הרב זמרוני ציק

מה יעשה הטייס ולא יחטא ?

ט' תשרי ס''ד

שעתם הגדולה הייתה ללא ספק, במלחמת ששת הימים, כאשר במתקפת פתע שנמשכה כשלוש שעות, הצליחו טייסי חיל האוויר הישראלי בעזרת ה', למחוץ את חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן. שמיים נקיים הייתה לעובדה. במלחמת יום הכיפורים ההתחלה הייתה קטאסטרופה, חיל האוויר שילם במיטב טייסיו, אך בחסדי ה' ובמסירות נפשם של הטייסים שלא ויתרו, הם חזרו ונטלו את השליטה באוויר.

גם במלחמת שלום הגליל ביצעו טייסי חיל האוויר את משימות הקרב שהוטלו עליהם ללא דופי. וזאת מעבר למבצעים המיוחדים בהם נטלו חלק בלתי נשכח, כמבצע אנטבה או הפצצת הכור בעירק ורשימת מבצעים המיוחדים ארוכה.

איך זה קרה?

כל זה רק מגדיל את השאלה שרבים שואלים, איך זה קרה? איך זה שלמעלה מעשרים טייסי חיל האוויר חתמו על הצהרה כי הם מסרבים לפעול ולמלא משימות קרב בתחומי ה"שטחים" מאחר והדבר פוגע ב"חפים מפשע" לדבריהם. המכתב ממשיך להכות גלים ולצבור נזקים. ולנו לא נותר אלא לשאול את עצמנו: איך נפלו הגיבורים?

אלא שלרגע חולפת לה מחשבה אחרת, מחשבה שקשה לקבלה אך גם אי אפשר להתעלם ממנה: "איך נפלו גיבורים? שאלנו ומאי שם עולה התשובה "ואיך לא?" ומה יעשה הנער ולא יחטא? אכן מה יעשו טייסים אלה וזה מה שמשדרים להם קברניטי המדינה מזה שלוש שנים לפחות?

באחת ההזדמנויות העיר הרבי שליט"א מלך המשיח על התנהלות הצבאית של ישראל בלבנון ואמר כי חוסר הנחרצות שבהתנהלות זו, פוגע בשני הצדדים. והמשיל זאת לרופא המרחם על החולה ומחליט שאת הניתוח הוא לא יעשה בסכין חדה, היות והוא אינו רוצה להכאיב לו ועל כן הוא יעשה זאת בסכין קהה..

כך בדיוק נראית מלחמת הדמה, כפי שמנהל צה"ל בהנחיית ממשלת ישראל מזה שלוש שנים ומובנות התוצאות של גישה כזו.

שידור מסוכן

כאשר נהרגים יהודים בפיגועים ואין תגובה צבאית אמיתית, רק משום שרוצים לצאת טוב בתמונה עם אומות העולם, כאשר רה"מ מכריז "די לכיבוש" ופועל כל העת להקמת מדינה לפלסטינים, כאשר קברניטי המדינה משתמשים בצה"ל כמכשיר פוליטי מדיני, אזי "מה יעשה הטייס ולא יחטיא"?

יאמר ברורות, חוסר העוצמה והנחרצות בה מנהלת הממשלה את המלחמה באינטיפאדה, מבהירים לכל בר דעת ובוודאי גם לטייסים, כי לא נימוקי פיקוח נפש או נימוקים בטחוניים, עומדים במרכז שיקוליה של הממשלה. מכאן ועד למכתב הסירוב, הדרך אינה ארוכה. הפתרון היחיד משיח בן דוד!