חומר נפץ תקני?

בדידי הוה עובדא, מופת גלוי של הגאון ר' מנשה הקטן שליט"א: בשבועות שלפני אישור הסכמי "אוסלו" הארורים, נכנסתי אל הקודש פנימה לאחד מחשובי האדמורי"ם זצ"ל. הסיבה הרשמית היתה בכדי להעניק לו את הספר "שמן ששון מחבריך", אבל ניצלתי את ההזדמנות בכדי להתחנן אליו לפעול בעצמו, וע"י מועצת גדולי התורה, שכל היהודים החרדים לדבר ה' זו הלכה, יצאו להפגנה נגד ממשלת הדמים, וימחו כנגד התכנית שתוצאותיה סכנת נפשות למליוני יהודים. דיברתי מתוך הלב, וציטטתי את דבריו של הרבי שליט"א מלך המשיח.

(הבאתי לו גם הוכחה, שיש בכחם של החרדים לשנות דברים במדינה. שהרי כמה חדשים לפני כן יצאו כמאתיים אלף יהודים לגבעה הצרפתית בירושלים, למחות כנגד הפגיעה בקברי הקדמונים, שנעשתה בעת בניית הגשרים שם. וההפגנה פעלה שהממשלה נאלצה להטות את תוואי הגשר, על אף ההפסדים של עשרות מליוני דולרים).

האדמו"ר שמע את דברי, ואף הוסיף מדיליה על הסכנות הנוראות שבתכנית אוסלו, אבל בהנוגע לפועל אמר: "זוהי אינה הדרך שלנו לצאת בהפגנות"! הוא גם הוסיף, שבהיותו ביחידות אצל הרבי מלך המשיח שליט"א, אמר לו הרבי מלך המשיח שליט"א שהם צריכים לחזק את המסורת הנהוגה בחסידות שלהם דוקא. כאשר נסיתי להמשיך ולדבר בענין זה, הושיט לי את ידו לברכה.. ורמז לי כי "זמני עבר", וכך יצאתי במפח נפש.

למחרת בבוקר הלכתי לבקר אצל הגאון האדיר ר' מנשה הקטן (קליין), שהגיע באותם הימים למעונו בקרית אונגוואר בירושלים. סיפרתי בכאב את המעשה הנ"ל, והוא השיב מיד בזה הלשון: "כאשר משרד הדתות יפסיק את התמיכה שהוא נותן היום לישיבות ולכוללים, או אז תראה אם ההפגנות היא הדרך שלנו או לא".

אודה ואבוש, שבאותם הרגעים הבנתי שהדברים נאמרו רק בדרך הלצה וגוזמא. שהרי לא יתכן, חשבתי לעצמי, שמשרד הדתות יפסיק אי פעם את התמיכה לישיבות, וגם אם יקצצו בהקצבות תספיק לכאורה שתדלנות וכו', ולא יאומן שיגיע זמן שבו יהיה צורך לצאת להפגנות על כך.

והנה באה המציאות והוכיחה את צדקת דבריו של הגאון שליט"א. כי אכן על שפיכות דמים אין יוצאים לרחובות, אבל בשביל כסף לישיבות יוצאים גם יוצאים. ולא רק המבוגרים, אלא גם תלמידי התתי"ם, ואברכי הכוללים, והתלמידות, וזקנים עם נערים. וכמובן שאינני מזלזל חס ושלום בחשיבות של מטרת ההפגנות, אבל הרי אין מחלוקת בדבר שפיקוח נפש הוא למעלה גם מתלמוד תורה, ואם על "דמים" ממש לא מחיתם (ונציגיכם אף "תמכו" ר"ל או "נמנעו", ועד היום הזה אינם מוחים גם על "מפת הדרכים"), מה לכם למחות על "דמים".

