כש"המלמד" יוצא מה"חדר"...
מטוס הנייר הקליל עשה כמה סיבובים באויר עד ש"נתקע" בתוך תיקו של המלמד לקול צחוקם המתגלגל של ילדי ה"חדר"… כן, עכשיו בדיוק זה הזמן לעשות "מה שמתחשק", הם חשבו בינם לבין עצמם. אפשר לצעוק בקולי קולות, לריב עם השכן, לזרוק כיסאות, או סתם לקשקש על הלוח באין מפריע, הרי כעת "המלמד לא רואה" – ואפשר לעשות מה שרוצים…
אבל לפתע קם אחד מהתלמידים ואומר: "תגידו אתם, חברי היקרים! האם כל מה שאנחנו עושים זה רק מפחד העונש? האם אין לנו טיפת שכל להבין לבד עד כמה חשוב ללמוד תורה גם כשלא משגיחים עלינו? בשביל מה אנחנו "מדקלמים" כל יום "והנה ה' נצב עליו" – שהקב"ה כל הזמן מסתכל עלינו? האם כל עבודתנו היא רק בשביל הפרסים והממתקים? האם כל מה שאנחנו עושים זה הצגה כלפי חוץ …כמו תוכי…?"
שקט השתרר בכתה, "ניכרים דברי אמת" – כולם הרגישו וחשו את האמת שבדברי אותו תלמיד. יכול להיות אולי שהם לא השתנו ברגע אחד, אבל מה שבטוח שהוא אכן נתן "נקודה למחשבה"...
בכ"ז אדר א' תשנ"ב – בדיוק לפני 11 שנים עברנו כולנו את אותו הדבר בדיוק. לפתע... כך נדמה לנו… "עזב הרועה את צאן מרעיתו" (ח"ו). לפתע יש לנו תירוץ מצוין בכדי להרפות קצת מהמשימות שהוא הטיל עלינו. פתאום כבר אפשר "להתפשר" ו"להנמיך ווליום". עכשיו כ"שאותותינו לא ראינו" – כשהמלך המשיח – כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש מסתתר מעינינו, כש"את חולינו הוא נשא" והוא לוקח על עצמו כעת את יסורי התופת למעננו, מתגנבת ללב המחשבה שאולי כעת אפשר "לפרוק את המשא" ו"להרפות את המושכות"…
אבל, כעת הוא המבחן האמיתי, עד כמה "הפנמנו" (מלשון פנימיות) את המסר של הרבי, עד כמה אנו מרגישים שדברי הרבי חשובים ויקרים לנו, עכשיו זה הזמן לבדוק היטב מי ראוי להיקרא "חסיד של הרבי" ואצל מי היה הכל "מבחוץ" - פשוט הצגה אחת גדולה מההתחלה ועד הסוף…
והאמת היא שהרבי מעולם לא עזב אותנו ואם אנו אכן ממשיכים בדרכיו אז הוא באמת לא רק חי וקיים, אלא בריא וחזק בגשמיות כפשוטו ממש. ומאיתנו נדרש להמשיך להפיץ את בשורת הגאולה תוך המחשה באצבע "הנה זה (משיח) בא" מה שנקרא בשורת הגואל. עכשיו בכ"ז אדר א' צריכים להוסיף בשמחה של "ונהפוך הוא" ועי"ז להפוך את המצבים העצובים לתנועה של שמחה וטוב לבב ואת כל הענינים הבלתי רצויים "לבטל בשישים" (שני חודשי אדר המכילים שישים ימים) ולא רק באופן שמבטלים את החושך אלא שנוסף לזה מגלים שגם בחושך עצמו נמצא ושוכן הקב"ה כמו שכתוב: "ישת חושך סתרו".
ואז נעשה הכל טוב גם בגלוי, לעיני בשר, ולא עכבם, ולא עזבם אפי' כהרף עין…
באדיבות הגאולה.קום
