שעת המבחן!!!
ללא ספק יכולת להגדיר אותו כ"כמצוין שבחבורה" תלמיד שקדן, חכם ומוכשר, תמיד ראו אותו עם הגמרא בידו לומד ומתעמק, ההורים ניבאו לו עתיד מזהיר והחברים שלו אהבו מאוד להיות במחיצתו ולזכות לקבל ממנו השפעה רוחנית. הוא היה גם מהתלמידים שמתפללים בכוונה וגם התנהגותו היתה למופת כיאה לתלמיד-חכם כמותו. בקיצור, כולם כולם ראו בו תלמיד מוכשר וקיוו לראות ממנו הרבה נחת בעתיד…
כולם, אמרנו, חוץ מאחד, זה היה רבו מה"תלמוד תורה" שהבחין בראייתו החדה שמשהו כאן עמוק עמוק בפנים קצת רקוב, אך מכיון שזה עדיין לא התגלה והוא גם לא רצה להפר את שמחת הוריו, אז הוא שמר בלבו את הדבר…
הכל התחיל בחופש הגדול, בקיץ החם, כשהוריו הלכו לעבודתם והוא נשאר לבד בביתו, לפתע הוא הרגיש שהוא כביכול "חופשי" כמו צפור דרור, אינו מוגבל בכבלי המסגרת ויכול לעשות ככל העולה על רוחו. הרי אין אף אחד בבית ו"מי יאמר לו מה תעשה", אין צורך להרחיב יותר מידי, אבל ברור מעבר לכל ספק שהתנהגותו אז בשעת האמת לא התאימה כלל לתלמיד חכם השוקד על למודו. יום אחד נכנס לפתע אחד מחבריו ומעריציו ו"תפס" אותו בשעת קלקלתו, מאותו רגע נהפך עליו הגלגל חבריו החלו ללעוג ממנו, מוריו בבית הספר הפסיקו להעריך אותו וגם ההורים שלו לא רוו נחת מהתנהגותו הצבועה, ואכן בשעת מבחן כזו כשכל העולם נגדו הוא נפל שדוד, התרחק מכל חיי התורה והמצוות, התחבר עם חברים רעים וירד מן הדרך…
"אם רוצים לבחון אדם" אמר אז רבו להוריו, "צריך לראות תמיד מה הוא עושה לבד כשאף אחד "כביכול" לא מסתכל עליו ואז רואים באמת מהי משאת נפשו ואיפה הוא "מונח"…
אפשר לראות את זה השבת כתוב שחור על גבי קונטרס ב"דבר מלכות" של השבוע, כי בדרך כלל יש בזה שני שלבים האחד הוא כאשר הרב "מלמעלה" מנסה להחדיר בתלמידיו אהבת התורה, אהבת ישראל ויראת שמים ואז עושים את הדברים יותר מפחד המקל ומאהבת הגזר, אבל יש שלב שבו נדרש מהתלמיד להיות "שלהבת עולה מאליה" – ולא לחכות לצווי מלמעלה, אלא להתעורר מלמטה, זהו אגב תוכנם של הספרים השישי והשביעי שבתורה [לפי הדעה שבתורה שבעה חומשים (ראה ב"דבר מלכות" של השבוע)] המתחילים בפרשתינו כאשר ניתן כביכול מקור ובחירה ליהודי לעשות ההיפך מרצון ה' ובכל זאת הוא בוחר בטוב ואז רואים היכן הוא מונח באמת! זהו גם תוכן הספור השבוע של "פסח שני" שאנשים התעוררו מעצמם וזעקו "למה נגרע"? ובזכות זה זכו לקבל את ה"פסח שני" למרות שלכאורה לא נצטוו על זה מלמעלה.
גם אנחנו מאז ג' בתמוז ה'תשנ"ד עוברים נסיון דומה, ואם נזכור את דברי הרבי בדיוק כ-י"א חודש לפני כ"ז אדר ראשון ה'תשנ"ב (ב-כ"ח ניסן ה'תנש"א] אז נבין שבעצם מלמעלה מצד הרבי כבר נעשה הכל ועכשיו נדרש מאיתנו לעמוד בשעת האמת הזו בנסיון הקשה כל כך ולא ליפול ליאוש, אלא לפעול מלמטה מצד עצמנו בכל התוקף וה"שטורעם" להביא להתגלות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א.
"ויהי רצון שסוף כל סוף ימצאו עשרה מישראל ש"יתעקשו" שהם מוכרחים לפעול אצל הקב"ה ובודאי יפעלו אצל הקב"ה… להביא לבסוף את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומי"ד ממ"ש".
באדיבות הגאולה