השבוע שמעתי דבר תורה מידידי הרב ברוך שי' מרזל: למה היה הקב"ה צריך לגלגל הדברים כך, שבתחילה יסבירו חרטומי מצרים את פתרון החלום של פרעה, על פי הבנתם, ורק אח"כ קרא פרעה ליוסף הצדיק, והרי היה הקב"ה יכול לתת בדעתו של פרעה לקרוא ליוסף מיד. אלא שלולא היו החרטומים מביעים דעתם, לא היתה ניכרת גדולתו של יוסף, שכן הם היו אומרים: "ההא, גם אנחנו היינו פותרים כך את החלום, זה הרי מובן מאליו". ולכן סיבב הקב"ה שהחרטומים יגלו את דעתם ופתרונם, בכדי שעי"ז תתגלה גדלותו של יוסף.

וכך יש לומר גם בעניננו. כי מבלי לזלזל ח"ו בכל גדולי התורה והחסידות, הרי העובדה היא, שבענין זה של פיקוח הנפשות למליוני יהודים, רק הרבי מלך המשיח שליט"א הוא היחידי ממש, שהזהיר מהרגע הראשון, ואמר בגלוי מה שיהיו התוצאות ע"פ התורה. ומכל גדולי ישראל (אפילו האמיתיים), מעטים בלבד הצטרפו לקריאתו, והשאר או שרק זלזלו בדבריו, או שדיברו ופעלו נגד זה.

ולכאורה למה עשה ה' ככה, הרי טוב יותר היה שלא יביעו דעתם כלל וישאירו את הטיפול בענינים אלו לנשיא הדור. אלא שכנראה נתגלגלו הדברים כך מלמעלה, בכדי שיכירו כולם וידעו שיש מלך ונביא בישראל, יחיד הדור, הוא לבדו הוא ואין זולתו, וכל ראשי אלפי ישראל ותלמידיהם חייבים לקבל מלכותו, שהיא מלכות בית דוד.

בכל פעם לאחר שמתרחש פיגוע דמים מיוחד (אני מדגיש "מיוחד" כי מהרוג אחד או שנים כבר לא מתרגשים כלל רחמנא ליצלן), עומדים ראשי המשטרה בפני מסיבת עיתונאים, ועונים על שאלות "גורליות מאד" שחוזרות על עצמן בכל פיגוע דמים, כמו מתוך סליל הקלטה.

גם ביממת הפיגועים שלאחר הפגישה האומללה הראשונה של מר שרון, עם "עמיתו ראש משלת פלסטין", התקיימה מסיבת עיתונאים, ובהיותי נוהג במכונית לקחתי עט ורשמתי את השאלות המטופשות:

- "כבוד המפכ"ל, האם חומר הנפץ היה תיקני"?

(ממש כל כך חשוב להרוגים לדעת מאיזה סוג חומר נפץ הם נהרגו).

- "מה היה גודל המטען"?

(הרסיס הקטן שחדר למוח של הבחור הפצוע קשה, היה יכול לעוף גם ממטען של רבע קילו, ועדיין היה המסכן משותק כמו "צמח" לכל החיים).

- "האם לקח כבר איזה גוף כלשהו אחריות על הפיגוע"?

(כאילו, שאם היינו יודעים שזהו ה"חמאס" למשל, היו חיילי צה"ל נכנסים לשטחים ולא יוצאים משם עד להשמדתו המוחלטת של הארגון, ובאותו סוג של מלחמה כמו שעשה "פרזידנט בוש" בעירק).

- "היו לכם התרעות ממוקדות"?

(האם לא התריע כבר רש"י הקדוש, והרבי מלך המשיח שליט"א חזר על הדברים בשמו, ש"פותחים את כל הארץ לפניהם". וא"כ יש כבר התרעה ממוקדת מלפני קרוב ל1000- שנים, על "כל הארץ").

