מלחמת גוג ודמגוג

במקורות ישראל מתוארים הימים שקודמים לגאולה כתקופה קשה מנשוא, ימים בהם ינופצו כל המיתוסים החיוביים ויונהגו הנהגות שאינן מובנות בשכל אנושי. לא שהן יהיו שמימיות כל כך, אלא ארציות מאד. בין המאפיינים של התקופה עומדים היחסים שבין אם לביתה כלה לחמותה והמצב הפיננסי החמור, מאפיינים שתואמים את תקופתינו כפתור ופרח. אם לא די בכל זה, הרי שמוסיפים המדרשים וכתבי הקודש השונים בתיאורים שיש בהם בכדי לפתוח את סכר הדמעות האישי, ולהזמין חשבון נפש מעמיק וחודר, שמביא אחריו תיקון המעוות.

אם נפתח את אותם הספרים או שנאזין לפרסומות האימה בערוצי הקודש השונים, הרי שנתבצר ב"ממד" (חדר בטחון) הפרטי או המקלט השכונתי ונוסיף אומץ וביטחון בקב"ה שיציל אותנו מהגאולה. הרכיבה המופרזת בערוצי הקודש על עגלת הגאולה, הפכו לסיוט את המושג "משיח", ולפראנואידים ממש מהמונח "גאולה". מגישי התוכניות מצליחים באומנות רבה להביא אנשים שביום יום נחשבים ל"נורמלים", לחשוש מהעתיד הכי ורוד שהיה אי פעם לעם ישראל מיום היותו.

כך לפחות נראה, הם בחרו היטב את המסרים והנושאים שיועברו בתוכניות אלו על גאולה ומשיח. את מלחמת גוג ומגוג למשל, הם מזכירים השכם והערב כמלחמה שתמחק חלקים משמעותיים מעם ישראל והנותרים לפליטה ישארו בשל היותם צדיקים שזיככו את גופם האזינו לנשמתם, ושבו למקור חוצבם בתשובה אמיתית "לפני בא יום ה' הגדול (ויותר מכל) והנורא".

כך למשל מצליחים במילים די ספורות לשנות אורחות חיים של מתלבטים ושל כאלו שהמילים האלו עשו את שלהם וגרמו לפחד להשתלט עליהם. הם אומנם השיגו השגים יפים, כשיהודים רבים החלו לקיים את מצוות ה' השונות אך איבדו את העיקר. לגרום ליהודי לקיים מצוות מיראה זה גם משהו, אך יצא שכרו בהפסדו. כשהרבי מה"מ מדבר על קירוב יהודים הוא עומד על כך שהשיטה והדרך יהיו "דרכי נועם" ו"עשה טוב" בעוד ש"סור מרע" יבוא ממילא. כי כשמקבלים קבלה מאהבה, חרדים לעבור עליה, זוהי דרגא נעלית יותר ביראה, זאת יראה שבאה כתוצאה מאהבה.

הדמגוגיה הזולה בה משתמשים אותם מנהלי ערוצים, אותה אומנות הסברה שגורמת לבני ישראל להצטנן בימי תמוז הלוהטים, משיגה אומנם את מטרותיהם האישיות של המגישים, אך הרגש האמיתי שצריך להיווצר כשמדברים על משיח וגאולה, לא קיים. את הנושא הגאולתי יש להעביר מתוך אהבת ישראל תוך הדגשת המסרים האמיתיים ולא במסגרת לחיצה על יבלות או חיטוט בפצעים שעדיין לא הגלידו. לכל אחד יש את ה"חבילה" שלו, וכל אחד היה מעונין להיפטר ממנה כמה שיותר מהר, לעמוד מול מלך המשיח שלם ומוכן זה הרבה יותר נעים, אך צריך לדעת איך לעשות את זה.

זכורים לנו הדברים שהשמיע הרבי מה"מ כתגובה לאותו "רב" שהטיף בנאומו ל"חזרה בתשובה" תוך איזכור "צדדי" לתיבלון השיחה, ש"עוד תהיה שואה נוספת". הרבי מלך המשיח זעק כי "לא תקום פעמיים צרה" ושדברים אלו הם ממש הפך תורה להפחיד את בניו יחידיו של הקב"ה. אם מבקשים להעביר מסר יהודי מסויים צריך לעשות זאת בדרכים יהודיות, ובדרכיו של הקב"ה "מה הוא רחום וכו'..".

