בנין עדי עד…

עמדתי בקינגסטון, מביט בהשתאות אחר הבנאים המשלימים מלאכת זריזים בגימור בנין הפנימיה של תלמידי הקבוצה והתפעמתי מעצם המאורע. לא עיכלתי כי אני משקיף על נוסטלגיה שסוגרת מעגל. הפועלים שעמדו על הפיגומים לא הבינו לודאי מה יש להביט בבנין לכאורה שגרתי, בנין ככל בנין שעומד לקבל צורה סופית בקרוב ולהיפתח.

בעודי מנסה לחשוב אודות המשמעות המיוחדת של הדברים, הרגשתי נגיעה קלה בכתפי. הסתובבתי לאחרי וראיתי יהודי חסידי בא בימים עומד על משענתו ומביט בי וחליפות בבנין, כשמפניו נבטת הערגה. ברכתי אותו לשלום תוך נימוס מירבי לבן גילו. כשראה שפניתי אליו, שאל אותי בחיוך רחב: מדוע אני עומד ומביט בהתפעלות בבנין העומד ומשלים את עצמו. השבתי לו בחיוך נבוך, כי בימים אלו משלימים את מלאכת הבניה של בנין הפנימיה, וסוף סוף הבטיחו לנו כי לשנת הלימודים הקרובה נזכה להיכנס ולהתגורר בבנין איכותי המתאים לבני אדם.

הזקן חייך, ואמר כי אני אופטימי במקרה הטוב, או מפונטז במקרה הפחות טוב.
שאלתי את הזקן מדוע הוא מדביק לי תוית שאינה תואמת אותי? הזקן חייך שוב וביקש ממני לשמוע ממנו את סיפורו האישי, בלי להמתין הוא התחיל:

שנת תש"ב - עמדתי בקינגסטון, מביט בהשתאות אחר הבנאים המשלימים מלאכת זריזים בגימור בנין הפנימיה של תלמידי הקבוצה והתפעמתי מעצם המאורע. לא עיכלתי כי אני משקיף על נוסטלגיה שסוגרת מעגל. הפועלים שעמדו על הפיגומים לא הבינו לודאי מה יש להביט בבנין לכאורה שגרתי, בנין ככל בנין שעומד לקבל צורה סופית בקרוב ולהיפתח.

בעודי מנסה לחשוב אודות המשמעות המיוחדת של הדברים, הרגשתי נגיעה קלה בכתפי. הסתובבתי לאחרי וראיתי יהודי חסידי בא בימים עומד על משענתו ומביט בי וחליפות בבנין, כשמפניו נבטת הערגה. ברכתי אותו לשלום תוך נימוס מירבי לבן גילו. כשראה שפניתי אליו, שאל אותי בחיוך רחב: מדוע אני עומד ומביט בהתפעלות בבנין העומד ומשלים את עצמו. השבתי לו בחיוך נבוך, כי בימים אלו משלימים את מלאכת הבניה של בנין הפנימיה, וסוף סוף הבטיחו לנו כי לשנת הלימודים הקרובה נזכה להיכנס ולהתגורר בבנין איכותי המתאים לבני אדם.

והוא ביקש ממני לשמוע את סיפורו האישי: שנת תרל"ג - עמדתי בקינגסטון, מביט בהשתאות אחר הבנאים המשלימים מלאכת זריזים בגימור בנין הפנימיה של תלמידי הקבוצה והתפעמתי מעצם המאורע. לא עיכלתי כי אני משקיף על נוסטלגיה שסוגרת מעגל. הפועלים שעמדו על הפיגומים לא הבינו לודאי מה יש להביט בבנין לכאורה שגרתי, בנין ככל בנין שעומד לקבל צורה סופית בקרוב ולהיפתח.

בעודי מנסה לחשוב אודות המשמעות המיוחדת של הדברים, הרגשתי נגיעה קלה בכתפי. הסתובבתי לאחרי וראיתי יהודי חסידי בא בימים עומד על משענתו ומביט בי וחליפות בבנין, כשמפניו נבטת הערגה. ברכתי אותו לשלום תוך נימוס מירבי לבן גילו. כשראה שפניתי אליו, שאל אותי בחיוך רחב: מדוע אני עומד ומביט בהתפעלות בבנין העומד ומשלים את עצמו. השבתי לו בחיוך נבוך, כי בימים אלו משלימים את מלאכת הבניה של בנין הפנימיה, וסוף סוף הבטיחו לנו כי לשנת הלימודים הקרובה נזכה להיכנס ולהתגורר בבנין איכותי המתאים לבני אדם.

והוא חייך וסיפר לי, כי כשהיה בחור, בשנת תקפ"ג …

כבר נמאס לי לשמוע, רק ניסיתי בדמיוני הפרוע לדמיין את עצמי בשנת תתס"א עומד ומסביר לבחור צעיר שמביט בעינים כלות על בנין שעומד ומסתיים, כי רק נכדי נכדי נכדיו אולי יבינו כי הבנין הזה לעולם לא יפתח..

הוא ישאר בנין, עדי עד..