לאחר שהסתיימו התשובות (שהיו בדרך כלל: "עדיין מוקדם לקבוע", "האירוע עוד לא הסתיים", "הנושא עדיין בבדיקה", "היו התראות כלליות" וכו'), התחיל שלב ההצהרות הבומבסטיות של כבוד המפכ"ל, כאשר כל מטרתן היתה להסיר את האחריות מהמשטרה וכחות הבטחון, ולהראות עד כמה הם עושים את כל מה שניתן לעשות. גם את ההצהרות רשמתי מילה במילה:

- "הכחות שלנו היו בפריסה מיוחדת, גייסנו את כל השוטרים וגיבינו אותם בהרבה מתנדבים. היו לנו הרבה הצלחות לאחרונה במניעת טירור, אבל הפעם לא עלה בידינו למנוע. הטירור הוא היום בעיה כלל-עולמית"

(ההצלחה למנוע פיגוע היא ב"כחי ועוצם ידי". לעולם לא יזכירו את המילה "נס". אבל הכשלון אינו שלנו אלא בעיה עולמית).

- "אנו משתדלים לצמצם את רמת הפיגועים"

(לא מדברים כלל על "חיסול" הטירור. לא עולה על הדעת להשמיד להרוג ולאבד את המחבלים. שהרי אם נחסל את כל הטירוריסטים לא ישאר לנו עם מי לעשות "שלום").

- "עם ישראל יודע שאין כאן אוקוס פוקוס"

(נכון, הפיגועים אינם אוקוס-פוקוס, ממשלת ישראל הביאה אותם עלינו בצורה מסודרת ומתוכננת היטב).

- "זוהי ההזדמנות להודות לעם ישראל שממשיך את שיגרת החיים"

(דיבורים מצמררים. הממשלה והמשטרה מרגילים את העם שלא להתרגש כלל מאלפי ההרוגים והפצועים. הכלל הוא: כל זמן שזה לא הגיע לבית שלך, לא קרה שום דבר, וגם כשזה יגיע ח"ו, צריך לדעת איך לקחת את זה בקור רוח, ולא להתלהם. צריך להבין ולהפנים שזה "חלק מהחיים" שלנו).

- "כל הכבוד לעם שמוצא את הדרך איך לחיות בתוך גל הפיגועים"

(כמדומני שאלו שנהרגו כבר לא מוצאים את הדרך. והפצועים היושבים עתה בבית הרפואה, או במקרה הטוב ב"בית לוינשטיין", ושומעים ברדיו את כבוד המפכ"ל, בודאי היו רוצים למסור את רגשי תודתם על המחמאה ה"אנושית". הם גם מזמינים אותו לבוא לבקר אצלם, ולראות בעיניו איך הם "חיים" בתוך גל הפיגועים").

- "השיטה שלנו הוכיחה את עצמה. הנוכחות של המאבטח מנעה תוצאות יותר גרועות"

(מעניין, באיזה מספר הרוגים, כבר לא נתנחם בכך ש"היה יכול להיות יותר גרוע". האם בפיגוע של ה"דולפינריום" למשל תופסת ה"נחמה" הטפשית הזו? האם גם במלון פארק בנתניה בליל הסדר "הוכיחה השיטה את עצמה"?).

- "הנחת העבודה שלנו היא שאנחנו בתוך גל של פיגועים גדול ונרחב"

(כל הכבוד, מפכ"לנו הוא ממש חכם העדיף מנביא. איך הצליח להגיע ל"הנחת עבודה" כל כך מפתיעה? ועכשיו שכבר הגיע להנחה כזו, אולי יואיל לטלפן לשר המשטרה שלו, שימליץ בפני ראש הממשלה, לפתוח את ה"סגר" ולשחרר את המעברים, בכדי להקל על האוכלוסיה הפלשתינאית האומללה, ואז כבר לא יהיה להם "מוטיבציה" לבצע פיגועים).

- "ברור לנו שמאחורי גל הפיגועים יש יד מכוונת"

(זה כבר ממש נבואה כפשוטה. אשרינו שיש לנו מפכלי"ם כאלו. כולנו יכולים לישון בשקט, שכן עתה לאחר שנודע ברוח הקודש שיש "יד מכוונת", בודאי יכנסו חיילי צה"ל ל"מוקעטה" ויגדעו את היד הנוראה הזו).