* * *
הדמגוגיה שמשתלטת על קהלים ערוצים עיתונים ומחנות, לא פסחה על עיתון "משפחה" שלכבוד יום הגדול והקדוש ג' בתמוז פירסמה כתבה על המצב בחב"ד 8 שנים לאחר ג' בתמוז תשנ"ד. השאלה כיצד האמין אותו כתב לדברים שפירסם, לא עולה מלכתחילה, כי אף להיותו דמגוג זול כפי שהוכיח, הרי שאין ספק כי הוא לא האמין בדברים שכתב. את הדברים שכתב לא קראתי אך ציטוטים נבחרים מאותה רשימה בדיונית כן שמעתי.

כמו כל אלו בעלי ההצתות המאוחרות, ההבנה האיטית, והניתוח היותר איטי, הרי שגם כותב הטור ב"משפחה" לוקה בחוסר מידע. כבר שנים מנסים אי אלו המנכסים לעצמם את התואר "חב"ד" להשליט סדר בתנועה באמצעות כלי תקשורת ופיזור סטיגמות לכל כיוון. חב"ד הפועלת, היא אותה חב"ד שפעלה לפני כן, שום שינוי וחילוק לא התרחש ב"תנועה", יש אומנם חילוקי דיעות באשר לפרסום הבשורה, אך בכל הקשור בפעילות לקירוב הניצוץ אל המאור ברחבי העולם -עושים כולם יד אחת להחשת הגאולה, כל אחד בדרכו הוא.

הנסיון לחלק את חב"ד מבפנים ולגרוע ממעלתם של אלו ש"אפילו צדיקים גמורים לא עומדים", לא צלח בכל הזדמנות שרק נוסה. כיון שהרבי מה"מ הוא זה שמנהל את כל הענינים, הוא גם דואג לכך שיד החסידים תהיה על העליונה, ובמקרה שלנו "יד החסידים" זה לא האוחז בקולמוס של עיתון משפחה.

חב"ד אכן חזרה לעצמה, חב"ד חזרה בצורה גורפת לאמונה כי הרבי הוא מה"מ והוא זה שיגאלינו תיכף ומיד. אך חב"ד לא חזרה לעצמה באופן בו ניסה אותו רטבן לצייר את שיבתה הביתה. הכותרת היותר מתאימה לכתבת פרופיל כפי שהתפרסמה היא : "חב"ד יוצאת מעצמה", או "חב"ד משנה כיוון", כי דרכה של חב"ד בכל השנים היתה לקרב יהודים מכל החוגים והעדות, ולהפוך אותם לחלק מהצבא האדיר של הרבי, לחלק אינטגרלי מהלגיון המופלא של מה"מ, מה שבטוח שדרכה של חב"ד היא לא לרחק יהודים וללעוג לפעולות ראוה חיוביות בשל עברו או מוצאו של אותו חסיד.

אין מתפקידי וגם מיכולתי להחליט מי שייך לרבי ומי אינו שייך לרבי, אך ברור שאלו שעדיין מבקשים לזרוע פירוד ומחלוקת בין החסידים, באמצעות הוצאה של כביסה מלוכלכת לרשות הרבים, הרי שהם בודאי יוצאים חוצצים מול רצונו של הרבי שליט"א.

הכל צפוי והרשות נתונה. עדיין לא מאוחר, ניתן לעשות תשובה בכל רגע נתון. תשובה על גניבה - והשיב את הגזילה. תשובה על שנאת חינם - היא אהבת חינם, וחזרה בתשובה על כזו כתבה נפשעת, היא כתבה חיובית בעלת אופי חב"די ולא עיתונאי, פשוט סיקור ממצה על פעילות חב"ד האותנטית בנושא משיח וגאולה. ובמקביל, לבקש מחילה מהרבי מה"מ על הדברים שפורסמו ללא שמץ וללא נגיעה ועירוב של אהבת ישראל.

וכולי האי ואולי.. "אולי ירחם"