ברוך משה מקמל

גדר לחוכמה - שתיקה

ג' אלול ס''ב

הפוליטיקאי הישראלי, הצעקן, הנרגש, רודף השלום והשלוה, שוחר הצדק והשיוויון, מתגלה כאישיות זולה אורירית ונקיה מכל תוכן כאשר מסתברים משגיו הלאומיים, אלו שהכריעו את גורל חייהם של אזרחים תמימים. פעמיים ביום הוא עולה לשידור וכבר נדמה כי הוא מחזיק בפינה קבועה בתוכנית ספציפית, רצועת שידור בה הוא מעלה את הגותו האחרונה, הטעות הבאה.

כבר שנה מוצאת שרת התעשיה והמסחר פינה תומכת ואוזן קשבת ברשתות השידור הממלכתיות בתוכניות שונות. בכל אחת מהן העלתה את משנתה הבטחונית כיוצאת יחידה מובחרת, בשרותה הצבאי במטבח אחד הבסיסים הסודיים ברחבי הארץ. כאחת שאחראית למשרד התעשיה והמסחר, משרד שלא מצליח לייצר תעשיה, ובטח לא מסחר מנצלת השרה הכבודה את זמנה החשוב על מציאת פתרונות מעשיים להגירה הלא רשמית של מחבלים לתחומי ישראל.

פתרונה השנון היה הקמת גדר שתפריד את מדינת ואזרחי ישראל מקווי האש ובכך ימנעו פיגועים ונפגעים. מסתבר שיועצי התעשיה והמסחר לא נתנו דעתם לנושא, ויועצי התעמולה של השרה ישנים צהריים בשעות שהיא עולה לשידור. כמעט מידי יום , נדרשת השרה להשמיע את דעתה הבטחונית המדינית הפוליטית הכלכלית החברתית הספורטיבית החינוכית, בעניני פנים וחוץ תשתיות ואיכות הסביבה, היא נשאלת על תיירות ועל בריאות, ועוד נושאים רבים ומגוונים שמגלים אישיות רב תכליתית ומעלים את השאלה לשם מה זקוקה המדינה למשרדי ממשלה כה רבים בה בשעה ששרה אחת יכולה לרכז את כולם? ניתן לחסוך לקופת המדינה מליוני דולרים בשנה, כשלצד ראש הממשלה תשרת השרה, ולצידה, הדבר הכי מתבקש עבורה - דובר.

פתרונה מזכיר לא פחות את פתרונם של חכמי חלם לבעיית הגשר. כידוע, בעיבורה של העיר עבר גשר שחיבר את קצה העיר האחד, עם השני. הכל היה טוב ויפה, התאורה היתה תקינה ולצד הדרך עמדו עצי נוי מושקעים שגרמו לנהגים להיות יותר מרוכזים בנהיגתם. בלי קשר לעצים, היה הכביש ישר והחיספוס כמעט ולא הורגש, ממש "כביש חוצה חלם". הבעיה היתה שבנקודה אחת בגשר היו משקעים שגרמו לעוברים שם ליפול מטה, והנפגעים היו רבים. ישבה הועדה המחוקקת שנמניה היו מטובי העיר וכשרון המנהיגות לצד חוכמתם הנישקפת מכל מילה, הביאו להחלטות משמעותיות לטובת התושבים שהחזירו להם אהבה באימון המוחלט שנתנו בהם. בדיון על מצוקת הגשר פתח ראש הועדה את דבריו כי חייבים להגיע לפתרון מיידי, וכי לא יתכן כי כל עובר יפגע. לאחר שבעה ימים ושבעה לילות בהם ישבו על המדוכה ותרו אחר פתרון משיב נפש, הגיעו לכלל הסכמה, להקים בית רפואה תחת לגשר, כך שכל נופל יוכל לקבל עזרה ראשונה און-ליין...