ולא שחס ושלום יש לי משהו נגד השוטרים העושים עבודתם נאמנה. אבל מתי כבר יחדלו אותם קציני המשטרה, והבכירים ביותר, לחזור על הקלישאות הנבובות, ובמקום זה יקימו במסיבות העיתונאים אחרי כל פיגוע, זעקת שבר כנגד הממשלה והעומד בראשה:

"אתם יוצרים תנאים כאלו שאין השוטרים יכולים לעמוד בהם! הפסיקו לשחק עם החיים שלנו! עד מתי תהמרו על בטחונם של מליוני אנשים נשים וטף? כמה תושבים, שוטרים ומאבטחים, צריכים עוד לההרג ולהפצע, עד שתפסיקו את דרך הדמים שלכם?!".

חסד גדול עשה עמנו ראש הממשלה, כאשר אמר השבוע בקור רוח, שהערבים נמצאים אצלנו "תחת כיבוש". הוא אישר בכך את טענתו ההסטורית של יאסר ערפאת ימ"ש, ומילא את המנועים של פיגועי התופת בבנזין מתוצרת ישראל. אין לי ספק, שארגוני הטירור לא העלו מעולם על דעתם, שהכניעה לטירור תהיה מושלמת כל כך, עד שגם ראש הממשלה ה"ימני" של ישראל, יסכים עמם מבחינה אידיאולוגית.

ומהו ה"חסד הגדול" שבדבריו? כי היו כאלו בינינו, שמזה כמה מערכות של בחירות, לא הצליחו להבין את מה שאמר הרבי מלך המשיח שליט"א כבר לפני עשרים ואחת שנה (ג' תמוז תשמ"ב), ש"אסור לבחור במר מנחם בגין או במר אריאל שרון או בתלמידיהם, מאחר שהם יכולים לייצג רק את הערבים ולא את היהודים". והנה זכינו שמר שרון קיים את היעוד המשיחי של "יתבררו ויתלבנו הדברים", גילה את מה שהיה צפון עשרות שנים בלבו, והוכיח כי אכן ראוי הוא בהחלט להיות הדובר והאידיאולוג של שונאינו הגרועים ביותר.

שמעתי שהוגשה תלונה נגד ר' ברוך מרזל שי', על שבשלטים שנשא כונה ראש הממשלה בשם "בוגד". אני בטוח שאכן אם יתקיים משפט ידע ידידנו מה להשיב, ועי"ז יתקדש שם שמים. אבל בכדי שלא יהיה הוא לבדו שם, נאמר גם אנו את האמת המרה בקול גדול:

להסכים על הקמת מדינת טירור בתוך שטחי הארץ – זוהי בגידה!
לומר באזני העולם, שהאויב נמצא בתוך ארצנו "תחת כיבוש" – זוהי בגידה!
להעביר למחבלים מאות מליוני דולרים, בעיצומה של המלחמה – זוהי בגידה!
לפתוח את הסגרים, כאשר ידוע שמיד יעברו דרכם המרצחים – זוהי בגידה!

אריק שרון וממשלתו הם "חומר נפץ תקני" תוצרת "כחול לבן". הם מייצגים רק את העם הפלסטיני, ואילו את בני עמם הם מובילים כצאן לטבח. כל הכבוד לעם ישראל ש"למד לחיות עם זה" בקור רוח נפלא, הוא עומד על פי התהום ומריע למנהיגיו, נציגי האויב, שהביאו אותו עד הלום.

איך אמר השבוע מר טומי לפיד: "לא ניתן לטרוריסט פה טרוריסט שם לקבוע את המפה". אכן לא ניתן להם לקבוע. רק אנו בעצמנו נקים את המדינה הפלסטינית. באדמתנו, בכספנו ובדמנו.

ולתפארת מדינת ישמעאל!