לחיות ניסים באופן טבעי

אחד מ-12 הפסוקים אותם מבקש הרבי שליט"א מלך המשיח מכל יהודי ללמוד בע"פ, זהו הפסוק הראשון בתורה, הפסוק שפותח את פרשתנו: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" קל מאוד ללימוד, בסך הכל 7 מילים. לאחר שיודעים את הפסוק בע"פ, קל יותר לחדור אליו פנימה ולמצוא בו את המסר עבורנו. טבעי ועל טבעי שני שמות ידועים יש לו להקב"ה: שם אלוקים ושם הוי'ה. לכל שם יעד ותפקיד משלו. שם אלוקים, מזוהה עם ההנהגה הטבעית של הקב"ה בעולמו - כאשר שם זה עפ"י כתיבתו א.ל.ה.י.ם = בגימטריא 68 כמנין "הטבע". כמו כן מזוהה שם 'אלוקים' עם מידת הדין והצמצום. לכן נקראים הדיינים גם הם בשם 'אלוקים', כלשון הפסוק : "והגישו אדוניו אל האלוקים". שם הוי'ה לעומת זאת, מזוהה עם ההנהגה העל-טבעית, כפי שהדבר נרמז גם באותיותיו, המהווים צירוף של שלושה זמנים: היה, הווה, יהיה. רק בהנהגה העל-טבעית יש מקום לג' הזמנים: עבר, הווה ועתיד, להיות בנקודה אחת. שם הוי' מזוהה גם עם מידת הרחמים. לנוכח הבחנה זו שבין שני השמות, קשה מדוע אכן מתחילה התורה ב"ברא אלוקים" ולא "בראשית ברא הוי'", המדגישה את מדת הרחמים? רש"י בפירושו עונה על כך ואומר: "שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים, והקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. והיינו דכתיב "ביום עשות הוי' אלוקים ארץ ושמים". שני השמות מופיעים יחד. להבנת שיתופה של מדת הרחמים- גילוי שם הוי'- בבריאה, מוסבר בספר התניא, בשער היחוד והאמונה, שהכוונה היא ל"התגלות אלוקות, על ידי צדיקים ואותות ומופתים שבתורה". הנס הופך לטבע גילוי זה של שם הוי' "על ידי צדיקים ואותות ומופתים שבתורה" נמשך מראשית הבריאה לאורך כל ימי עולם, אלא שהוא מתגבר ככל שאנו קרבים לגאולה האמיתית והשלמה. גילוי תורת החסידות ע"י רבותינו נשיאינו הינו בהחלט חלק מגילוי שם הוי' בבריאה. גילוי המגיע לשיאים חדשים בתקופתנו לאחר ש"הסתיימה עבודת הבירורים", כעדותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, והעולם הולך ונעשה כלי מוכשר לגילוי שם הוי', ועד לגילוי של עצמותו ית', כחלק מההנהגה הטבעית של העולם. זו גם הסיבה, שהתופעות הניסיות, העל-טבעיות הולכות ותופסות מקום טבעי באורחות חיינו, עד אשר בקרוב ממש נזכה לקיום היעוד "הוי' הוא האלוקים"! כאשר שם הוי' דהיום יהיה בבחינת שם אלוקים והטבע עצמו יתעלה ללמעלה מן הטבע, בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח עכשיו ממש!