מהשיקולים הבולטים לפיהם לא הסכימו בממשלה להקמת הגדר היא העובדה שבהצבת הגדר, אף מציבים גבול חדש וכביכול גם תובנה חדשה כי ההתיישבויות שמעבר לגדר אינן חלק מארץ ישראל, כך בעצם משלימים כביכול עם טענת הכיבוש הפלסטינית מה שיגרור לחץ לוויתורים בשלב מאוחר יותר. כך או כך רבו הפיגועים בשטחי ישראל, וחדירות מחבלים לישובים ורציחתם נפש של אזרחים בבתיהם, בד' אמות הפרטיות שלהם, הביאו ללחץ ציבורי על הממשלה לעשות משהו. הפתרונות היו רבים, הצבא הנפיק עבור הדרג המדיני רעיונות מבצעיים טובים, שהחיסרון היחיד שהיה בהם היא תגובת העולם. ומנסיבות אלו או אחרות ( גרועות יותר) החליטה הממשלה על הקמת גדר בטחונית שתביא להפרדה בין האוכלוסיות.

מהשיקולים הבולטים שבהקמת הגדר היא פרק הזמן שמרויחה הממשלה. מרחץ הדמים והחרב שעוברת בארצינו זוכים לתשובה לקונית ונמאסת, כי הגדר בבניה, וכי הפתרון יוכיח את עצמו בסיומו של הפרוייקט. במילים פשוטות, הקמת הגדר לא נועדה לספק תשובה בטחונית לציבור בישראל, אלא קלישאה פוליטית לציבור הבוחרים. יום הדין קרב, והפוליטיקאים שרואים את העם בישראל צועד על גחונו לקלפיות ומצביע בחוסר ברירה וחשק, מעונינים לשפוך מעט אור וצבע לחייהם הקודרים של האזרחים שמטבע הדברים הם גם הבוחרים, ומנסים לעשות זאת במעטפות נפץ אסתטיות.

מאז הוקמו גדרות בטחוניות לא נפתרה בעיית החדירות. עבור המחבלים זהו אתגר. צריך פשוט לחדור לבצע ולמות. הם לא משאירים לעצמם פתח מילוט בגדר, הם יוצאים מתוך ידיעה כי לאחר ביצוע זממם (ה"י) יחוסלו. הגדר עושה צחוק מהוגה הרעיון, ומביאה את הישובים המוגנים על ידה לייאוש כפול ומכופל כשהגדר אינה מספקת את המענה לביטחונם האישי. המחבלים שפרצו לישובים ורצחו ופגעו בכל הנקרה לעיניהם הביאו עימם מלבד את היאוש את הפחד והדאגה מהמחר, גם את התשובה לאותם פוליטיקאים שאחראים לדם השפוך, את המענה לאלה שחשבו כי ניתן להפוך את ארץ ישראל לספארי כשהחיות יסתובבו חופשיות ובני האדם יסתגרו ברכביהם בתיהם ממדיהם ומקלטיהם.

אותה שרה, שהביעה את דעתה בנושא שההיגיון שלו נפקד ממנו, עדיין מנסה לחפות על שגיאתה בתירוצים פריכים ולא מתקבלים. מי ששומע אותה (כל יום בין השעות 6:00-12:00 בבוקר) אינו מבין עד היכן יכולה להגיע העזות והחוצפה של נבחר ציבור שבמקום להודות בשגיאתו ממשיך להתעמר בחיי אדם על מנת לנסות ולהישאר פופולארי. לחוצפתה אין גדר.

עם ישראל השרוי בקדרות לשמע גזרות כלכליות נוספות כשהפיגועים הפכו לשיגרה, ומהדורת החדשות פותחת בשיא ספורטיבי ישראלי חדש כשהידיעות שאחר כך הן חמישה פיגועים במהלך השבת וטביעה של כמה יהודים. העם הזה כבר מאבד את שפיותו. אילולא הנחמה הנצחית של עם ישראל לגאולה ולמשיח, היו נראים פני הדברים אחרת. מה שצריך להחדיר לתודעה היהודית בכל אתר ואתר ששום גדר לא תושיענו, רק משיח צדקינו.

לנו יש הבטחה ונבואה גאולתית, אנו לא זקוקים לגדר. אצלינו כתוב: "הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו". אפילו גדר לא תעזור להם.

ולפוליטקאים נזכיר :
יש מי שפורץ לו גדר, גרוע יותר, זה שעובר כל גבול...