוכלים. הוא מצליח להפעיל צוות מוצלח של בחורים שמפקח על תזונת האורחים ודואג לכל מחסורם. האחר מוצא את עצמו משבץ את האורחים במקומות שכבר אותרו, הוא אמור להלך בין הטיפות ולהלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד מהאורחים.

יישר כוחם של כל העושים במלאכה, מלאכה שמוסיפה יותר מנדבך בהתגלותו הקרובה של הרבי שליט"א מה"מ.

* * *
רק נקודה למחשבה לסיום. מידי שנה אני מוצא את עצמי עד לשיחות מעוררות רחמים בין אורחים לאחראים, אלו מבקשים הטבה בתנאים, ואלו משיבים בשלילה כואבת - מחוסר כל. לידיעת הימאים בים התיכון, גלי הציפיות גבוהים, אך לא כל בקשה יכולה להתבצע בדייקנות. אך זאת למודעי, כשמדובר בקשיש או באיש שיבה שנטל את מקלו והגיע להתברך בחודש השובע ומשביע, או אפילו באברך ואב למשפחה, יש להבהיר את המצב הנתון במילים נכונות ומרגיעות.

עם הלאות והעייפות, עם השחיקה שיש בעבודה עם אנשים, יש לזכור כי אתה לא הגעת ממסע מפרך, אתה לא חווה מהפך בשעון הביולוגי שלך, אתה לא אחרי טיסה בת 12 שעות במקרה הטוב. לאחר שנכחתי בדיאלוג מרגש בין אורח מבוגר לבין מארח צעיר וחשתי את בטני מתהפכת, ניסיתי לדמיין מה עובר בראשו של בחור שמנסה להרגיע אורח שמרגיש הומלס.

הבחור מנסה להסביר לאורח כי אף הוא, כמקומי, סובל מתת תנאים על אף שמחלון חדרו ב 1414 הוא יכול לגעת ב - 770.

- תראה אדוני, אני גם לא חי כמו מלך. אתה יודע שישנתי במקום שכל הלילה רעדתי מקור (בגלל המזגן)
- אני ישנתי גם כן על מזרון (שהיה על מיטה)
- אתה לא תאמין, אבל גם לי לא היה אור בלילה (מי ישן עם אור?)
- הבנין שישנתי בו עומד ליפול (לידי הקבוצה של שנה הבאה)
- גם לי אין שם מים ושירותים (זה בקצה המסדרון)
- ואתה רואה, אני לא בא בתלונות לאף אחד (אין על מה, ואין למי..)