בסוף כולם נפגשים ברמזור..

בשנים האחרונות ידע הציבור בישראל פרשיות הקושרות את נבחריו עם עבירות ומעשים שלא מכבדים את הציבור ואת מוסדות הציבור. הרב לאו והרב דורון שצירפו את חתימתם לתעודת העניות של הרבנות הראשית לישראל שפורסמה בי' שבט תש"ס בעיתון הצפה, תעודה עניות שתוכנה הסתייגות מאמונת חסידי חב"ד ברבי מליובאוויטש גם לאחר ג' תמוז, ללא שינוי באחד מתואריו, מה"מ או שליט"א.

זמן קצר לאחר שהסיגו גבול שמים, וערבו את עצמם בתחום לא להם, מצאו את עצמם בנקודת האל-חזור. על תדמיתם נשפכו תדמיות שמהן אין חזרה. את לאו מצאו שוטרי הדמוקרטיה עורך חופות בארץ ובחו"ל כששכרם המזומן והשמן בצידם, מה שנוגד ברורות את זכויותיו. חוזה הרבנות הראשית לישראל מאפשר לרבניו לערוך חופות ככבוד נטו, ולא כהשלמת הכנסה, החוק ראה במעשי לאו חריגה מהתקנים, והעלה לכותרות את חילול השם הנגרם למוסד הרבנות ולציבור הדתי-חרדי שלאו מייצג.

הרב בקשי דורון מצא את עצמו בעיבורה של מערבולת שאיימה להטביע במצולות את תדמיתו החיובית כרב ראשי. חודשים ספורים לפני שנת השמיטה הביע את דעתו בפורום מתוקשר, כי הרבנות הראשית רואה בחיוב את היתר המכירה שהונהג מזה שנים על ידי הרבנים הראשיים בישראל. הציבור החרדי על כל זרמיו התאחד למלחמת מצוה נגד הראשל"צ, וכל זה מאחר ומדבריו השתמע כי הוא מקבל את היתר המכירה אפילו בלכתחילה.

השאלות והתמיהות שמתעוררות תיכף עם קריאת הטענות נגד הזוג הראשי לישראל: את כספי עריכת החופות נוהגים ליטול כל רבני ישראל, זוהי הכנסה שבכל העולם נראית לגיטימית. בפועל רק לאו נלכד בשחיתותו. למצוא סיבה גשמית להתעלקות הסלקטיבית קצת קשה, אך שמיימית, ניתן לראות בעובדה שהדיון הציבורי בנושא נפתח חודשים ספורים בלבד לאחר שהלה שירבט את חתימתו על חוות הדעת 'הרבנית' נגד אמונת חסידי חב"ד.

גם הרב דורון לא חידש דבר. את הסדר היתר המכירה נהגו הרבנים הראשיים לדורותם, ודוקא על דורון הוצא חוזה. אומר דרשני. המשותף, חתימותיהם צורפו באותה שנה נגד הרבי שליט"א, ומאחר ויש רבי בעולם, יש דין ויש דין, וה"שופטייך" של הדור דאג לרמוז להם כי חצו את הקו האדום, ופסקו בדין לא להם.

את פסק הדין שהוצא בחוצפה נגד רבני השכונה ובראשם הרה"ח הרה"ג הרב יהודה קלמן מארלאוו ע"ה - אב"ד שכונת כאן ציוה ה' את הברכה, זוכרים אדירי התורה בניו יורק, ככתם לעולם התורה. מסורבי בית דין, ביקשו להראות את נחת זרועם לרבני השכונה, ולצפצף על ההלכה היהודית בפטנטים שגזרו מתוכה. את חשבון הבנק שלהם, לא ראה איש לפני המשפט וכן לא אחרי, כך שאי אפשר לשער מה סכום התמלוג שהעניקו המסורבים לבית הדין שראה את תביעתם להזמין את הרב מארלאוו לדין תורה, כלגטימית.

לאחר שנשלח הכתב הקורא לרב מארלאו להופיע בפני בית הדין בכדי להשיב לטענותיו של המסורב, ראה בכך הרב מעין חוכא ואיטלולא לבית הדין החב"די, החליט לא להופיע תוך שהוא פורט את טעמיו בפני הרב הגאון פנחס הירשפונג, מכתב שהובא לידיעת השכונה במנשרים שפורסמו לאלפים וכל הרוצה בא ונטל. לכאורה, הזמנת הדיין לדין תורה רק בשל כך שלא ראה לנכון לפסוק כרצון צד פלוני, נוגדת דעת תורה. על הדיין לפסוק כהבנתו, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, התורה מעניקה לגיטימציה מלאה לרב מורה הוראה, גם בכדי למנוע אנדרלמוסיה אפשרית.

בית הדין שקרא את הרב מארלאוו לדין, הוציא תיכף כתב סירוב, מה שהביא את הרב מארלאוו לפרסם בקרב רבני האיזור את גירסתו, ומה שהביא אותם להסתייג בכתב מהסירוב שהושת על הרב.

לפני ימים ספורים פורסם, ביומון אלגעמיינער זשורנאל סיפורם המזעזע של רבני העדה החרדית בארה"ב בראשות הרב רלב"ג, שהעמידו לרשות בעל, הכשר לישא אישה שניה בהיתר מאה רבנים. הטענות ההלכתיות שלפיהן הוענק ההיתר, לא הרשימו את האדמו"ר הקודם לבית באבאב, והוא הזדעדע וביטא זאת כשביקש לבצע חקירה יסודית על סמך מה העניקו את ההיתר המיוחד לבעל שהתברר כלא כשר.

מה שנתגלה היה מחפיר: מאות אלפי דולרים זרמו לחשבונם האישי של רבני העדה החרדית, הכסף, ורק הכסף היה הסיבה להיתר המסובך שהוציאו תחת ידם. בימים אלו מגישה האשה תביעת ענק נגד רבנים אלו, תביעה המונה 14 סעיפים, על כל טענה מבקשת התובעת, מליון דולר!! 14 מליון דולר, סך הכל.

אף אחד לא יוצא נקי. בתשדירי התנועה של משרד התחבורה ושל הרשות למלחמה בתאונות הדרכים, הדגישו את העובדה כי חבל לעקוף ולנסוע מעל המותר, הרי בסוף כולם נפגשים ברמזור…