ה"שנורקל" של מצרים!!!

"תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר" (שמות ה').
"והיו בידם מגילות שהיו משתעשעים בהם משבת לשבת לומר שהקב"ה גואלם לפי שהיו נוחין בשבת. אמר להם פרעה: תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר, אל יהו נשענין, ואל יהו משתעשעים, ואל יהו נפושין" (מדרש תנחומא פר' וארא)
אחיעזר היה עצוב ומדוכדך, היום שעבר עליו היה כלל וכלל לא קל.
בבוקר, עוד לפני שהיה סיפק בידו לומר "שמע ישראל" ולשתות משהו, העירו אותו הנוגשים בבעיטות ושילחו אותו לעבודה המפרכת בפירמידות. הצלפות ומכות שוטרי היס"מ המצרי היו מנת חלקו במשך כל היום.
בערב בדרכו חזרה לצריף הוא הרהר ב"ארוחת-הערב" שמצפה לו שגם היא לא משהו.
"עוד יום חולף" הוא אומר לעצמו ודמעה ניגרת מעינו.
לפתע הוא שומע קריאה חרישית מאחורי אחד הסלעים :"פס.. פס..".
הוא ניגש בחרדה.
"יש לי משהו טוב בשבילך לשבת" קורא לו בן-ציון חברו, הוא מביט ימינה ושמאלה, בוחן אם השטח ריק ואין אף נפש חיה ומגניב את העלון "פפירוס-הגאולה" לידיו המפוחדות של אחיעזר.
"תקרא" הוא לוחש לאחיעזר כממתיק סוד "צריך קצת חמצן באויר המצרי המחניק הזה".
"זה לא מסוכן?" שואל אותו אחיעזר בפאניקה "השוטרים של פרעה מסכימים?",
"מסוכן מאד" מחייך בנצי "ליצר-הרע שלך, ולכל חרטומי-פרעה.."!
אחיעזר ממהר להטמין את צמד הדפים הצבעוני מתחת לחולצתו וממהר לביתו. את הדלת פותחת לו זוגתו.
הוא נכנס, נשכב על המחצלת להשתחרר מהלחץ והמועקה הגלותיים.
"מה חדש?" היא שואלת באנחה, "גם הישן מספיק" הוא מגחך בציניות, "הגלות קשה ומייגעת-לא נראה לי שיש מוצא מן הסבך הזה, בטח לא בטווח הקרוב".
בדממה הם לועסים את פירורי המזון שנותרו, מהרהרים על צרות הפרנסה, הבריאות והילדים.
"מה זה מבצבץ אצלך מתחת החולצה" שואלת אשתו בדאגה, נראה לה שבעלה "השמין" לפתע...
"סתם איזה דף שבנצי הביא לי" הוא עונה.
"תן לי לראות" היא מבקשת.
מבעד לכתב החרטומים היא מבחינה בכותרת הראשית: "הגיע זמן הגאולה!!" מתחת מופיעות כמה שורות מודגשות באותיות "קידוש לבנה" "סקופ! למרות ההעלמות: משה רבינו-הגואל חי-וקיים, והוא מצווה לפרסם לכל עם ישראל שיתכוננו בדחיפות להגעתו על-מנת לגאול את עם-ישראל!".
"אתה מאמין לזה?" היא שואלת אותו בחשדנות.
"פפירוס הגאולה לא משקר" הוא עונה לה בלחש "עד עכשיו הכל התקיים!"
"זוכרת שהוא כתב שהבן של עמרם יחזור?"
"כן, והוא אכן חזר מכוש".
"זוכרת שהוא כתב ש"האמונה רק תלך ותגבר-למרות ההעלם" והשנה לא היה מקום גם מחוץ לאמפי'?.."
"ודאי" היא מחייכת, נזכרת בכנס המרענן.
"וזוכרת שהוא הציע לנו לכתוב למשה רבינו כשחוגלה היתה חולה, וקיבלנו החלטות טובות, ומשה-רבינו ברך והיא התרפאה לגמרי?"
"איך אפשר לשכוח?" היא גוערת בו-"זה היה נס מופלא!!"
"אני חושב" אומר לה אחיעזר ש"פפירוס-הגאולה" הוא העלון הכי מעניין ועכשווי, והוא הצינור שמעביר ישירות את דברי משה-רבינו לעם בלי לצנזרם או "להחליקם"!
"אבל אביגדור אומר שיש בעלון הזה לפעמים כמה דברים קצת מצחיקים" אומרת אשתו.
"ונגיד שזה נכון" עונה לה אחיעזר "מה כל-כך גרוע שיהודים משתעשעים קצת עד שנגאל? זה רווח מהצד.."
"אז אני לא מבינה" היא מכה קלות על השולחן "למה מעבירים אותו מתחת השולחן ולא בריש גלי?"
"זה בגלל ההתנגדות של פרעה וקבוצת "ראבירן את דותן"..." הוא אומר לה בצער, "הם מפחדים מפרעה ומהגלות הקשה ולא רוצים להתגרות באומות..".
"אני לא חושבת שצריך לפחד. אני הולכת עכשיו לבשר את בשורת-הגאולה לילדים שלנו הם מאד ישמחו".
"ואני" אומר אחיעזר בבטחון "אני הולך לעשות מנוי על פפירוס הגאולה"...