הפוך על הפוך…

דווקא הוא היה עילוי בישיבה, מהבחורים הטובים שמשקיעים כל זמנם בלימוד, לכן הצעד שעשה היה מאוד לא מובן. מעטים מחבריו ידעו שהוא כבר מזמן לא מרגיש חיות בלימוד, שהאוירה הקודרת בישיבה בה למד לא מצאה חן בעיניו, ושהחברים הם לא חברים "על-אמת", לא עבר הרבה זמן והוא מוצא את עצמו מסתובב מיואש בעיר ה"חילונית" הסמוכה, מנסה קצת "לעשות חיים", את עיניו צדה מדבקה על אחד העמודים של "התנועה לחזרה בשאלה" שמזמינה אותו אל חיקה ה"חמים", הוא נכנס והתקבל, בהתחלה גילח את זקנו ועבר לבגדי "שבבניק" – מה שנקרא "רגל אחת בחוץ", לא עבר זמן ושתי הרגלים יצאו החוצה היישר לעולם התאוות וההפקרות. הוא חשב שיהנה שם שירגיש נעים וטעים יותר עם "הבלי העולם הזה", אבל לאט לאט חילחלה בו המחשבה שבעצם הוא לא "פתר" את הבעיה הוא עדיין עצוב וחסר חיות וגם אם הוא מספק את תאוותו הרגעית, עדיין הוא מרגיש ככלי שבור וכאבן שאין לה הופכין, עד…

עד שיום אחד הוא מסתובב ברחוב העיר הסואן – ב"המונה של רומי" ולפתע הוא רואה שלט מאיר עיניים "בית חב"ד". זה היה "ליל שישי", וזה הזכיר לו את הישיבה ממנה ברח, קולות השירה והריקודים שכבר הספיק לשמוע בחדר המדרגות נתנו לו את ההרגשה שכאן ב"המונה של רבי" – כאן ימצא מרגוע לנפשו המיוסרת, הוא התקבל בחמימות טבעית והתעמק ב"דבר מלכות" השבועי שנלמד בשקיקה ע"י התלמידים המקורבים של בית חב"ד, המילים הבאות כמו צדו את עיניו: "הלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבילות וההשתדלות לתקן החסרון דחורבן בית-המקדש, אלא… מצד הכוסף וההשתוקקות להמעלה והשלימות דבית המקדש השלישי" (י"ז [טוב] בתמוז התנש"א).

ואז הוא נזכר בשורש כל הרע העצבות, הקדרות והרגשת הכבדות בקיום התורה והמצוות – הלא זה מה שהביא אותו ליציאה מהישיבה ולהתדרדרות אליה הגיע…

כשמגיעים לי"ז תמוז ולומדים את דרכו של הרבי מלך המשיח שליט"א בענין, מבינים מיד שעכשיו התפקיד זה פשוט להתהפך מהקצה אל הקצה ולא רק להתהפך מעבירות לקיום מצוות, אלא גם להתהפך מיהודי עצוב המקונן על מר הגלות ו"לא מוכן לשמוע" על הגאולה הקרובה, ליהודי שמח המצפה בכליון עיניים לגאולה הטובה שמחכה לנו בכל רגע, צריך להכניס לראש אחת ולתמיד את הפתגם החסידי ש"העצבות היא לא עבירה – אבל היא הפתח והשער לכל העבירות" ואם רוצים לבטל את הגלות אז לא מספיק לעבור ל"הילוך ראשון" של שמירת שבת והנחת תפילין אבל בהרגשה של "מי שכפאו שד", אלא ללכת על "הלוך שני" של תורה ומצוות מתוך שמחה חסידית וציפיה לגאולה, וברגע שתיסע בהילוך הזה הרי שאתה אוטומטית הופך מ"בא בשאלה" ל"מחזיר בתשובה" – את כל מי שמתקרב אליך וסופג את החמימות והשמחה ממך.

אז, כמו בכל דבר הפתרון היחיד הוא משיח בן דוד ולמוד ה"דבר מלכות" שלו תוך שימת לב מירבית, אז, לא רק שהוא חי וקיים בגוף גשמי – אלא שהוא גם גואל אותנו גאולת עולמים ברגע זה ממ"ש.

באדיבות הגאולה