ליצנים, הגיע זמן גאולתכם…

ממש על הבוקר, עוד לפני שאדם מסיר את קורי השינה מעיניו, כבר מקבל הוא "טיפ" להנהגתו היומיומית. כבר בהלכות השכמת הבוקר, אלו שפותחות את השולחן ערוך, סוגר המחבר חשבון עם זן מאד מוכר של אנשים. כבר בהלכה הראשונה דואג המחבר להזהיר מפני המלעיגים, אלו שבכל הזדמנות ובכל רגע נתון, נותנים לצחוק ולקלס את מי שהחליטו לקחת את אלוקים ברצינות.

הזן המדובר הוא יחודי אומנם, אך כלל אינו נדיר. בכל תחום יהודי מאז ומתמיד מצא זן זה ביטוי ופורקן לשפה הזולה בה הוא מתרגם ענינים נשגבים רבי משמעות ותוכן. מאז יציאת מצרים קיבל על עצמו עמלק את התיק, לקרר את ישראל באמונתם. צריך להיות ליצן מיוחד בכדי להשיג את השגיו של עמלק ; עם שלם יוצא ממצרים וזוכה לתזונה מליאה, להגנה מליאה כל משך מסעו, רואה מערכות טבע משודדים כשהגורם הינו עליון, ובכל זאת, "קרך בדרך".

את הרבי מעודד "יחי" ראינו כולנו. עיננו ראו ולא זר. את בשורת הגאולה היוצאת מפיו הקדוש אוזננו שמעו ולא אחר. ובכל זאת ניתן לראות כאלו המטילים צוננים במים הרותחים של האמונה, כאלו המטילים ספק בשליחות האחרונה. כשרש"י מבקש לתרגם את פועלו של עמלק, הוא טורח להמשיל זאת ל"אמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה. בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה, אף על פי שנכוה הקרה אותה בפני אחרים".

אותו קל דעת, ליצן, שמבקש לקרר את האמונה בדרכים עקלקלות, הוא ישים ללעג ולקלס כל הוראה קדושה, עד ירידתו לשאול תחתית בה ילעג לאביו מולידו - כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ. הדרך אינה ארוכה, בכדי לעלות לכותרות אף לא יבחל במעשים המגונים בדרכי החסידים והחסידות.

כבר בזמן אברהם "היו ליצני הדור אומרים", כבר אז הם הפכו ל"מאן דאמר". את ליצני הדור שמעו תמיד בזכות שפת החלקות בה השתמשו. האופן הזול בו מנסים אנשי דלא מעלי להוריד קהל חסידים מאמין - מעץ החיים, מקומם, מטריד ומעורר שאלות. נכון. בעיננו הבשריות לא רואים אלוקות בגילוי, אך האמונה שלמעלה מן השכל חשה בו ומרגישה בנוכחותו. האם ההתנהגות המבהילה הינה תרגום אפשרי למצבנו - ש"אין דין ואין דיין" ר"ל?

מי מאיתנו שעדיין מחפשים הוכחות, יכולים לראות עד כמה שהדין - דין, והדיין - דיין, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, ובמידה שאדם מודד מודדין לו. כאחד שנתון בהתפעלות מתמדת מעוצם ההשגחה הפרטית שנותן הרבי לכל שליח, בכל מקום שהוא. ראיתי בשלחותי הקצרה מקרים מרתקים בהם הייתי עד לכך, כי יש בעל הבית לבירה זו, דברים שהחלטתי לומר תוך ידיעה במודע או בתת מודע שיש סיכון מה באמירתם, אך הדחף הבלתי נשלט לאומרם פעלו אצלי את פעולתם והם נאמרו. בימים אלו מתבצע הקציר.

ליצני הדור, ודאי כבר היו מוצאים גימטריא או ראשי תיבות, ובדרכם הידועה כבר יפסלו כל פעולה יהודית בעלת כוונות רצויות, סתם, מתוך רגילות וטבע שני, לקרר ולצנן כל דבר. לספר בדיחות על מאמינים, לכנות בכינויים ובשמות, זוהי רק הדרך, זה רק האמצעי למנוע מחסיד חלש אופי לבצע את שאהבה נפשו. זאת הדרך הקלה לחסום יהודי המבקש להתקשר לאילנא דחיי אף בימים אלו.

בכל דרך אפשרית כבר נתנו ביטוי לזילות יחסם להוראותיו הברורות של הרבי מה"מ. אותם אלו שכל מעיינם נתונים באיתור הלצה אפשרית על דרך עבודת ה' ביומיום לא חסכו את שבט לשונם וחרצו אותה חרף הכלל של "לא יחרץ". בפורומים מתוקשרים ולא מבוקרים נתנו את דעתם, הצליחו שוב להזיק לחב"ד. שוב שיטו ברבי.

"ואני אבטח בך".

אל לנו לשכוח, כי הליצנים נכנסו בשולחן ערוך, ושם, בהלכות השכמת הבוקר. כי לפני הכל צריך לזכור שעוד לפני "פתיחת העינים" (השכמת הבוקר) יהיו ליצנים שיבקשו לומר את מילתם. הרגעים של לפני "פתיחת העינים" ידרשו מאיתנו להיות "עז כנמר - הוא שלא להתבייש מפני בני אדם המלעיגים" (שו"ע או"ח הלכות השכמת הבוקר ה"א).

זה הזמן בו יש לנהוג באופן של "קל כנשר", תוך דחיה אוטומטית של ה"קל שבקלים" המבקש להלעיג על ה' ועל עדתו. את קלות הדעת והראש יש לדחוק אל הפינה תוך נתינת מקום בלעדית לנבואתו של נשיא הדור ומשיחו. עם האמונה שאף יהודי לא ישאר בגלות, אין ספק כי בעת מתן "שלום עליכם" של מלך המשיח, כבר לא תרחף בת שחוק על פניהם של המלעיגים.

כמו כל קליאנט שמגיע לקופה ושומע את המחיר.

אין ספק, אלו המאמינים יצעדו בראש ובראשונה, ובעלי השחוק למיניהם, יזנבו מאחור. כך זה הסדר, לא?

צוחק?? מי שצוחק - אחרון! - זה שצוחק, יהיה אחרון…